Save "משנה אבות ו'-ז'- יהלי ניב ונטע מויאל
"
משנה אבות ו'-ז'- יהלי ניב ונטע מויאל

(ו) יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת:

(6) Yehoshua ben Perachiah and Nitai of Arbel received from them. Yehoshua ben Perachia says, "Make for yourself a mentor, acquire for yourself a friend and judge every person as meritorious."

במשנה אנו מבינים שיהושע בן פרחיה זקוק לשלושה מרכיבים והם:
עשה לך רב- כדי ללמוד ממנו תורה וקנה לך חבר- כדי שאותה התורה תחדור בחיים.
והוי דן את כל האדם לכף זכות- כאשר למד האדם הרבה תורה ויש לו חברים יש לו נטייה לפסול כל מי שאין לו תורה וכל מי שאינו חברו.
אנחנו צריכים לזכור כי צריך לשפוט כל אדם לקו זכות ולא להשפילו או להחמיר את מצבו.

עֲשֵׂה לְךָ רַב. רַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִהְיוֹת לְךָ רַב, עֲשֵׂה אוֹתוֹ רַב עָלֶיךָ וְלֹא תִּלְמֹד בֵּינְךָ לְבֵין עַצְמְךָ. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי, עֲשֵׂה לְךָ רַב, שֶׁיְּקַבֵּל לוֹ רַב אֶחָד שֶׁיִּלְמֹד מִמֶּנּוּ תָּמִיד, וְלֹא יִלְמֹד הַיּוֹם מֵאֶחָד וּלְמָחָר מִן הָאַחֵר. וְאַף עַל גַּב דִּבְמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (דף י"ט) אָמְרוּ הַלּוֹמֵד תּוֹרָה מֵרַב אֶחָד אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה, כְּבָר פֵּרְשׁוּ וְאָמְרוּ הָנֵי מִלֵּי בִּסְבָרָא, שֶׁטּוֹב לוֹ לִשְׁמֹעַ סְבָרַת הָרַבִּים, אֲבָל לְעִנְיַן גְּמָרָא, מֵחַד רַב מְעַלֵּי, כִּי הֵיכִי דְּלֹא לִפְגֹּם לִשָׁנֵיהּ:

