Students of Rabbi Akiva

(ו) בַּבֹּ֙קֶר֙ זְרַ֣ע אֶת־זַרְעֶ֔ךָ וְלָעֶ֖רֶב אַל־תַּנַּ֣ח יָדֶ֑ךָ כִּי֩ אֵֽינְךָ֨ יוֹדֵ֜ע אֵ֣י זֶ֤ה יִכְשָׁר֙ הֲזֶ֣ה אוֹ־זֶ֔ה וְאִם־שְׁנֵיהֶ֥ם כְּאֶחָ֖ד טוֹבִֽים׃

Ecclesiastes 11:6

(6) Sow your seed in the morning, and don’t hold back your hand in the evening, since you don’t know which is going to succeed, the one or the other, or if both are equally good.

רש"י על קהלת י״א:ו׳:א׳-ב׳

(א) בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְגוֹ'. אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה בְיַלְדוּתְךָ, לְמַד תּוֹרָה בְזִּקְנוּתְךָ אִם הָיוּ לְךָ תַּלְמִידִים בְּיַלְדּוּתְךָ, יִהְיוּ לְךָ תַלְמִידִים בְּזִקְנוּתְךָ נָשָׂאתָ אִשָּׁה בַת בָּנִים בְּיַלְדּוּתְךָ תִּשָּׂא בַת בָּנִים בְּזִקְּנוּתְךָ. עָשִּׂיתָ צְדָקָה בְיַלְדּוּתְךָ, עֲשֵׂה צְדָקָה בְזִקְנוּתְךָ: (ב) כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשַׁר. אִם תַּלְמִידִים וּבָנִים שֶׁבְּיַלְדּוּתְךָ יִתְקַיְּמוּ לְךָ, אוֹ שֶׁמָּא לֹא יִתְקַיְּמוּ אֶלָּא שֶׁבְּזִקְנוּתְךָ. מָצִינוּ בְרַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁהָיוּ לוֹ כ"ד אֶלֶף תַּלְמִידִים מִגַּבַּת וְעַד אַנְטִיפְרַס, וְכֻלָּן מֵתוּ מִפֶּסַח וְעַד עֲצֶרֶת, וּבָא אֵצֶל רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבַּדָּרוֹם. וּשְׁנָאָהּ לָהֶם. וּלְעִנְיַן הַבָּנִים מָצִינוּ בְאִבְצָן: "וּשְׁלשִׁים בָּנוֹת שִׁלַּח הַחוּצָה וּשְׁלשִׁים בָּנוֹת הֵבִיא לְבָנָיו", וְכֻלָּם מֵתוּ בְחַיָּיו. וּבְזִקְנוּתוֹ הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד וְנִתְקַיֵּם לוֹ:

Rashi on Ecclesiastes 11:6:1-2

(1) Therefore in the morning sow your seed, etc. If¹⁷See Maseches Yevamos 62a. your learned Torah in your youth, learn Torah in your old age.¹⁸Sow your field at all times and do not wait for the wind, “for you do not know which will prosper, and therefore if you learned etc.” (Metsudas Dovid) If you had students in your youth, you should have students in your old age. If you married a childbearing woman in your youth, you should marry a childbearing woman in your old age. If you performed charitable acts in your youth, perform charitable acts in your old age. (2) For you do not know which will prosper. Whether the students and children of your youth will survive you, or perhaps only those of your old age will survive. We find¹⁹See Maseches Yevamos 62b. that Rabbi Akiva had twenty-four thousand students from Gabas to Antiparis, and they all died between Pesach and Shavuos, and he came to our Sages in the south and taught them. And concerning children, we find that Ivzan “sent thirty daughters abroad, and he brought in thirty daughters for his sons,”²⁰Shoftim 12:9. and they all died in his lifetime,²¹See Maseches Bava Basra 91a. but in his old age, he begot Oveid, who survived him.

