המתת חסד

מן המקורות-

(ד) וַיֹּ֣אמֶר שָׁאוּל֩ לְנֹשֵׂ֨א כֵלָ֜יו שְׁלֹ֥ף חַרְבְּךָ֣ ׀ וְדָקְרֵ֣נִי בָ֗הּ פֶּן־יָ֠בוֹאוּ הָעֲרֵלִ֨ים הָאֵ֤לֶּה וּדְקָרֻ֙נִי֙ וְהִתְעַלְּלוּ־בִ֔י וְלֹ֤א אָבָה֙ נֹשֵׂ֣א כֵלָ֔יו כִּ֥י יָרֵ֖א מְאֹ֑ד וַיִּקַּ֤ח שָׁאוּל֙ אֶת־הַחֶ֔רֶב וַיִּפֹּ֖ל עָלֶֽיהָ׃

"לא חטא שאול בהרגו עצמו. ואף על פי שכתוב: "אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" (בראשית ט, ה), כלומר: מידכם אדרוש אותו, אם תהרגו עצמכם. וכן "מיד כל חיה אדרשנו ומיד איש אחיו". אף על פי כן, לא חטא, לפי שהיה יודע שאול כי סופו היה למות במלחמה, כי כן אמר לו שמואל. ועוד, כי ראה כי מצאוהו המורים אנשים בקשת, ולא היה יכול להימלט מידם, טוב היה שיהרוג הוא עצמו ולא יתעללו בו הערלים. וכן אמרו רז"ל (16) : "אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש", יכול כשאול? תלמוד לומר: "אך"."

עפי פסוק זה, חולה שנוטה למות ולפניו ישנם רק יסורים קשים, כמו שערלים היו עושים לשאול, מותר לו להרוג את עצמו, אפילו מותר להרוג אותו.

מקור זה עונה על שאלת המחקר כיוון שהוא מציג עמדה בנושא של המתת החסד. על פי המקור, ניתן לבצע המתת חסד בקרב חולים שנוטים למות.

שאלות:

1. האם למשפחה או לרופאים יש זכות להתערב ולשנות את בחרתו של החולה במידה ורוצה לבצע בעצמו המתת חסד?

2. האם במצב שבו יסורי החולה אינם קשים באופן קיצוני, ניתן לבצע בו המתת חסד?

משנה-

מתני׳ אין מעצמין את המת בשבת ולא בחול עם יציאת נפש והמעצים עם יציאת הנפש הרי זה שופך דמים:

כלומר, אדם שהוא עומד סמוך ממש למיתתו, ובא אדם אחר, והעצים את עיניו של החולה, ועל ידי זה קירב את מיתתו בשנייה אחת הריי זה שופך דמים ממש, ודינו כדין הרוצח תינוק בן יומו, משום שאין שיעור כלל בדבר זה, וכל שהיה האדם יכול לחיות אפילו עוד רגע אחד, ובא מישהו ומיהר את מיתתו, הרי זה שופך דמים. ולכן, עפי משנה זו, אסור לבצע המתת חסד משום שזהו הדבר נחשב לרצח לכל דבר.

מקור זה עונה על שאלת המחקר כיוון שהוא מציג עמדה בנושא ביצוע המתת החסד. הוא משווה המתת חסד לרצח, ולפיו אסור לבצע המתת חסד.

שאלות:

1.האם בכל מצב המתת חסד נחשבת כרצח? יש מקרים ספציפיים בהם זה מותר?

2. האם עפי המשנה, אדם שמצבע המתת חסד חל כלפיו עונש זהה לזה של רוצח?

מקור ישראלי מודרני-

על פי “חוק החולה הנוטה למות”, אין לסייע לאדם באופן אקטיבי, דהיינו, אין לבצע פעולות שיזרזו או יגרמו למוות. פעולות כאלה נחשבות כרצח או סיוע להתאבדות ואינן מותרות על פי חוק. הדרך היחידה לביצוע “המתת חסד”, היא בפעולה פאסיבית, על ידי הפסקת טיפולים מאריכי חיים כגון: ניסיונות החייאה, ניתוחים, דיאליזות ועוד. על פי שטיינברג, הסיבה לכך ש”המתת חסד” אקטיבית אינה מותרת על פי חוק, נובעת מכך שמדובר בפעולה בלתי הפיכה, לעומת זאת “המתת חסד” פאסיבית, מאפשרת לחולה לשנות את דעתו.

מקור זה עונה על שאלת המחקר כיוון שהוא נותן שתי דרכים של התבוננות על המתת החסד. הוא מייצר חומר למחשבה והוא תלוי מקרה.

שאלות:

1. מה קורה במצב בו לחולה אין שיקול דעת או אינו במצב של קבלת החלטות גורליות ולכן אינו יכול להחליט באופן שקול אם ברצונו לבצע המתת חסד פאסיבית?

2. מתי חוקק חוק "החולה הנוטה למות"? ומה עשו לפני שהיה קיים חוק זה?