Parshat Kedoshim: Applications of "Love Your Neighbor"
1 א
(יח) לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמ֑וֹךָ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃
(18) You shall not take vengeance or bear a grudge against your countrymen. Love your fellow as yourself: I am the LORD.
2 ב
פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים קוֹדֵם לְפַרְנָסַת עֲנִיִּים וְלִכְסוּתָן. וְאֵין לְךָ מִצְוָה גְּדוֹלָה כְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים שֶׁהַשָּׁבוּי הֲרֵי הוּא בִּכְלַל הָרְעֵבִים וְהַצְּמֵאִים וַעֲרוּמִּים וְעוֹמֵד בְּסַכָּנַת נְפָשׁוֹת. וְהַמַּעֲלִים עֵינָיו מִפִּדְיוֹנוֹ הֲרֵי זֶה עוֹבֵר עַל (דברים טו ז) "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ" וְעַל (ויקרא יט טז) "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" וְעַל (ויקרא כה נג) "לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ". וּבִטֵּל מִצְוַת (דברים טו ח) (דברים טו יא) "פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ". וּמִצְוַת (ויקרא כה לו) "וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ". (ויקרא יט יח) "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". (משלי כד יא) "וְהַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת" וְהַרְבֵּה דְּבָרִים כָּאֵלּוּ. וְאֵין לְךָ מִצְוָה רַבָּה כְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים:

The redemption of captives held for ransom takes precedence over sustaining the poor and clothing them. You do not find a mitzvah greater than the redemption of captives, for captivity is in the same category as famine, drought, or exposure, and one stands in danger to one's life. One who averts his eyes from redeeming [the captive] transgresses [the commandment], (Deut. 15:7) Do not harden your heart and shut your hand, and (Lev. 19:16) Do not stand upon the blood of your neighbor, and (Lev. 25:53) He shall not rule ruthlessly over him in your sight, and nullifies the commandment (Deut. 15:8) You must open your hand, and the commandment, (Lev. 25:36) Let him live by your side as your kinsman, and (Lev. 19:18) Love your fellow as yourself, and (Proverbs 24:11) If you refrained from rescuing those taken off to death, [those condemned to slaughter--if you say, "We knew nothing of it," surely He who fathoms hearts will discern], and many such sayings. You cannot find a greater mitzvah than the redemption of captives.

3 ג
מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל דִּבְרֵיהֶם לְבַקֵּר חוֹלִים. וּלְנַחֵם אֲבֵלִים. וּלְהוֹצִיא הַמֵּת. וּלְהַכְנִיס הַכַּלָּה. וּלְלַוּוֹת הָאוֹרְחִים. וּלְהִתְעַסֵּק בְּכָל צָרְכֵי הַקְּבוּרָה. לָשֵׂאת עַל הַכָּתֵף. וְלֵילֵךְ לְפָנָיו וְלִסְפֹּד וְלַחְפֹּר וְלִקְבֹּר. וְכֵן לְשַׂמֵּחַ הַכַּלָּה וְהֶחָתָן. וּלְסַעֲדָם בְּכָל צָרְכֵיהֶם. וְאֵלּוּ הֵן גְּמִילוּת חֲסָדִים שֶׁבְּגוּפוֹ שֶׁאֵין לָהֶם שִׁעוּר. אַף עַל פִּי שֶׁכָּל מִצְוֹת אֵלּוּ מִדִּבְרֵיהֶם הֲרֵי הֵן בִּכְלַל (ויקרא יט יח) "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ". כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאַתָּה רוֹצֶה שֶׁיַּעֲשׂוּ אוֹתָם לְךָ אֲחֵרִים. עֲשֵׂה אַתָּה אוֹתָן לְאָחִיךְ בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת:
It is a rabbinic positive precept to visit the sick, comfort the mourners, escort the dead, dower the bride, accompany the [departing] guests — — as well as to cheer the bride and the groom, and to assist them in whatever they need. Even though all these precepts are of rabbinic origin, they are implied in the biblical verse: "You shall love your neighbor as yourself" (Leviticus 19:18); that is, whatever you would have others do to you, do to your brothers in Torah and precepts.
4 ד
דאיבעיא להו בן מהו שיקיז דם לאביו רב מתנא אמר (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך רב דימי בר חיננא אמר מכה אדם ומכה בהמה מה מכה בהמה לרפואה פטור אף מכה אדם לרפואה פטור

The Gemara explains: As a dilemma was raised before the Sages: What is the halakha with regard to whether a son may let blood for his father? Is he liable for wounding his father? Rav Mattana says that it is written: “And you shall love your neighbor as yourself” (Leviticus 19:18); just as one would want others to heal him when the need arises, one must heal others when the need arises.

5 ה
ולטעמיך נעביד עשרה אלא כר"נ דאמר ר"נ אמר רבה בר אבוה אמר קרא (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה
Rav Naḥman answered him: And according to your reasoning, let us make the structure a minimal ten handbreadths. Why must it have a height of two people? Rather, no proof can be brought from here, since the reason is in accordance with the opinion of Rav Naḥman, as Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says that the verse states: “And you shall love your fellow as yourself” (Leviticus 19:18), teaching that even with regard to a condemned prisoner, select a good, i.e., a compassionate, death for him. Therefore, the structure used for stoning is constructed sufficiently high that he dies quickly, without any unnecessary suffering.
6 ו
(ה) כִּֽי־תִרְאֶ֞ה חֲמ֣וֹר שֹׂנַאֲךָ֗ רֹבֵץ֙ תַּ֣חַת מַשָּׂא֔וֹ וְחָדַלְתָּ֖ מֵעֲזֹ֣ב ל֑וֹ עָזֹ֥ב תַּעֲזֹ֖ב עִמּֽוֹ׃ (ס)

(5) When you see the donkey of your enemy lying under its burden and would refrain from raising it, you must nevertheless raise it with him.

7 ז

תשובה הרשב"א ז"ל העלה בתשובת שאלה שהוא בכלל ולמד אותה מק"ו דשור וחמור דאי משום צערא דבעלי חיים כ"ש צערא דישראל גופיה ... ובאדם לא אמרו צער האדם לפי שהוא בעל שכל ולא היה לו לטעון עצמו יתר מן הראוי לו דמהאי טעמא אמרינן שהטוען על האדם יותר מן הראוי לו והוזק פטור דכיון שהוא בעל שכל היה לו להשליך המשא מעליו מה שאין כן בטוען על הבהמה ומ"מ מודה אני שהוא בכלל ג"ח בכלל ואהבת לרעך כמוך אבל שיהיה בכלל עשה דטעונה ופריקה לא מסתברא לי.

Question: Does this mitzvah apply to humans as well?

Answer: The Rashba asks this very question, and learns it out from an a fortiori argument: a donkey or a bull, if the mitzvah is about relieving pain from an animal (tzar baalei chaim), then all the more so should it apply to a Jewish person themselves!

I disagree: we do not apply the category of tzaar to people, since people have intelligence, and such a person should not have burdened themselves with weight that they would not be able to carry!

We know this from the halacha that if a person [contracts with another] to carry items, if the items are too heavy and the carrier is injured, the contractor is not obligated - for the carrier should have refused to carry more than he can. But an animal cannot refuse...

However, it is still correct to help the person, out of the broader obligation of gemilut chassadim, and the mitzvah of v'ahavta l'reiecha kamocha. But under the obligation of "lightening the burden", the person would not seem to be obligated.