(חמשה וששה ועשרה סימן): חמשה אחד מששים אלו הן אש דבש ושבת ושינה וחלום אש אחד מששים לגיהנם דבש אחד מששים למן שבת אחד מששים לעולם הבא שינה אחד מששים למיתה חלום אחד מששים לנבואה
וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־אֲבִימֶ֖לֶךְ בַּחֲל֣וֹם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִנְּךָ֥ מֵת֙ עַל־הָאִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר־לָקַ֔חְתָּ וְהִ֖וא בְּעֻ֥לַת בָּֽעַל׃
וַיָּבֹא אֱלֹהִים וגו' בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה (בראשית כ, ג), אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלָה עַל נְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִפְרשׁ זֶה מִזֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ד, יב יג): בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיוֹנוֹת לָיְלָה, וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב וגו', מַה בֵּין נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל לִנְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא וְרַבָּנָן, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה נָתוּן הוּא וְאוֹהֲבוֹ בִּטְרַקְלִין, וִילוֹן מֻנָּח בֵּינֵיהֶם, כָּל זְמַן שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְדַבֵּר עִם אוֹהֲבוֹ הָיָה קוֹפֵל אֶת הַוִּילוֹן וּמְדַבֵּר עִמּוֹ, אֲבָל לִנְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵינוֹ מְקַפֵּל אוֹתוֹ אֶלָּא מְדַבֵּר עִמָּהֶם מֵאַחֲרֵי הַוִּילוֹן. וְרַבָּנָן אָמְרֵי לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אִשָּׁה וּפִילֶגֶשׁ, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל אִשְׁתּוֹ הוּא הוֹלֵךְ בְּפַרְהֶסְיָא, וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ אֵצֶל שִׁפְחָתוֹ הוֹלֵךְ בְּמַטְמוֹנִיּוֹת. כָּךְ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלָה עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֶלָּא בַּלַּיְלָה (במדבר כב, כ): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה, (בראשית לא, כד): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה, (בראשית כ, ג): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה. מַה בֵּין נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל לִנְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, רַבִּי חָמָא בֶּן רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יִשָׂשׂכָר מִכְּפַר מַנְדִי, רַבִּי חָמָא אָמַר אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִגְלָה עַל נְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֶלָּא בַּחֲצִי דִּבּוּר, הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר (במדבר כג, ד): וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם. אָמַר רַבִּי יִשָׂשׂכָר דִּכְפַר מַנְדִי אֵין הַלָּשׁוֹן הַזֶּה וַיִּקָּר אֶלָּא לְשׁוֹן טֻמְאָה, הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר (דברים כג, יא): כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְרֶה, אֲבָל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל בְּדִבּוּר שָׁלֵם בִּלְשׁוֹן חִבָּה בְּלָשׁוֹן קְדֻשָּׁה בְּלָשׁוֹן שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַלְסִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ו, ג): וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ וגו', אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן בֵּיבָה (משלי טו, כט): רָחוֹק ה' מֵרְשָׁעִים, אֵלּוּ נְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, (משלי טו, כט): וּתְפִלַּת צַדִּיקִים יִשְׁמָע, אֵלּוּ נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל. וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה וגו', מִכָּאן שֶׁאֵין הַתְרָאָה בִּבְנֵי נֹחַ. וְהִיא בְּעֻלַּת בָּעַל, אָמַר רַבִּי אַחָא בַּעֲלָהּ נִתְעַטֵּר בָּהּ וְהִיא לֹא נִתְעַטְּרָה בְּבַעֲלָהּ. רַבָּנָן אָמְרֵי מָרְתָא דְבַעֲלָהּ, בְּכָל מָקוֹם הָאִישׁ גּוֹזֵר, בְּרַם הָכָא (בראשית כא, יב): כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקוֹלָהּ.
וַֽיַּחֲלֹ֗ם וְהִנֵּ֤ה סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשׁ֖וֹ מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹרְדִ֖ים בּֽוֹ׃
ויחלום והנה וגו'. טעם אומרו והנה. להיות שאין החלום מוחלט בבחינת הצדק כי חלומות שוא הם, גם שעל כל פנים יהיה בהם תבן כי הם במראה השעמום, לזה אמר והנה פי' כי הדברים בלא שעמום ודמיונות אלא כל דבר נגלה אצלו ומבואר כיום יאיר, ואין זה דומה לשאר החלומות שרואה דבר ואינו מחליט בראייתו מה שהוא רואה, ולזה תמצא שדקדק לומר בכל פרט ופרט מהנגלה אליו בחלום והנה, גבי ראית הסולם אמר והנה סולם, גבי ראית המלאכים אמר והנה מלאכי וגו', גבי גילוי שכינה אמר והנה ה', הכוונה בזה כי היתה נבואה ממש:
למה אנחנו בכלל צריכים את זה?