Acc. to תוס׳ ?
Acc. to רש״י ?
Learn the תוס׳ הרא״ש
Learn the ר״ן
Learn the ב״ח
Learn the רמב״ם הל׳ אישות
and הל׳ מכירה
Acc. to the רמב״ם is there a difference to the title רשע and רמאי ?
If so what entitles one to each name ?
(א) המחזר אחר דבר לקנותו רפ"ג דקדושין בעובדא דרב גידל דהוה מהפך בההיא ארעא פי' מחזר עליה לקנותה אמרי' עלה עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה נקרא רשע ופרש"י עני המהפך בחררה מחזר אחריה לזכות בה מן ההפקר או שיתננה לו בעה"ב נקרא רשע שיורד לחיי חברו עכ"ל נראה דהוקשה לו למה נקט עני ותו דלמה נקרא רשע ופירש דנקט עני לאורויי דאפילו בהפקר או מתנה נמי נקרא רשע והא דנקרא רשע לפי שיורד לחיי חברו ובפ"ק דקדושין (דף כ"ח) תניא הקורא לחברו רשע יורד עמו לחייו ופירש רש"י מותר לשנאותו אף למעט פרנסתו ולירד לאומנותו וא"כ בדין הוא שהיורד לחיי חבירו נקרא רשע כשם כשקורא לחברו רשע יורד עמו לחייו. אבל התוס' בשם ר"ת הקשו על פירש"י מהא דתנן פ"ק דמציעא ראה את המציאה נפל לו עליה או שפירש טליתו עליה ובא אחר ונטלה ה"ה שלו עכ"ל והא לאו קושיא היא דהתם דינא תנן דה"ה שלו ואה"נ דלאו שפיר עבד דהו"ל עני המהפך בחררה ונקרא רשע אבל הקשו עוד מדתנן גבי פאה מי שליקט מקצת פאה ופירש טליתו עליה מעבירים אותה הימנו משמע דמתיר לכתחלה להעבירה ממנה ואמאי עני המהפך בחררה הוא וקושיא זו בלבד הביאה הרא"ש ולכך פי' ר"ת דבהפקר ומציאה לא מקרי רשע לפי שאינן מצויין בכל מקום וכל הזריז לקדם ולזכות בה מותר ודוקא במכר או שכירות שיוכל למצוא לקנות או להשתכר במקום אחר כי הך עובדא דרב גידל והיינו נמי עני המהפך בחררה שממציא עצמו אצל בעה"ב לעבדו כדי שיתן לפעמים חררה כי זה יכול למצוא גם הוא במקום אחר ורבינו לפי שראה שהתוספות והרא"ש דחאוה לפרש"י לפיכך כתב בסתם כפי' ר"ת מיהו נלפע"ד דקושיא זו דפאה לאו קושיא היא דכיון דדין עני המהפך בחררה תקנות חכמים היא ולאו מדינא מש"ה גבי פאה דזכתה תורה לכל העניים לא תקנו דבר והניחו אותן על דין תורה והר"ן לשם כתב ע"ש הרמב"ן שסובר כפרש"י ע"ש ומביאו ב"י ומחלק דבמציאה לא נקרא רשע אלא דוקא בעני המהפך בחררה אבל בעשיר המהפך במציאה ובא אחר ונטלו לא נקרא רשע. ולפי זה ניחא נמי הך דפ"ק דמציעא דמיירי בעשיר או בינוני דלאו עני דנפל על המציאה או שפרש טליתו עליה ובא אחר ונטלה ה"ה שלו ולא נקרא רשע עוד מחלק דבקרקעות אפילו בעשיר הבא ליקח שייך נמי עני המהפך בחררה לפי שאין הקרקעות מצויים ליקח:
(א) נקרא רשע ומכריזין עליו בב"ה שעשה מעשה רשע כזה:
(יז) הָעוֹשֶׂה שָׁלִיחַ לְקַדֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה וְהָלַךְ וְקִדְּשָׁהּ לְעַצְמוֹ הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת לַשָּׁלִיחַ. וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן. וְכָל הָעוֹשֶׂה דָּבָר זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ בִּשְׁאָר דִּבְרֵי מִקָּח וּמִמְכָּר נִקְרָא רָשָׁע:
(י) הַנּוֹתֵן מָעוֹת לַחֲבֵרוֹ לִקְנוֹת לוֹ קַרְקַע אוֹ מִטַּלְטְלִין וְהִנִּיחַ מְעוֹת חֲבֵרוֹ אֶצְלוֹ וְהָלַךְ וְקָנָה לְעַצְמוֹ בִּמְעוֹתָיו מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי וַהֲרֵי הוּא מִכְּלַל הָרַמָּאִין:
(יא) הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה הַמּוֹכֵר אוֹהֵב אוֹתוֹ וּמְכַבְּדוֹ וּמוֹכֵר לוֹ וְאֵינוֹ מוֹכֵר לִמְשַׁלְּחוֹ הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִקְנוֹת לְעַצְמוֹ. וְהוּא שֶׁיַּחֲזֹר וְיוֹדִיעוֹ. וְאִם מְפַחֵד שֶׁמָּא יָבוֹא אַחֵר וִיקַדְּמֶנּוּ לִקְנוֹת הֲרֵי זֶה קוֹנֶה לְעַצְמוֹ וְאַחַר כָּךְ מוֹדִיעוֹ:
(א) המחזיר אחר דבר לקנותו וקדם אחר וקנאו ובו ב"ס:
המחזיר אחר דבר לקנותו או לשכרו בין קרקע בין מטלטלים ובא אחר וקנאו נקרא רשע והוא הדין לרוצה להשכיר עצמו אצל אחר וי"א שאם בא לזכות בהפקר או לקבל מתנה מאחר ובא אחר וקדמו אינו נקרא רשע כיון שאינו דבר המצוי לו במקום אחר (והקונה קרקע על מצר חבירו אע"פ שאין בה משום דינא דבר מצרא יכול בעל מצר (לקדמו) לקנותה ולא מקרי רשע דהוי כמציאה (ב"י בשם מרדכי פ"ק דמציעא) וכן אם קונה דבר אחד ובא חבירו ויוכל לקנותו בזול שאינו מוצא לקנותו כך במקום אחר הוי כמו מציאה ויוכל לקנותו כל זמן שלא זכה בו הקונה) (תשו' מהרד"ך בית ל"א) וי"א דלא שנא: הגה וסברא הראשונה נראה עיקר ואפי' לסברא זו דוקא בעני אבל בעשיר לא אם לא (בדבר) שאינו מצוי דאז אפי' בעשיר מקרי רשע (ר"ן שם בשם הרמב"ן פ' האומר בקידושין) וע"ל סי' קנ"ו סעיף ה' וכל זה לא מיירי אלא כשכבר פסקו הדמים שביניהם ואין מחוסרין אלא הקנין אבל אם מחוסרין עדיין הפסיקה שהמוכר רוצה בכך והקונה רוצה יותר בזול מותר לאחר לקנותו בין אם המוכר עכו"ם או ישראל (ב"י בשם מרדכי פ' חזקת) ויש מי שכתב שהוא חרם ר"ג שלא להסיג גבול בשכירות בתים מן עכו"ם וה"ה במקום שנהגו לשכור ההלואה מן העכו"ם (מהר"מ פדואה סי' מ"א):