(ח) ...ומה ראו לגמור בהם את הלל אלא שכל תשועה ותשועה שהקב"ה עושה להם לישראל היו מקדימין לפניו בהלל בשירה ובשבח ובהודאה כענין שנא' ויענו בהלל ובהודת לה' כי טוב וגו'...
(8)...And why did they [the Rabbis] see fit to complete Hallel on those days [i.e. Hanukka]? It must be that for every salvation that the Holy One Blessed Be He performs for Israel, they come before Him with praise and song, in the spirit of that which it says, "And they sang one to another in praising and giving thanks unto the Lord 'for He is good for His kindness endures forever'". (Ezra 3:11)
וחכמים אומרים נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהם לישראל ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן:
And the Rabbis say that hallel was not established for any specific event, but the Prophets among them instituted that the Jewish people should recite it on every appropriate occasion, and for every trouble, may it not come upon the Jewish people. When they are redeemed, they recite it over their redemption.
ועל כל צרה שלא תבא עליהם - לישנא מעליא הוא דנקט כלומר שאם חס ושלום תבוא צרה עליהן ויושעו ממנה אומרים אותו על גאולתן כגון חנוכה:
אי הכי הלל נמי נימא לפי שאין אומרים הלל על נס שבחוצה לארץ יציאת מצרים דנס שבחוצה לארץ היכי אמרינן שירה כדתניא עד שלא נכנסו ישראל לארץ הוכשרו כל ארצות לומר שירה משנכנסו ישראל לארץ לא הוכשרו כל הארצות לומר שירה רב נחמן אמר קרייתא זו הלילא רבא אמר בשלמא התם (תהלים קיג, א) הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה אלא הכא הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש אכתי עבדי אחשורוש אנן
The Gemara asks: If so, our obligation should be at least as great as when we recall the exodus from Egypt, and let us also recite hallel on Purim. The Gemara answers: Hallel is not said on Purim, because hallel is not recited on a miracle that occurred outside Eretz Yisrael. The Gemara asks: If so, with regard to the exodus from Egypt as well, which was a miracle that occurred outside Eretz Yisrael, how are we able to recite songs of praise? The Gemara answers: As it is taught in a baraita: Prior to the time when the Jewish people entered Eretz Yisrael, all lands were deemed fit for songs of praise to be recited for miracles performed within their borders, as all lands were treated equally. But after the Jewish people entered Eretz Yisrael, that land became endowed with greater sanctity, and all the other lands were no longer deemed fit for songs of praise to be recited for miracles performed within them. Rav Naḥman said an alternative answer as to why hallel is not recited on Purim: The reading of the Megilla itself is an act of reciting hallel. Rava said a third reason why hallel is not recited on Purim: Granted that hallel is said there, when recalling the exodus from Egypt, as after the salvation there, they could recite the phrase in hallel: “Give praise, O servants of the Lord” (Psalms 113:1); after their servitude to Pharaoh ended with their salvation, they were truly servants of the Lord and not servants of Pharaoh. But can it be said here, after the limited salvation commemorated on Purim: “Give praise, O servants of the Lord,” which would indicate that after the salvation the Jewish people were only servants of the Lord and not servants of Ahasuerus? No, even after the miracle of Purim, we were still the servants of Ahasuerus, as the Jews remained in exile under Persian rule, and consequently the salvation, which was incomplete, did not merit an obligation to say hallel.
שו"ת קול מבשר, א:כא
הנה אין ספק שהיום ההוא [ה' אייר], שנקבע על ידי הממשלה וחברי הכנסת [שהם נבחרי רוב הציבור] ורוב גדולי הרבנים, לחוג אותו בכל הארץ זכר לנס של תשועתנו וחירותנו, מצווה לעשותו שמחה ויום טוב ולומר הלל
Responsa Kol Mevaser 1:21
Behold, there is no doubt that that day [5th Iyyar], which was fixed by the government and members of parliament [who represent the majority of the public] and most of the great rabbis, was for celebrating it across the land in order to remember the miracle of our salvation and freedom, and it is a mitzva to make it a day of gladness and festivity and to say Hallel.
