(ו) יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת:
(6) Yehoshua ben Perachiah and Nitai of Arbel received from them. Yehoshua ben Perachia says, "Make for yourself a mentor, acquire for yourself a friend and judge every person as meritorious."
שיהושע ונתאי קבלו רב וקנו לעצמם חבר ובדן יש לכולם כף זכות לעשות מה שהוא רוצה
עֲשֵׂה לְךָ רַב. רַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִהְיוֹת לְךָ רַב, עֲשֵׂה אוֹתוֹ רַב עָלֶיךָ וְלֹא תִּלְמֹד בֵּינְךָ לְבֵין עַצְמְךָ. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי, עֲשֵׂה לְךָ רַב, שֶׁיְּקַבֵּל לוֹ רַב אֶחָד שֶׁיִּלְמֹד מִמֶּנּוּ תָּמִיד, וְלֹא יִלְמֹד הַיּוֹם מֵאֶחָד וּלְמָחָר מִן הָאַחֵר. וְאַף עַל גַּב דִּבְמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (דף י"ט) אָמְרוּ הַלּוֹמֵד תּוֹרָה מֵרַב אֶחָד אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה, כְּבָר פֵּרְשׁוּ וְאָמְרוּ הָנֵי מִלֵּי בִּסְבָרָא, שֶׁטּוֹב לוֹ לִשְׁמֹעַ סְבָרַת הָרַבִּים, אֲבָל לְעִנְיַן גְּמָרָא, מֵחַד רַב מְעַלֵּי, כִּי הֵיכִי דְּלֹא לִפְגֹּם לִשָׁנֵיהּ:
"Make for yourself a (Torah) mentor": Rambam explained, “Even though he is not fit to be your teacher, make him into your teacher and do not learn on your own.” And I heard, “'Make for yourself a teacher,' [meaning] that he should take on one teacher from which always to learn – and not learn from one today and from another one tomorrow." And even though they stated in tractate Avodah Zara 19, “One who learns from [only] one teacher will not see a sign of blessing;” they have already explained and said, “this applies to reasoning” - as it is good for him to hear the reasoning of the many - “but with concern to [memorization of traditional teachings], it is better from one teacher, so that [the student's] elocution not be damaged."
וּקְנֵה לְךָ חָבֵר. וַאֲפִלּוּ אַתָּה צָרִיךְ לִקְנוֹתוֹ בְּדָמִים יְקָרִים וּלְפַזֵּר עָלָיו מָמוֹן כְּדֵי שֶׁתִּקְנֶה אַהֲבָתוֹ. אֲבָל בְּרַב לֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר קְנֵה לְךָ רַב, שֶׁהָרַב צָרִיךְ לְלַמֵּד בְּחִנָּם:
"acquire for yourself a friend": And even if you need to acquire him for a large sum and to spend money upon him in order to acquire his love. But with a mentor, it is not applicable to say, "Acquire for yourself a mentor," as a [teacher of Torah] must teach for free.
וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת. כְּשֶׁהַדָּבָר בְּכַף מֹאזְנַיִם וְאֵין לוֹ הֶכְרֵעַ לְכָאן וּלְכָאן, כְּגוֹן אָדָם שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים מִמַּעֲשָׂיו אִם צַדִּיק אִם רָשָׁע וְעָשָׂה מַעֲשֶׂה שֶׁאֶפְשָׁר לְדוּנוֹ לִזְכוּת וְאֶפְשָׁר לְדוּנוֹ לְחוֹבָה, מִדַּת חֲסִידוּת הִיא לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת. אֲבָל אָדָם שֶׁהֻחְזַק בְּרָשָׁע, מֻתָּר לְדוּנוֹ לְחוֹבָה, שֶׁלֹּא אָמְרוּ אֶלָּא הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ (שבת צז.), מִכְּלָל שֶׁהַחוֹשֵׁד בִּרְשָׁעִים אֵינוֹ לוֹקֶה:
"and judge every person as meritorious": when the matter is hanging in the balance and there is no way to decide it in this way or that way. For example, a man from whose actions we do not know if he is righteous or wicked, who preforms an act that is possible to judge favorably and possible to judge unfavorably, it is pious to judge him favorably. But it is permissible to judge a man who is established to be evil unfavorably. As they only stated (Shabbat 97), “one who suspects righteous people is afflicted on his body” - [and so] it is implied [from this] that one who suspects evildoers is not afflicted.
יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וְנִתַּאי הָאַרְבֵּלִי קִבְּלוּ מֵהֶם. צמד חכמים זה, השני שבזוגות, קיבל את מסורותיו מבני הזוג הראשון (הנזכרים במשניות הקודמות).
יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר. ומאמרו הוא, כמו מאמרים רבים במסכת אבות, בן שלושה חלקים, והוא מכוון אל האדם שמן השורה.