"Make for yourself a (Torah) mentor": Rambam explained, “Even though he is not fit to be your teacher, make him into your teacher and do not learn on your own.” And I heard, “'Make for yourself a teacher,' [meaning] that he should take on one teacher from which always to learn – and not learn from one today and from another one tomorrow." And even though they stated in tractate Avodah Zara 19, “One who learns from [only] one teacher will not see a sign of blessing;” they have already explained and said, “this applies to reasoning” - as it is good for him to hear the reasoning of the many - “but with concern to [memorization of traditional teachings], it is better from one teacher, so that [the student's] elocution not be damaged."
וּקְנֵה לְךָ חָבֵר. וַאֲפִלּוּ אַתָּה צָרִיךְ לִקְנוֹתוֹ בְּדָמִים יְקָרִים וּלְפַזֵּר עָלָיו מָמוֹן כְּדֵי שֶׁתִּקְנֶה אַהֲבָתוֹ. אֲבָל בְּרַב לֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר קְנֵה לְךָ רַב, שֶׁהָרַב צָרִיךְ לְלַמֵּד בְּחִנָּם:
"acquire for yourself a friend": And even if you need to acquire him for a large sum and to spend money upon him in order to acquire his love. But with a mentor, it is not applicable to say, "Acquire for yourself a mentor," as a [teacher of Torah] must teach for free.
וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת. כְּשֶׁהַדָּבָר בְּכַף מֹאזְנַיִם וְאֵין לוֹ הֶכְרֵעַ לְכָאן וּלְכָאן, כְּגוֹן אָדָם שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מִמַּעֲשָׂיו אִם צַדִּיק אִם רָשָׁע וְעָשָׂה מַעֲשֶׂה שֶׁאֶפְשָׁר לְדוּנוֹ לִזְכוּת וְאֶפְשָׁר לְדוּנוֹ לְחוֹבָה, מִדַּת חֲסִידוּת הִיא לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת. אֲבָל אָדָם שֶׁהֻחְזַק בְּרָשָׁע, מֻתָּר לְדוּנוֹ לְחוֹבָה, שֶׁלֹּא אָמְרוּ אֶלָּא הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ (שבת צז.), מִכְּלָל שֶׁהַחוֹשֵׁד בִּרְשָׁעִים אֵינוֹ לוֹקֶה:
"and judge every person as meritorious": when the matter is hanging in the balance and there is no way to decide it in this way or that way. For example, a man from whose actions we do not know if he is righteous or wicked, who preforms an act that is possible to judge favorably and possible to judge unfavorably, it is pious to judge him favorably. But it is permissible to judge a man who is established to be evil unfavorably. As they only stated (Shabbat 97), “one who suspects righteous people is afflicted on his body” - [and so] it is implied [from this] that one who suspects evildoers is not afflicted.
יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. צמד חכמים זה, השני שבזוגות, קיבל את מסורותיו מבני הזוג הראשון (הנזכרים במשניות הקודמות).
יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר. ומאמרו הוא, כמו מאמרים רבים במסכת אבות, בן שלושה חלקים, והוא מכוון אל האדם שמן השורה.
עֲשֵׂה לְךָ רַב. כאן מופיע לראשונה במסכת אבות הכינוי "רב" במשמעותו המקובלת היום: אדם המורה לאחרים כיצד לנהוג בסוגיות דתיות, רעיוניות ומעשיות (ואילו "רב" במשנה ג כוונתו היתה: אדון, בעל בית ורכוש). בעולם שבו נשמעות דעות רבות ומגוונות, ולעיתים אף סותרות, כעולם ההלכה וכעולם האמונות והדעות, צריך האדם לקבל עליו את מרותו של אחד מכל מוריו ובעקבותיו ללכת תמיד, כלומר: "שיקבל לו רב אחד שילמוד ממנו תמיד, ולא ילמוד היום מאחד ולמחר מן האחר" (רבי עובדיה מברטנורא בפירושו למסכת אבות), שאם לא כן ייקלע האדם למערכות סותרות של דעות והלכות ויכלה את זמנו וכוחותיו בניסיון לפשר ביניהם או למצוא בעצמו את דרכו בסבך זה (וראו גם להלן, משנה טז).
וּקְנֵה לְךָ חָבֵר. ידיד קרוב, המשתתף עם האדם בשמחותיו ובכאביו, ידיד שעמו מתייעצים ובו בוטחים, צריך כביכול "לקנות", דבר הכרוך במאמץ ובהשקעה, בוויתורים ובהדדיות.
וֶהֱוֵי דָן אֶת כָל הָאָדָם לְכַף זְכוּת. בשעה שעל האדם לקבוע את עמדתו כלפי זולתו וכלפי התנהגותו, ראוי שישקול את כלל הנתונים אלה לעומת אלה, כבמאזניים (ראו להלן ב, יב), את חובותיו של האדם מכאן ואת זכויותיו מכאן, וישתדל להטות את כף הזכות כדי שזו תכריע. ואם יכול אתה לומר כי מדרך הטבע דן אדם לכף זכות את חבריו הקרובים ואת מוריו, מוסיף יהושע בן פרחיה ודורש שכך ינהג לגבי כל בני האדם. יחפש תמיד את החיובי שבהם וידון אותם, בכל מקום שהדבר אפשרי, לזכות. והתלמוד קובע, כי "הדן את חברו לכף זכות – דנין אותו [בבית דין של מעלה] לזכות" (בבלי, שבת קכז ע"ב).
הפרשן ברטנורא מסביר את המשנה בכך ש:
-עשה לך רב: אתה צריך למצוא רב ולא ללמוד בינך לבין עצמך , אלא עם מישהו שמבין את התורה ומאמין.
-וקנה לך חבר: אחד שאתה מוכן לשלם עבורו, אחד שחשוב לך.
-והוי דן את כל האדם לכף זכות: שזה לא לכאן או לכאן , לשפוט בן אדם על כף מאזניים.
הפרשן אביגדור שנאן מסביר את המשנה בכך ש :
-עשה לך רב: אמור להיות לך רב אחד שתלמד ממנו עד סוף חייך לא כל יום רב אחר.
-וקנה לך חבר: מישהו שאתך בטוב וברע ושתמיד יהיה לצדך.
- והוי דן את כל האדם לכף זכות: ישפוט את האדם לפי התנהגותו לזולת ולא רק לפי המקרה הנתון.