שו"ת ישכיל עבדי
חלק ו׳ או"ח סימן י׳
ולכן אפשר לתקן לומר הלל רק אחרי גמר התפלה בבחי׳ הודאה להודות לה' על כל פנים על התחלת גאולה זו שיש בה עכ"פ קצת תשועה גדולה לעם ישראל בכלל והרי בבחי' כל המודה בניסו זוכה ונעשה לו נס אחר ובזה יהיה לנו התקוה כי ע"י הודאה זו של התחלת הגאולה נזכה בע"ה לגאולה שלימה בב"א אך פשוט כי רק קריאת הלל בלי שום ברכה כי מה לנו להכנס בס' ברכות
Responsa Yaskil Avdi 6:OC:10
Therefore, it is only possible to say Hallel after the conclusion of the [morning] service in order to give praise to G-d to mark the beginning of this redemption which has, contained within it, some great salvation for the Nation of Israel. This is in the spirit of the dictum "one who gives thanks for a miracle that happened to them merits another miracle". Through this we will have hope, for through this thanksgiving over the beginning of the redemption, may we merit, G-d willing, to the ultimate redemption, speedily in our days Amen. But it is clear that the reading of Hallel [on Yom Ha'atzama'ut] is without a beracha, for why should we enter into the doubt of safek berachot?
הרב מרדכי אליהו
שו"ת רב ראשי, תשמ"ח-תשמ"ט, סימן קנג
הרבנות הראשית לישראל תקנה לומר הלל ביום העצמאות, מהסיבות הבאות: יצאנו מעבדות לחרות, משלטון זרים לשלטון עצמאי שלנו, שערי הארץ פתוחים לכל יהודי וריבוי מוסדות התורה בארץ, עד שאפשר לומר שלא היה כדורנו בו יש כל כך הרבה ישיבות ומוסדות תורה כו׳ – אלו הם סימני גאולה ודאיים
Rabbi Mordechai Eliyahu
Responsa of the Chief Rabbi, 1988-9, 153
The Chief Rabbinate instituted to recite Hallel on Yom Ha'atzma'ut for the following reasons: We came out of servitude to freedom, from foreign governance to governing ourselves, the cities of Israel are open to any Jew, and that most Torah institutions are situated in Israel such that one can say our generation is unique in the sheer number of Yeshivot and Torah institutions etc. - these are signs of genuine redemption.
הרב אורי שרקי, מאמר ב"סרוגים", ג׳ באייר תשע"ו
והלוא דברים קל וחומר: ומה יציאת מצרים שהיו אחריה גלויות, נותר ההלל עליה לעולמים, גאולתנו אנו, שהודיעונו נביאינו שאין אחריה גלות (כמפורש בירושלמי שביעית פ"ו ה"א), בודאי ובודאי שנודה לה' עליה בהלל גמור, על אף כל הקשיים, שאינם אלא ניסיונות הבוחנים את אמונתנו בגואל ישראל!
Rabbi Uri Cherki, article for Serugim, 11.5.16
The point can be made through an a fortiori argument: Just as with the Exodus from Egypt, which preceded other exiles, we will continue to say Hallel about it for evermore, our redemption, which our prophets have told us will not be followed by any other exile (as is clear from Yerushalmi, Shevi'it 6:1), we should certainly give thanks to G-d about this with a full Hallel, notwithstanding the difficulties [in Israel], which are only there to test our belief in the Redeemer of Israel!
מנשר יום העצמאות, הרב בן-ציון מאיר חי עזיאל
דבר זה ראוי לאמרו ביום זה, הוא יום הכרזת מדינתנו העצמאית מדינת ישראל - "היום הזה נהיית לעם לה' אלקיך"! כי ביום הזה התפרקנו מעול שעבוד מלכות זרה בצורה מאנדטורית בארץ ישראל שרצתה להחניק אותנו עד מוות...והיא אשר פתחה שערי ארץ לפני עם ישראל מכל פזורי הגולה אל ארץ נחלת ה', והיא אשר נתנה לעם ישראל את מקומו המכובד בין כל העמים...יום זה, הוא יום טוב לישראל היושב בארצו ובכל תפוצות פזוריו לדורותינו ולדורות עולם, להודות לה' חסדו ולהגיד בקול זמרה וצהלה הלל ותהלה - "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו
Manifesto for Yom Ha'atzma'ut, Rabbi Ben-Zion Meir Hai Uzi'el (1948)
It is worthwhile to make this point on this day, the day of the declaration of the independent State of Israel - "Today you have become a nation unto the L-rd your G-d"![Deuteronomy 27:9]. For on this day we have been freed of the shackles of servitude to foreign rule in the form of the Mandate in the Land of Israel which sought to strangle us to the point of death...
Meaning the gates of the Land are open before the Nation of Israel from all the scattered places in exile, to the Land which is G-d's inheritance, that which the Nation of Israel has been given the most exalted place among the nations...this day, this is a Yom Tov for Israel who dwells in its Land, and for those [Jews] across the world for generations to come, to give praise to G-d for his kindness and to recite with a melodious voice Hallel and prayer - "This is the day G-d has made, rejoice and be glad in it". [Psalms 118:24].