איפה עובר הגבול בין "השכרת הרחם" לבין פגיעה בפונדקאית?

רגע... מה עם המוסריות של פונדקאות?

המאבק הצודק נגד אפליית הלהט"בים לא פוטר אותנו מלדון בהשלכות של תהליך הפונדקאות על נשים

מחאת הלה"טבים:

מאוד מרגש לראות את חברות ההייטק והפרסום נעמדות על הרגליים האחוריות בנושא התמיכה במאבק הלהט"בים מאז השבוע שעבר, מאבק שיגיע לשיא בהפגנות המחאה ברחבי הארץ היום. במהלך סוף השבוע התבשרנו על חברות מכל קצוות המשק, כולן עושות יד אחת למניעת אפליה ומתנגדות להדרה של פלח אוכלוסייה שלם מחוק שמהותו הזכות של כל ישראלי להקים לו משפחה.

החברה הראשונה שפרצה את השכר בשבוע שעבר עם תחילת המחאה הייתה מיקרוסופט ישראל - לא פחות - שכתבה בדף הפייסבוק שלה כי "הנוסח הנוכחי של חוק הפונדקאות מחריג את קהילת הלהט"בים ומונע מהם את הזכות הבסיסית והאנושית להקים משפחה. זהו חוק מצער ולא שוויוני. מהיום, כל עובדת ועובד שלנו שיחליטו להקים משפחה באמצעות פונדקאות יקבלו 60 אלף שקל, ללא קשר למגדר, מגזר, נטייה מינית, גיל או מצב משפחתי. כ-ו-ל-ם!".

מאותו הרגע קפצו על העגלה אין-ספור חברות וארגונים, שהחליטו שלא רק לאפשר לעובדיהם לשבות היום (א') כמחאה על ההדרה ומשוא-הפנים של ממשלת ישראל, אלא גם לתמוך באופן אקטיבי בהליך הפונדקאות. בימים האחרונים התקבלו ועדיין מתקבלות במערכת "גלובס" עשרות בקשות ממשרדי היח"צ השונים להוסיף שמות של חברות שמשתתפות במאבק, להשיג איזו מילה טובה בעיתונות.

מרשים לראות איך המאבק הלהט"בי הנוכחי (שמתייחס בעיקר ל-ה' שראשי התיבות, זה הגברי והנוח לעיכול, נציין בפחד של להרוס את החגיגה. הטראנסג'נדרים, מיותר להזכיר, לא מקבלים חשיפה כזו) זוכה לתהודה כזו במדינה שמתהדרת בקהילה לצורכי תיירות, אך באותה נשימה מפלה אותנו בכל אספקט אחר וחושפת אותנו לאלימות יומיומית.

אבל מעבר לתמיכה הרחבה ויוצאת הדופן של בתי העסק נגד חקיקה שהיא באמת מפלה, נדמה שמעבר לענני הסולידריות איש לא שואל את השאלה - מתי בעצם הפך נושא הפונדקאות לקונצנזוס? נראה שאף אחד לא שם לב במה בעצם תומכים פה.

מותר לתהות למה דווקא בפונדקאות - הליך מורכב ומפותל שגם התומכים הנלהבים ביותר בו מבינים את הבעייתיות הגלומה בו - נרשמת תמיכה כה ערה ומיידית, ומדוע לא שומעים מילה על פוטנציאל הניצול שטמון בהליך הזה ולא פעם הופך להיות הכוח המכריע בו.

מבלי להיכנס לעובי הקורה, פונדקאות מעוררת מחלוקת מכיוון שהיא מעלה את השאלה עד כמה מדובר בבחירה חופשית של נשים על גופן, ומה רצף האירועים שמוביל אותן לבחור להשתתף בהליך כזה. השכרת רחם לטובת כסף איננו עניין של מה בכך. כידוע, הוא עמוס השלכות גופניות ופסיכולוגיות על הפונדקאית, והקו בין החלטה מודעת לבין קורבן של נסיבות (למשל, עוני) מטושטש לעתים במקרה הטוב.

אמנם אין פה שאלה לגבי חוקיות הפונדקאות, ומיותר לציין שלכל אישה יש את הזכות המוחלטת לבחור מה לעשות עם הגוף שלה, אבל בכל זאת מדובר בתהליך הקשה והכואב של היריון ולידה, ולאחר מכן ניתוק מהילד, לרוב בלי זכויות או עזרה בשיקום, בטח כאשר מדובר בהליכים שמתרחשים באזורים גאוגרפיים פחות מתקדמים באופן יחסי.

מותר לחברות לנקוט עמדה ולגבש נקודת מבט בנושאים שונים, גם שנויים במחלוקת, כמו הפונדקאות. למעשה, נקיטת עמדה רשמית היא דבר שאנחנו זקוקים לו יותר בימים האלה, כאשר הפחד מלהפריע, להטריד וליצור תחושת אי-נוחות הופך אותנו לקורבנות פוליטיקלי קורקט. ועדיין, נדמה שאף אחד לא נותן את הדעת באמת על אחד הדברים הקריטיים שעולים מהמאבק הנוכחי.

