אבות א, ד - על מורים ותלמידים

(ד) יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה וְיוֹסֵי בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם קִבְּלוּ מֵהֶם. יוֹסֵי בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה אוֹמֵר, יְהִי בֵיתְךָ בֵית וַעַד לַחֲכָמִים, וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם, וֶהֱוֵי שׁוֹתֶה בְצָמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם:

(4) Yose ben Yoezer, man of Tsreida, and Yose ben Yochanan, man of Jerusalem, received from them. Yose ben Yoezer says, "May your house be a meeting house for Sages, become dirty in the dust of their feet and drink their words thirstily."

(ב) יְהִי בֵיתְךָ בֵית וַעַד לַחֲכָמִים. כְּשֶׁיִּרְצוּ הַחֲכָמִים לְהִתְקַבֵּץ וּלְהִוָּעֵד, יִהְיֶה בֵּיתְךָ מוּכָן לְדָבָר זֶה, שֶׁיִּהְיוּ רְגִילִים לוֹמַר נִתְקַבֵּץ בַּבַּיִת שֶׁל פְּלוֹנִי. שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא תִּלְמֹד מֵהֶם אֵיזֶה דְּבַר חָכְמָה. מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְנִכְנָס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל בַּשָּׂם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקַח כְּלוּם, מִכָּל מָקוֹם רֵיחַ טוֹב קָלַט וְהוֹצִיא עִמּוֹ:

(ג) וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם. כְּלוֹמַר שֶׁתֵּלֵךְ אַחֲרֵיהֶם. שֶׁהַמְהַלֵּךְ מַעֲלֶה אָבָק בְּרַגְלָיו, וְהַהוֹלֵךְ אַחֲרָיו מִתְמַלֵּא מֵאָבָק שֶׁהוּא מַעֲלֶה בְּרַגְלָיו. פֵּרוּשׁ אַחֵר, שֶׁתֵּשֵׁב לְרַגְלֵיהֶם עַל הָאָרֶץ. שֶׁכָּךְ הָיוּ נוֹהֲגִים, שֶׁהָרַב יוֹשֵׁב עַל הַסַּפְסָל וְהַתַּלְמִידִים יוֹשְׁבִים לְרַגְלָיו עַל גַּבֵּי קַרְקַע:

(2) "May your house be a meeting place for the sages": When the sages wish to gather together or to meet, let your house be ready for this purpose, so that they will become accustomed to saying "Let us gather at so and so’s house." For it is not possible that you will not learn some bit of wisdom from them. They stated allegorically," To what can this be compared? To one who entered a perfumer’s shop; though he did not purchase anything, in any case he soaked up a good scent and brought it out with him. "

(3) "and become dirty in the dust of their feet": Which is to say that you should walk behind them, for one who walks about raises dust with his feet, and one who walks behind him is filled with the dust which [the former] raises with his feet. Another explanation: That you should sit at their feet on the ground. For so were they accustomed, that the master sits on a bench and the students sit at his feet on the ground.

(ז) חכם ארץ ישראלי שחי במחצית הראשונה של המאה השנייה לפני הספירה, ונודע בכינוי "איש צרידה" אשר מרמז, ככל הנראה, על מקום מושבו. יוסי (שהוא קיצור השם יוסף) בן יועזר היה מתלמידיו של אנטיגנוס איש סוכו (הנזכר במשנה הקודמת) ועל פי המסורת כיהן כנשיא הסנהדרין בצד אב בית הדין של אותם ימים, יוסי בן יוחנן (הנזכר במשנה הבאה). יוסי בן יועזר (בצוותא עם בן זוגו להנהגה) קבע שארצות העמים, כלומר כל ארץ שמחוץ לארץ ישראל, הן ארצות טמאות, ונראה שעל ידי גזרה זו ניסה למנוע מיהודים להעתיק את מקום מושבם מן הארץ הקדושה, ארץ ישראל, אל הגולה (בבלי, שבת יד ע"ב – טו ע"ב). בתקופתו של יוסי בן יועזר שלטו היוונים בארץ, ובקרב העם רבו המתבוללים והמתיוונים (דבר שהוביל מאוחר יותר למרד החשמונאים). ייתכן שעל רקע זה מספרת האגדה על כך שבנו של יוסי בן יועזר "לא היה נוהג כשורה", כנראה מתיוון, דבר שגרם ליוסי בן יועזר להקדיש את כל כספו לבית המקדש (בבלי, בבא בתרא קלג ע"ב).