עֲשֵׂה לְךָ רַב. כאן מופיע לראשונה במסכת אבות הכינוי "רב" במשמעותו המקובלת היום: אדם המורה לאחרים כיצד לנהוג בסוגיות דתיות, רעיוניות ומעשיות (ואילו "רב" במשנה ג כוונתו היתה: אדון, בעל בית ורכוש). בעולם שבו נשמעות דעות רבות ומגוונות, ולעיתים אף סותרות, כעולם ההלכה וכעולם האמונות והדעות, צריך האדם לקבל עליו את מרותו של אחד מכל מוריו ובעקבותיו ללכת תמיד, כלומר: "שיקבל לו רב אחד שילמוד ממנו תמיד, ולא ילמוד היום מאחד ולמחר מן האחר" (רבי עובדיה מברטנורא בפירושו למסכת אבות), שאם לא כן ייקלע האדם למערכות סותרות של דעות והלכות ויכלה את זמנו וכוחותיו בניסיון לפשר ביניהם או למצוא בעצמו את דרכו בסבך זה (וראו גם להלן, משנה טז).
וּקְנֵה לְךָ חָבֵר. ידיד קרוב, המשתתף עם האדם בשמחותיו ובכאביו, ידיד שעמו מתייעצים ובו בוטחים, צריך כביכול "לקנות", דבר הכרוך במאמץ ובהשקעה, בוויתורים ובהדדיות.
וֶהֱוֵי דָן אֶת כָל הָאָדָם לְכַף זְכוּת. בשעה שעל האדם לקבוע את עמדתו כלפי זולתו וכלפי התנהגותו, ראוי שישקול את כלל הנתונים אלה לעומת אלה, כבמאזניים (ראו להלן ב, יב), את חובותיו של האדם מכאן ואת זכויותיו מכאן, וישתדל להטות את כף הזכות כדי שזו תכריע. ואם יכול אתה לומר כי מדרך הטבע דן אדם לכף זכות את חבריו הקרובים ואת מוריו, מוסיף יהושע בן פרחיה ודורש שכך ינהג לגבי כל בני האדם. יחפש תמיד את החיובי שבהם וידון אותם, בכל מקום שהדבר אפשרי, לזכות. והתלמוד קובע, כי "הדן את חברו לכף זכות – דנין אותו [בבית דין של מעלה] לזכות" (בבלי, שבת קכז ע"ב).
ברטנורא-גם אם הוא לא מתאים להיות רב עדין תעשה אותו רב ושמור על חברך בכול משמר גם אם קראה משהו עדין תשמור אותו כרעך ותמיד תשקול דברים על המאזניים ואל תלך לכן או לכן
פירוש ישראלי חדש-זוג חכמים קיבל את המסורת הראשונה ובמסכת אבות שלושה חלקים כאן מופעיה לראשנה רב שלו דעות מגובנות ורבות ולפעמים הם גם סוטר את עצמו ידיד קרוב המשתף את שמחותיו וכאביו וצריך כביכול לקנות אותו ודבר זה כורך מאמצים רבים שהאדם צריך לקבוע את מעמדו כלפי זולתו והתנהגותו צריך לשקול את כול הנתונים במאזניים ושישתדל להטות את הכף הזכות בזו שתכריע .
פירוש ישראלי חדש-זוג חכמים קיבל את המסורת הראשונה ובמסכת אבות שלושה חלקים כאן מופעיה לראשנה רב שלו דעות מגובנות ורבות ולפעמים הם גם סוטר את עצמו ידיד קרוב המשתף את שמחותיו וכאביו וצריך כביכול לקנות אותו ודבר זה כורך מאמצים רבים שהאדם צריך לקבוע את מעמדו כלפי זולתו והתנהגותו צריך לשקול את כול הנתונים במאזניים ושישתדל להטות את הכף הזכות בזו שתכריע .
(ז) נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר, הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע, וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע, וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת:
(7) Nitai of Arbel says: "Distance [yourself] from a bad neighbor, do not befriend an evildoer and do not despair of punishment."
תתרחק משכן רע ואל תתחבר לכול רשע כול שהוא ואל תתיאש מהפשעים של אותם הרעים.
הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע. שֶׁלֹּא תִּלְמֹד מִמַּעֲשָׂיו. וְעוֹד, שֶׁלֹּא תִּלְקֶה עִמּוֹ בְּמַפַּלְתּוֹ, דְּאוֹי לָרָשָׁע וְאוֹי לִשְׁכֵנוֹ:
"Distance [yourself] from a bad neighbor": That you not learn from his actions. And also, that you should not be struck with him in his downfall, for 'woe is to the evildoer, woe is to his neighbor.'
וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע. שֶׁכָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל הַמִּתְדַּבֵּק לָרְשָׁעִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם נוֹטֵל שָׂכָר כַּיּוֹצֵא בָּהֶם. לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְנִכְנָס לְבֵיתוֹ שֶׁל בּוּרְסִי, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקַח מִמֶּנּוּ כְּלוּם, מִכָּל מָקוֹם רֵיחַ רַע קָלַט וְהוֹצִיא עִמּוֹ:
"do not befriend an evildoer": As thus stated the sages, "Anyone who clings to evildoers - even though he does not act like them - gets retribution similar to them. To what is this matter like? To one who enters the house of a tanner - even though he doesn't take anything with him, nonetheless, he absorbed the foul smell and brings it out with him."
וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת. שֶׁלֹּא תֹּאמַר רָשָׁע זֶה מַעֲשָׂיו מַצְלִיחִין אֵלֵךְ וְאֶדָּבֵק עִמּוֹ הוֹאִיל וְהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ, לְכָךְ אָמַר וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת, כְּלוֹמַר דַּע שֶׁמְּהֵרָה תָּבֹא עָלָיו פֻּרְעָנוּת כִּי פִּתְאֹם יָבֹא אֵידוֹ:
"and do not despair of punishment": That you should not say, "the actions of this evildoer are succeeding - I will go and cling to him, since fortune is smiling at him." Therefore, it states, "do not despair of punishment," meaning to say, know that punishment will come upon him quickly, as his calamity will come suddenly.
דבריו של נתאי בנויים משלושה חלקים המשלימים זה את זה והמופנים אל כל אדם ובכל מקום וזמן.
הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע. שכנים ושכנות, בצד בני משפחה אחרים, היו בעם ישראל הקדום (ובמידה מרובה גם היום) חלק מרכזי מחוויית המגורים ומן המסגרת החברתית שהאדם היה מוקף בה. יש הרבה ברכה בשכן טוב, אך גם סכנה גדולה בשכנים שאינם ראויים – מי שהשפעתם רעה או מי שהחיים בצידם אינם נעימים או אף קשים – ומהם מציע החכם להתרחק, ואפילו על ידי העתקת מקום המגורים.
וְאַל תִּתְחַבֵּר לָרָשָׁע. בניגוד לשכן הרע, שממנו ראוי להתרחק, אל האדם הרשע ראוי מלכתחילה שלא להתקרב כלל.
וְאַל תִּתְיָאֵשׁ מִן הַפֻּרְעָנוּת. המביט בשכנים רעים או באנשים רשעים יגלה פעמים רבות שדרכם נראית כמצליחה ושהם משגשגים וטוב להם בעולמם (כפתגם הידוע: "רשע וטוב לו"), אך נתאי קובע בביטחון כי עונשם (ו"פורענות" פירושה: עונש, גמול [ראו להלן]) יגיע, וכי לא לעולם חוסן. כאילו הוא אומר לשומעי דבריו, כי אל להם להתייאש מן האפשרות, שעושי הרע יבואו על עונשם וסופם להיכשל, ועל כן אל יקנאו בהם, אל יבקשו את חברתם ויתרחקו מהם ככל האפשר. כך מצטרפים כל חלקי המאמר של נתאי הארבלי לאמירה הדוקה אחת. ועוד ניתן לראות את דברי נתאי הארבלי כהשלמה וכתגובה לדברי בן זוגו, יהושע בן פרחיה, שהציע (במשנה הקודמת) "קנה לך חבר". לא כל אדם, אומר נתאי, ראוי שיהיה לך חבר או שכן, ועליך לבחון היטב היטב מי עומד מולך או גר לידך. ואולי אף מגיב נתאי בדבריו על מאמרו של מורו, יוסי בן יוחנן, המציע לפתוח את הבית לרווחה בפני כל דיכפין (במשנה ה).
ברטנורא-על תלמיד ממעשב כי כך אמרו חכמים אל תומר רשע כי פראותו יחזרו חזרה
פירוש ישראלי-שכנים הם בני משפחה אחרים והם חלק ממסגרת המגורים שלך יש ברכה של שכן טוב אל יש גם שכנה של שכנים שאינם מתאימים והם מצעים לך להתרחק מהם ואל אדם רע רצוי מלכתחילה להתרחק, באנשים רעים זה נראה שלפעמים הדרך שלו טובה ומצליחה.
פירוש ישראלי-שכנים הם בני משפחה אחרים והם חלק ממסגרת המגורים שלך יש ברכה של שכן טוב אל יש גם שכנה של שכנים שאינם מתאימים והם מצעים לך להתרחק מהם ואל אדם רע רצוי מלכתחילה להתרחק, באנשים רעים זה נראה שלפעמים הדרך שלו טובה ומצליחה.