שאלת מחקר: האם כדאי לחוקק חוק בעד חיסוני חובה?
מקורות:
1. תנ"ך: בתנ"ך כתוב באופן חד משמעי שחל איסור מוחלט לרצוח,
כפי שכתוב בספר שמות פרק כ' פסוק י"ג: "לא תרצח..."
המון הורים בוחרים לא לחסן את ילדיהם ובכך חושפים את ילדיהם למחלות מסוכנות ומדבקות שמסכנות חיי אדם, בכך במקרים מסוימים בכך שהורה לא מחסן את ילדו הוא בעקיפין רוצח ילד אחר שעלול להידבק במחלה מילד אשר נדבק.
2. מודרני: יותר מדיי הורים מאמצים אופנה חדשה ולא מחסנים את ילדיהם. הם מסתמכים על טענות שונות ובעיקר משונות, שאין להן הוכחות מדעיות. הימנעות מחיסונים היא סכנה לבריאות הילד.
יש שלוש סיבות עיקריות לכך:
א: כתוב בעיתון- פרסומים המתריעים בפני תופעות לוואי קשות בעקבות חיסונים משפיעים על ההורים. לא הוכח מדעית שמתן החיסונים הגדיל את שכיחותן של תופעות כגון אוטיזם או דלקת מוח.
הקשר שמספר הורים טוענים שיש בין חיסונים לתופעות אלה הוא מקרי לחלוטין.
ב: החיסונים נופלים קורבן להצלחתם- בארצות המערב, בזכות מערכת הבריאות המפותחת ובעיקר בזכות הרפואה המונעת, קיימת תחושה מוטעית שמחלות מסוימות נכחדו מהעולם.
דוגמא טובה לכך שמחלות לא נכחדות היא מחלת השעלת שנתפסת כמחלה שנכחדה מהעולם. השעלת היא מחלה חיידקית שגורמת לתחלואה קשה בתינוקות, אך אצל מבוגרים היא באה לידי ביטוי בנזלת ובשיעול קל בלבד. החסינות בעקבות החיסון שכל אחד מאיתנו קיבל בילדות עם הזמן פגה ובגיל מבוגר אנחנו כבר לא מחוסנים נגד שעלת. זה לא נורא, כיוון שהמחלה בגיל הזה היא בעלת מאפיינים קלים ולא מסוכנים. אבל החיידקים האלה רק מחכים להזדמנות שתינתן להם כדי לצאת מגרונותיהם של המבוגרים ולהתנחל בגרונותיהם של פעוטות שלא קיבלו חיסון.
ג. חדירה- זריקה היא פעולה אלימה, אך אי חיסון הוא גם סוג של אלימות כלפי ילד. אי אפשר שלא לציין את המניעים הפסיכולוגיים שעומדים מאחורי ההתנגדות לחיסונים.
האקט הזה נשמר בזיכרון של חלק מאיתנו כחוויה טראומטית ביותר ללא כל פרופורציה. לכן ישנם הורים שנרתעים מלעולל לתינוקם את אותה הטראומה.
אך בעקבות אי חיסון אסונות הרבה יותר גדולים מטראומה עלולים להתרחש למשל,
בתחילת המילניום התגלו זנים אלימים של נגיף הפוליו במי הביוב של תל־אביב. תארו לכם מה גדולה הייתה ההיסטריה היום, אילו מישהו היה מחליט שמחלת הפוליו נכחדה ומורה להפסיק לחסן את ילדינו.
מקורות:
1. תנ"ך: בתנ"ך כתוב באופן חד משמעי שחל איסור מוחלט לרצוח,
כפי שכתוב בספר שמות פרק כ' פסוק י"ג: "לא תרצח..."
המון הורים בוחרים לא לחסן את ילדיהם ובכך חושפים את ילדיהם למחלות מסוכנות ומדבקות שמסכנות חיי אדם, בכך במקרים מסוימים בכך שהורה לא מחסן את ילדו הוא בעקיפין רוצח ילד אחר שעלול להידבק במחלה מילד אשר נדבק.
2. מודרני: יותר מדיי הורים מאמצים אופנה חדשה ולא מחסנים את ילדיהם. הם מסתמכים על טענות שונות ובעיקר משונות, שאין להן הוכחות מדעיות. הימנעות מחיסונים היא סכנה לבריאות הילד.
יש שלוש סיבות עיקריות לכך:
א: כתוב בעיתון- פרסומים המתריעים בפני תופעות לוואי קשות בעקבות חיסונים משפיעים על ההורים. לא הוכח מדעית שמתן החיסונים הגדיל את שכיחותן של תופעות כגון אוטיזם או דלקת מוח.
הקשר שמספר הורים טוענים שיש בין חיסונים לתופעות אלה הוא מקרי לחלוטין.
ב: החיסונים נופלים קורבן להצלחתם- בארצות המערב, בזכות מערכת הבריאות המפותחת ובעיקר בזכות הרפואה המונעת, קיימת תחושה מוטעית שמחלות מסוימות נכחדו מהעולם.
דוגמא טובה לכך שמחלות לא נכחדות היא מחלת השעלת שנתפסת כמחלה שנכחדה מהעולם. השעלת היא מחלה חיידקית שגורמת לתחלואה קשה בתינוקות, אך אצל מבוגרים היא באה לידי ביטוי בנזלת ובשיעול קל בלבד. החסינות בעקבות החיסון שכל אחד מאיתנו קיבל בילדות עם הזמן פגה ובגיל מבוגר אנחנו כבר לא מחוסנים נגד שעלת. זה לא נורא, כיוון שהמחלה בגיל הזה היא בעלת מאפיינים קלים ולא מסוכנים. אבל החיידקים האלה רק מחכים להזדמנות שתינתן להם כדי לצאת מגרונותיהם של המבוגרים ולהתנחל בגרונותיהם של פעוטות שלא קיבלו חיסון.
ג. חדירה- זריקה היא פעולה אלימה, אך אי חיסון הוא גם סוג של אלימות כלפי ילד. אי אפשר שלא לציין את המניעים הפסיכולוגיים שעומדים מאחורי ההתנגדות לחיסונים.
האקט הזה נשמר בזיכרון של חלק מאיתנו כחוויה טראומטית ביותר ללא כל פרופורציה. לכן ישנם הורים שנרתעים מלעולל לתינוקם את אותה הטראומה.
אך בעקבות אי חיסון אסונות הרבה יותר גדולים מטראומה עלולים להתרחש למשל,
בתחילת המילניום התגלו זנים אלימים של נגיף הפוליו במי הביוב של תל־אביב. תארו לכם מה גדולה הייתה ההיסטריה היום, אילו מישהו היה מחליט שמחלת הפוליו נכחדה ומורה להפסיק לחסן את ילדינו.