ישנן דרכים רבות לתמוך במאבק הצודק לשוויון ללהט"בים. מיקרוסופט ישראל ומלאנוקס יכלו לתרום 60 אלף שקל למוסדות שמטפלים בנערים להט"בים שנפלטו מהמסגרות שלהם, בעזרה לטראנסיות שנשאבו למעגל הזנות, בחינוך והשכלה בנושאי הומופוביה וקבלת השונה.

במקום זה הם בחרו להתייחס לדבר אחד, שהוא בסופו של דבר רק סימפטום להדרה, ועל הדרך גם עושה עוול גדול על-ידי כך שהוא משכיח שפונדקאות זה עניין שנוגע לגופן של נשים, לעליונות מערבית, לחופש בחירה ודברים שמצריכים דיון הרבה יותר מעמיק מהודעת יח"צ בעיתונות.

(מתוך כתבה של אור סיגולי בגלובס, יולי 2018)

" רגע... מה עם המוסריות של פונדקאות":

המקור מתאר את הצד "המכוער" של הפונדקאות- הניצול והפגיעה הנפשית והפיזית אשר נעשית במסגרת תהליך הפונדקאות. המקור עונה על השאלה שלנו ע"י הדגשת ה"נגד". בכתבה נאמר כי יש גבול לרצון הטוב שבנתינת הזדמנות להורות כאשר אותה הזדמנות מגיעה בצורת פגיעה בחלש.

https://youtu.be/2QE3DoY_HC0

הסבר המקור במילים שלנו: המקור הוא אישה פונדקאית בעצמה

פונדקאות בהלכה:

אנשים רבים מתחילים את תהליך הפונדקאות, אך שואלים את עצמם האם תהליך פונדקאות בהלכה הינו הליך כשר ותקין על פי ההלכה היהודית? התשובה לכך היא - הליכי הפונדקאות במדינת ישראל מנוהלים מפוקחים ומבוקרים על ידי וועדה מיוחדת אשר נותנת אישור הסכמים לנשיאת עוברים. כחלק בוועדה זאת, נמנה רב אשר לו ידע רב בנושא ההלכה בתחום הפונדקאות, הוא בוחן כל מקרה לגופו ומוודא היטב כי אין מניעה מסוים גם לאם הפונדקאית, וגם למשפחה שמקבלת את הילד ומסייע להם לעבור את הליך הפונדקאות על הצד הטוב ביותר על פי ההלכה.

בבסיס האישור ההלכתי זה, עומדת העובדה כי ההיריון הינו רצוי ומושג באמצעים רפואיים ולא כתוצאה מיחסי אישות בין האב המשפחה לבין האם הפונדקאית, שכך על פי ההלכה הליך זה הינו כשר. מעבר לכך ישנם סעיפים שונים שחוקקו בחוק הפונדקאות - בשנת 1996 ובהם ניתן לראות כי חלק מהחוקים מתייחסים ברגישות לנושא ההלכתי של התהליך, וזאת תוך כדי התחשבות והיענות והתייחסות לסוגיות הלכתיות.

החוקים הבולטים לפי ההלכה הם:

· מי שיוכל לקבל את אישור הוועדה להליך הפונדקאות הם - רק זוג שהם גבר ואישה שמעוניינים בילד.

· הזרע המשמש להפריה לאם הפונדקאית בתהליך עצמו, יהיה רק זרעו של האב המיועד, שהוא בן הזוג של האם המיועדת, ולא מזרע של תורם.

· על האם הפונדקאית להיות רווקה או גרושה, וכמובן שלא תהיה בין הזוג המיועדים לבין האם הפונדקאות כל קשר משפחתי - כפי שנקבע בחוק.

· חל איסור שהאם הפונדקאית תהיה נשואה בשל החשש "לממזרות", שהרי היא אישה נשואה ומביאה ילד מזרע אחר, ולפי ההלכה – אישה נשואה שמביאה ילד מגבר אחר, הילד נחשב לממזר.

· על אם פונדקאית בהלכה להיות בת דתה של ההורים המיועדים לקבל את התינוק.

(לקוח מתוך אתר רבנות, "פורטל הרבנות של ישראל")

המקור במילים שלנו: (פונדקאות בהלכה)

המקור מסביר את "החוקים" להליך הפונדקאות כפי שמופיעים בהלכה ואיך הוועדה מפוקחת ע"י הרבנות.

לסיכום, אנחנו חושבות שאם וכל עוד הפונדקאות מבוצעת באופן מבוקר ומסודר ולא שכל מי שרוצה להיות פונדקאית יכולה אלא רק כאשר המצב הפיזי והנפשי שלה מאפשר זאת, פונדקאות היא דבר מבורך.