יבמות ס״ב ב:ט׳-י׳

ר"ע אומר למד תורה בילדותו ילמוד תורה בזקנותו היו לו תלמידים בילדותו יהיו לו תלמידים בזקנותו שנא' בבקר זרע את זרעך וגו'

אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד

מפני שלא נהגו כבוד זה לזה והיה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם

ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה אותה שעה

Yevamot 62b:9-10

Rabbi Akiva says that the verse should be understood as follows: If one studied Torah in his youth he should study more Torah in his old age; if he had students in his youth he should have additional students in his old age, as it is stated: “In the morning sow your seed, etc.” They said by way of example that Rabbi Akiva had twelve thousand pairs of students in an area of land that stretched from Gevat to Antipatris in Judea, and they all died in one period of time, because they did not treat each other with respect. And the world was desolate of Torah until Rabbi Akiva came to our Rabbis in the South and taught his Torah to them. This second group of disciples consisted of Rabbi Meir, Rabbi Yehuda, Rabbi Yosei, Rabbi Shimon, and Rabbi Elazar ben Shamua. And these are the very ones who upheld the study of Torah at that time. Although Rabbi Akiva’s earlier students did not survive, his later disciples were able to transmit the Torah to future generations.

תנא כולם מתו מפסח ועד עצרת אמר רב חמא בר אבא ואיתימא ר' חייא בר אבין כולם מתו מיתה רעה מאי היא א"ר נחמן אסכרה

With regard to the twelve thousand pairs of Rabbi Akiva’s students, the Gemara adds: It is taught that all of them died in the period from Passover until Shavuot. Rav Ḥama bar Abba said, and some say it was Rabbi Ḥiyya bar Avin: They all died a bad death. The Gemara inquires: What is it that is called a bad death? Rav Naḥman said: Diphtheria.

Some translate it as "the croup"which is the English word for askara, a term which denotes choking.

בראישת רבה סא
בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ (קהלת יא, ו), רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר אִם זָרַעְתָּ בְּבָכִיר זְרַע בְּאָפִיל, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ(קהלת יא, ו): אֵיזֶהוּ יֻכְשַׁר, אִם שֶׁל אָפִיל אִם שֶׁל בָּכִיר (קהלת יא, ו): וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר אִם בָּא עָנִי אֶצְלְךָ בְּשַׁחֲרִית, תֵּן לוֹ. בְּעַרְבִית, תֵּן לוֹ. שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹתֵב עָלֶיךָ הֲזֶה אוֹ זֶה וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה בְּנַעֲרוּתֶךָ לְמֹד תּוֹרָה בְּזִקְנוּתֶךָ, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן מִתְקַיֵּם לְךָ הֲזֶה אוֹ זֶה וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אִם הָיוּ לְךָ תַּלְמִידִים בְּנַעֲרוּתֶךָ עֲשֵׂה לְךָ תַּלְמִידִים בְּזִקְנוּתֶךָ, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶם מִתְקַיֵּם לְךָ זֶה אוֹ זֶה, וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים. שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף תַּלְמִידִים הָיוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא מֵעַכּוֹ וְעַד אַנְטִיפְרָס וְכֻלָּם בְּפֶרֶק אֶחָד מֵתוּ, לָמָּה, שֶׁהָיְתָה עֵינֵיהֶם צָרָה אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, וּבַסּוֹף הֶעֱמִיד שִׁבְעָה, רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה, רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ וְרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. וְאִית דְּאָמְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינָאי וְרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר. אָמַר לָהֶם בָּנַי, הָרִאשׁוֹנִים לֹא מֵתוּ אֶלָּא שֶׁהָיְתָה עֵינֵיהֶם צָרָה אֵלּוּ לְאֵלּוּ תְּנוּ דַּעְתְּכֶם שֶׁלֹא תַעֲשׂוּ כְמַעֲשֵׂיהֶם, עָמְדוּ וּמִלְּאוּ כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה. רַבִּי דּוֹסְתָּאי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אִם הָיוּ לְךָ בָּנִים בְּנַעֲרוּתֶךָ קַח לְךָ אִשָּׁה בְּזִקְנוּתֶךָ וְהַעֲמֵד בָּנִים, וּמִמִּי אַתָּה לָמֵד מֵאַבְרָהָם שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים בְּנַעֲרוּתוֹ וְלָקַח אִשָּׁה בְּזִקְנוּתוֹ וְהֶעֱמִיד בָּנִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וגו'.

