(ב) שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים:
(2) Shimon the Righteous was one of the last of the men of the great assembly. He used to say: the world stands upon three things: the Torah, the Temple service, and the practice of acts of piety.
לדעתי העולם עומד על :
1- כיבוד הורים
2- תורה
3-אהבה
1- כיבוד הורים
2- תורה
3-אהבה
(יב) כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ (ס)
(12) Honor your father and your mother, that you may long endure on the land that the LORD your God is assigning to you.
פסוק זה קשור לכיבוד הורים כי בפסוק זה מצווים עלינו לכבד את ההורים שלנו
לפי הרמב"ם, ישנם מצבים בהם הבן, לא יכול לכבד את הוריו עקב מצבם, אזי במצב זה הוא מחוייב בכיבוד הורים בדרך של "לא לפגוע", אולם הוא יכול ללכת ממקומם, ובכך לפטור את עצמו מכיבוד הורים אקטיבי. אם נסכם, כיבוד הורים אקטיבי, תלוי ביכולתו של הבן אולם חיוב בכיבוד הורים פאסיבי, שלא לפגוע, מוטל בכל מקרה ובכל מצב.
בעקבות דברים אלה עולה שאלה, האם מותר לבן לעבור טיפול פסיכולוגי שמחזיר אותו לשנות הילדות, ועוסק ביחסיו עם הוריו. הדבר תלוי בשאלה האם כיבוד הורים הוא רק דבר מעשי או גם הרגשתי. ישנה מחלוקת בשאלה זו בין רבנים בדורנו (ניתן לעיין האסיא ח ובעטורי כהנים 85).
לסיום, ברצוני להדגיש שמקובל לחשוב, שכיבוד הורים הוא סוג של הכרת הטוב, ולכן אם ההורים ללא עשו עמי טוב לא אשיב אליהם טובה. אולם ניתן לראות את מצוה זו גם בכוונים אחרים, המחייבים את האדם לזכור את מוצאו, הפיזי ומתוך כך את מוצאו הרוחני, לפי הסבר זה מצוה זו איננה תלויה בהטבות של ההורים.
אפשרות נוספת להתמודדות עם מצווה זו מוצאים בדברי השולחן ערוך שבמקרה שההורים מכלימים את הבן עליו לשתוק ולירא ממי שציווה עליו לכבד את הוריו. מדבריו ניתן להבין שכיבוד הורים הוא לא בשביל ההורים, אלא בשביל הקב"ה, כמובן שאנו מעדיפים לכבד מתוך רצון אבל לעיתים יש צורך לעשות זאת מתוך ציווי. ובמקרים קיצונים (כמו שנכתב למעלה) יכול הבן או הבת להיפטר ממצוה זו. (משיב: הרב חנוך חיימוביץ')
בעקבות דברים אלה עולה שאלה, האם מותר לבן לעבור טיפול פסיכולוגי שמחזיר אותו לשנות הילדות, ועוסק ביחסיו עם הוריו. הדבר תלוי בשאלה האם כיבוד הורים הוא רק דבר מעשי או גם הרגשתי. ישנה מחלוקת בשאלה זו בין רבנים בדורנו (ניתן לעיין האסיא ח ובעטורי כהנים 85).
לסיום, ברצוני להדגיש שמקובל לחשוב, שכיבוד הורים הוא סוג של הכרת הטוב, ולכן אם ההורים ללא עשו עמי טוב לא אשיב אליהם טובה. אולם ניתן לראות את מצוה זו גם בכוונים אחרים, המחייבים את האדם לזכור את מוצאו, הפיזי ומתוך כך את מוצאו הרוחני, לפי הסבר זה מצוה זו איננה תלויה בהטבות של ההורים.
אפשרות נוספת להתמודדות עם מצווה זו מוצאים בדברי השולחן ערוך שבמקרה שההורים מכלימים את הבן עליו לשתוק ולירא ממי שציווה עליו לכבד את הוריו. מדבריו ניתן להבין שכיבוד הורים הוא לא בשביל ההורים, אלא בשביל הקב"ה, כמובן שאנו מעדיפים לכבד מתוך רצון אבל לעיתים יש צורך לעשות זאת מתוך ציווי. ובמקרים קיצונים (כמו שנכתב למעלה) יכול הבן או הבת להיפטר ממצוה זו. (משיב: הרב חנוך חיימוביץ')
לדעתי התמונה והכתבה של דברי הרמב"ם מתקשרים לכיבוד הורים כי בתמונה יש ציטוט של מצוות כיבוד הורים מהתורה והכתבה קשורה כי בכתבה הרמב"ם עונה על שאלה שהיא האם צריך לכבד את ההורים בכל מחיר