(ז) נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר, הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת:

(7) Nitai of Arbel says: "Distance [yourself] from a bad neighbor, do not befriend an evildoer and do not despair of punishment."

במשנה אנו מבינים שדבריו של נתאי הארבלי באים להזהיר אותנו מהתחברות אל רשעים ושאסור בחיים להתייאש כי כל דבר בזמנו.
הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע. שכנים ושכנות, בצד בני משפחה אחרים, היו בעם ישראל הקדום (ובמידה מרובה גם היום) חלק מרכזי מחוויית המגורים ומן המסגרת החברתית שהאדם היה מוקף בה. יש הרבה ברכה בשכן טוב, אך גם סכנה גדולה בשכנים שאינם ראויים – מי שהשפעתם רעה או מי שהחיים בצידם אינם נעימים או אף קשים – ומהם מציע החכם להתרחק, ואפילו על ידי העתקת מקום המגורים.
וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע. בניגוד לשכן הרע, שממנו ראוי להתרחק, אל האדם הרשע ראוי מלכתחילה שלא להתקרב כלל.
הרחק משכן רע: אנחנו צריכים להתרחק מאנשים שלא עושים לנו טוב ובדומה לכך גם בשכנות לא טובה ולא ראויה לכך כלומר אנשים שלא עושים לנו טוב או למשפחתנו לא ראויים להיות בקרבתינו.
ואל תתחבר לרשע: בניגוד להרחק משכן רע . אסור לנו להרחיק אותם אלה מההתחלה לא ליצור קשר או מגע עם האדם הרשע.
הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע. שֶׁלֹּא תִּלְמֹד מִמַּעֲשָׂיו. וְעוֹד, שֶׁלֹּא תִּלְקֶה עִמּוֹ בְּמַפַּלְתּוֹ, דְּאוֹי לָרָשָׁע וְאוֹי לִשְׁכֵנוֹ:
"Distance [yourself] from a bad neighbor": That you not learn from his actions. And also, that you should not be struck with him in his downfall, for 'woe is to the evildoer, woe is to his neighbor.'
וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע. שֶׁכָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל הַמִּתְדַּבֵּק לָרְשָׁעִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם נוֹטֵל שָׂכָר כַּיּוֹצֵא בָּהֶם. לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְנִכְנָס לְבֵיתוֹ שֶׁל בּוּרְסִי, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקַח מִמֶּנּוּ כְּלוּם, מִכָּל מָקוֹם רֵיחַ רַע קָלַט וְהוֹצִיא עִמּוֹ:
"do not befriend an evildoer": As thus stated the sages, "Anyone who clings to evildoers - even though he does not act like them - gets retribution similar to them. To what is this matter like? To one who enters the house of a tanner - even though he doesn't take anything with him, nonetheless, he absorbed the foul smell and brings it out with him."
הרחק משכן רע: ברטנורא מתכוון בדבריו שלא ללמוד ממעשיו של הרע, הרשעות מדבקת ואם תעזור לו כדי שתיזהר לא ליפול ביחד איתו.
אל תתחבר לרשע: הוא מתכוון שכל מי שקרוב בקשרו לרשעים גם אם הוא לא עושה דברים רעים הוא עדיין משלים את התוצאות שלהם
ניתן לקיים את דברי יהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי בימינו בכך ש:
# לפנק את חבר שלך כדי שיהיה חבר טוב שלך
# אם נתקלים באדם שעושה מעשים לא טובים לא ללמוד ממנו.
# לא לפסול בן אדם לפני שמכירים אותו.