Review the תוס׳
Question of הבה״ח אבא יוסף גולדשטיין - This case you are trying to be מבטל the תרומה which was taken off by the שליח, that was not your דיבור, even acc. to ר״י we only find that one can be מבטל his own דיבור we never find that you can use your דיבור to be מבטל someone else's דיבור ?
Answer of הבה״ח יהודה הלוי לוין - You are not being מבטל the תרומה but rather the שליחות
Question- How can you be מבטל the שליחות if the שליח already did his job, he was מקיים his שליחות , what are you being מבטל ?
Learn the רש״ש
Is the רש״ש saying a different answer than תוס׳ ?
Learn the פנ״י
Learn the רשב״א
Question of הבה״ח אבא יוסף גולדשטיין - This case you are trying to be מבטל the תרומה which was taken off by the שליח, that was not your דיבור, even acc. to ר״י we only find that one can be מבטל his own דיבור we never find that you can use your דיבור to be מבטל someone else's דיבור ?
Answer of הבה״ח יהודה הלוי לוין - You are not being מבטל the תרומה but rather the שליחות
Question- How can you be מבטל the שליחות if the שליח already did his job, he was מקיים his שליחות , what are you being מבטל ?
Learn the רש״ש
Is the רש״ש saying a different answer than תוס׳ ?
Learn the פנ״י
Learn the רשב״א
בד"ה מיד מחשבה כו' תימא ליפרוך נמי גבי תרומה לעיל כו'. ודאי פשיטא להו דדיבור דתרומה ממש חשיב כמעש' כיון שנגמר המעשה מיד ע"י הדיבור משא"כ דיבור של מינוי השליחות כיון שמחוסר מעשה יכול לבטל אלא לסברת המקשה דהכא דמקשה ממחשבה דטומאה אע"ג דמחשבה דהתם לא מיחסר מידי והו"ל כמעשה אע"כ דר"ל סובר דלר"י בכל ענין אמרינן דיבור מבטל דיבור וא"כ קשיא להו להתוס' דלסברא זו תיקשי לר"י מתרומה גופא וע"ז מתרצים דשאני טומאה דמיקרי נמי מחוסר מעשה והיינו קבלת הטומאה והשתא נמי א"ש דאיצטריך הש"ס לאתויי מקרא דכי יותן דרחמנא קריה מעשה ולא משני בפשיטות שאני מחשבה דטומאה דחשיב כמעשה גמור כיון דלא מיחסר מידי משא"כ בלאחר שלשים שלא נגמר מעשה הדיבור בשעת הדיבור אע"כ דהתרצן נמי סובר דמחוסר מעשה קבלת הטומאה לא עדיף ממחוסר זמן ועיין במהרש"א:
אלא מיד מחשבה מיהא תיפוק. תימה דהא מחשבה דטומאה כיון דעל ידה נחשב הכלי כלי גמור, כמעשה גמור הוא, ולמה הדבר דומה לאומר לשלוחו צא ותרום ועד שלא ביטלו קדם ותרם במחשבה שתרומתו תרומה, ויש לומר דהא דפרכיה ריש לקיש היינו בשחשב עליו לשוף ולשבץ קודם שנטמא, וכיון דעדיין לא ירד לידי טומאה הוה משמע ליה דמחשבה ראשונה כמחשבה גרידתא הויא, מה שאין כן בתורם במחשבה שזה הוא גמרו. ואמר ליה ר' יוחנן דאפילו הכי מחשבה דטומאה כמעשה גמור הוא משעת מחשבה ראשונה אף על פי שלא ירד עדיין לידי טומאה ממש, ומיהו ריש לקיש גופיה אחשבה למחשבת טומאה קצת טפי מדבור גרידא, דהא איהו בדבור ודבור גרידא מודה.