(ח) יוסי בן יועזר היה כהן ונזהר מאוד בדיני טומאה וטהרה, ובשל כך כונה "חסיד שבכהונה" (משנה, חגיגה ב, ז), אך כיוון שמצא דרכים להקל בעניינים שונים של טומאה וטהרה כונה גם בשם "יוסי שריא" [=יוסי המקל] (משנה, עדויות ח, ד). המבקשים לפרש את מאמרו של יוסי על רקע תקופתו, תקופה שבה נאסר לימוד התורה ובתי מדרשות נסגרו בגזירות היוונים, רואים במאמר זה פנייה לאנשים לסייע ללימוד התורה ולפתוח את ביתם בפני לומדי התורה, דווקא בתקופת המצוקה בשל האיסור מצד השלטונות, ועל אף הסכנה הכרוכה בכך.

תניא אמר רבי עקיבא פעם אחת נכנסתי אחר רבי יהושע לבית הכסא ולמדתי ממנו שלשה דברים למדתי שאין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום ולמדתי שאין נפרעין מעומד אלא מיושב ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל אמר ליה בן עזאי עד כאן העזת פניך ברבך אמר ליה תורה היא וללמוד אני צריך תניא בן עזאי אומר פעם אחת נכנסתי אחר רבי עקיבא לבית הכסא ולמדתי ממנו שלשה דברים למדתי שאין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום ולמדתי שאין נפרעין מעומד אלא מיושב ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל אמר לו רבי יהודה עד כאן העזת פניך ברבך אמר לו תורה היא וללמוד אני צריך רב כהנא נכנס, ושכב תחת מיטתו של רב שמע אותו דשח ושחק ועשה צרכיו אמר לו דומה פיו של אבא כמי שלא אכל תבשיל אמר לו כהנא אתה כאן? צא, שאין זה דרך ארץ אמר לו תורה היא וללמוד אני צריך.

It was taught in a baraita in tractate Derekh Eretz that Rabbi Akiva said: I once entered the bathroom after my teacher Rabbi Yehoshua, and I learned three things from observing his behavior: I learned that one should not defecate while facing east and west, but rather while facing north and south; I learned that one should not uncover himself while standing, but while sitting, in the interest of modesty; and I learned that one should not wipe with his right hand, but with his left. Ben Azzai, a student of Rabbi Akiva, said to him: You were impertinent to your teacher to that extent that you observed that much? He replied: It is Torah, and I must learn. Similarly, we learned in a baraita: Ben Azzai said: I once entered a bathroom after Rabbi Akiva, and I learned three things from observing his behavior: I learned that one should not defecate while facing east and west, but rather while facing north and south; I learned that one should not uncover himself while standing, but while sitting; and I learned that one should not wipe with his right hand, but with his left. Rabbi Yehuda said to him: You were impertinent to your teacher to that extent? He replied: It is Torah, and I must learn. On a similar note, the Gemara relates that Rav Kahana entered and lay beneath Rav’s bed. He heard Rav chatting and laughing with his wife, and seeing to his needs, i.e., having relations with her. Rav Kahana said to Rav: The mouth of Abba, Rav, is like one whom has never eaten a cooked dish, i.e., his behavior was lustful. Rav said to him: Kahana, you are here? Leave, as this is an undesirable mode of behavior. Rav Kahana said to him: It is Torah, and I must learn.