מנחות ס״ח ב:י״א-י״ד

מתני׳ העומר היה מתיר במדינה ושתי הלחם במקדש אין מביאין מנחות וביכורים ומנחת בהמה קודם לעומר אם הביא פסול קודם לשתי הלחם לא יביא אם הביא כשר: גמ׳ יתיב רבי טרפון וקא קשיא ליה מה בין קודם לעומר לקודם שתי הלחם אמר לפניו יהודה בר נחמיה לא אם אמרת קודם לעומר שכן לא הותר מכללו אצל הדיוט תאמר קודם לשתי הלחם שהותר מכללו אצל הדיוט שתק רבי טרפון צהבו פניו של רבי יהודה בן נחמיה אמר לו רבי עקיבא יהודה צהבו פניך שהשבת את זקן תמהני אם תאריך ימים אמר רבי יהודה ברבי אלעאי אותו הפרק פרס הפסח היה כשעליתי לעצרת שאלתי אחריו יהודה בן נחמיה היכן הוא ואמרו לי נפטר והלך לו

Menachot 68b:11-14

MISHNA: Sacrifice of the omer offering would permit consumption of the new crop in the rest of the country outside the Temple, and the two loaves offering would permit the sacrifice of the new crop in the Temple. One may not bring meal offerings, or first fruits, or the meal offering brought with libations accompanying animal offerings, from the new crop prior to the sacrifice of the omer, and if he brought them from the new crop they are unfit. After the omer but prior to the two loaves one may not bring these offerings from the new crop, but if he brought them from the new crop, they are fit. GEMARA: The mishna teaches that meal offerings brought from the new crop prior to the sacrifice of the omer offering are unfit, whereas those brought after the omer but prior to the two loaves are fit. Rabbi Tarfon sat and posed the following difficulty: What is the difference between meal offerings brought before the omer and those brought before the two loaves? Rabbi Yehuda bar Neḥemya said before Rabbi Tarfon: No, one cannot compare the two situations. If you said that this is the halakha with regard to before the omer sacrifice, this is because at that stage there are no circumstances in which the new crop’s general prohibition was permitted, even with regard to an ordinary person; shall you also say that this is the halakha with regard to before the sacrifice of the two loaves, when the new crop’s general prohibition was permitted with regard to an ordinary person? The new crop ingredient in the meal offering is at least permitted in consumption after the omer is brought. Therefore, the meal offerings that were brought after the omer but before the two loaves are fit. Rabbi Tarfon was silent, and Rabbi Yehuda ben Neḥemya’s face brightened. Rabbi Akiva said to him: Yehuda, has your face brightened because you answered the elder? I will be astonished if the days of your life will be lengthy. Rabbi Yehuda, son of Rabbi Ilai, said: That period in which that interaction occurred was half a month before Passover. When I ascended again to the study hall for the festival of Shavuot, I asked about him: Where is Rabbi Yehuda ben Neḥemya? And they said to me: He passed away and left this world.

רשי על מנחות סח ב
גמ' מה בין קודם העומר לקודם שתי הלחם - כלומר מאי שנא גבי עומר דאם הביא פסול וגבי שתי הלחם אם הביא כשר: צהבו פניו - שמח: פרס הפסח - שתי שבתות קודם הפסח דתניא (פסחים דף ו.) שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח ל' יום רשב"ג אומר שתי שבתות על שם ששתי שבתות חצי ל' יום פרוס קרי להו לשון פרוסה: