(לה) וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ.
(35) And if thy brother be waxen poor, and his means fail with thee; then thou shalt uphold him: as a stranger and a settler shall he live with thee.
(א) "והחזקת בו" - אל תניחהו שירד ויפול ויהיה קשה להקימו אלא חזקהו משעת מוטת היד למה זה דומה למשאוי שעל החמור עודהו על החמור אחד תופס בו ומעמידו נפל לארץ חמשה אין מעמידין אותו
(1) Do not allow him to fall down and collapse so that it would be difficult for him to arise, but rather strengthen him during the time that his hand is still faltering. To what can this be compared? To a load which is on a donkey. While the load is still on the donkey, one person can hold it in its place, but one it falls to the ground even five men cannot put it in its place.
(ט) מי שלקט את הפאה (לא לקצור פינת השדה להשאיר לעניים)ואמר הרי זו לאיש פלוני עני, רבי אליעזר אומר זכה לו. וחכמים אומרים יתננה לעני שנמצא ראשון.
(9) He who collects Pe'ah (the uncut corner of the field left aside for the poor) and says: “Behold, this is for such-and-such poor man”--R’ Eliezer says, “He acquired it for him.” And the Sages say, “He must give it to the first poor person that he finds.”
(ח) מי שיש לו מאתים זוז, לא יטל לקט שכחה ופאה ומעשר עני. היו לו מאתים חסר דינר, אפלו אלף נותנין לו כאחת, הרי זה יטל.
(8) Someone who has 200 Zuz does not take the Leket, Shikhecha, Pe'ah, Ma'aser Ani (different agricultural means of charity). If he has a Dinar less than 200, even if he is given 1000 at once, indeed he may take.
תניא אם היה עני המחזיר על הפתחים אין נזקקין לו א"ל אין נזקקין לו למתנה מרובה אבל נזקקין לו למתנה מועטת
(1) It was taught in an earlier text: if (the poor person) was going door to door, we are not required to assist him (with charity). (Rav Sama brought up a contrary point) and said to him: When it says we are not required to assist him, it refers to a big gift. However, we are still required to give a small gift.
Kievan Letter:
A letter found in the Cairo Geniza in 1962, from a Jewish (possibly Khazar) community based in Kiev to (possibly) the Jewish community of Cairo, although there are some disputes about the origin and destination of the letter. Dated to about 930 C.E., it is the earliest mention of the name "Kiev" in any historical text. It is also referred to as the oldest known fundraising letter.
הנה אלופינו ורבותינו מודיעים אנו לכם קהל קייב [על דבר] מר יעקב בר חנוכה זה שהוא מבני [אנשים טובים] והוא מן הנותנים ולא מן הלוקחים אלא שנגזרה גזרה עליו שהלך אחיו (לקחת כסף מגויים וזה יעקב היה ערב והלך אחיו ועמד על הדרך ובאו לסטים והרגו אותו ולקחו את ממונו ובאו ב[...] חובים ולקחו זה יעקב ונתנו שלשלאות של ברזל בצווארו וברזיליים ברגליו ועשה שם שנה שלמה... [ואחר] כך לקחנו אותו בערבות שילמנו שישים [מטבעות] ועודנשארו ארבעים זקוקים [ושלחנוהו בין] הקהילות הקדושותכדי שירחמו עליו ועתה [אדונינו] שאו עיניכם לשמיים ועשו כמנהגכם הטוב שאתם יודעים כמה גדולה [מעלת] הצדקה שצדקה תציל ממוות ואין אנו כמזהירים אלא כמזכירים ולכם תהיה צדקה מלפני אדֹני אלהיכם ותאכלו פירות בעולם הזה והקרן קיימת לכם לעולם הבא
...Now, our officers and masters, we, [the] community of Kiev, (hereby inform you of the woesome affair of this Mar Jacob bar Hanukah, who is of the sons of [good folk]. He was of the givers, and not of the takers, until a cruel decree was decreed against him, in that his brother went and took money from gentiles, this Jacob stood surety. His brother went on the road, and there came brigands who slew him and took his money. Then came creditors and took captive this Jacob, they put chains of iron on his neck and irons about his legs. He stayed there an entire year ...[and afterwards] we took him in surety; we paid out sixty and there remained forty coins; so we have sent him among the holy communities that they might take pity on him. So now, O our masters, raise up your eyes to heaven and do as is your goodly custom, for you know how great is the virtue of charity. For charity saves from death. Nor are we as warners but rather those who remind; and to you will be charity before the Lord your God You shall eat fruits in this world, and the capital fund [of merit] shall be yours perpetually in the world to come...
Shulchan Aruch, Yoreh De'ah, 251:3
פרנסת עצמו קודמת לכל אדם, ואינו חייב לתת צדקה עד שיהיה לו פרנסתו ואח’כ יקדים פרנסת אביו ואמו, אם הם
עניים, והם קודמים לפרנסת בניו. ואחר כך בניו, והם קודמים לאחיו, והם קודמים לשאר קרובים, והקרובים קודמים לשכיניו, ושכיניו לאנשי עירו, ואנשי עירו לעיר אחרת
A person’s own livelihood comes before anyone else and one has no duty to give (charity) until one has one's own income. Next come one's parents if they are poor, next one's grown children, next one's siblings, and next one's extended family, next one's neighbors, next the people of one's town, and next the people of other towns. As well, the true residents of the town are the “poor of the city” and they precede those poor who come to the city from another place..
אמר רבי אבא אמר רב שמעון בן לקיש גדול המלוה יותר מן העושה צדקה ומטיל בכיס יותר מכולן
(7) Rav Abba said in the name of Rabbi Shimon son of Lakish: A lender is greater than he who gives charity, and one who puts capital in the pockets of a poor person is the greatest of all
(ז) למעלה מזו מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול... (ח) פחות מזה הנותן צדקה לעניים ולא ידע למי נתן ולא ידע העני ממי לקח...וקרוב לזה הנותן לתוך קופה של צדקה ולא יתן אדם לתוך קופה של צדקה אא"כ יודע שהממונה נאמן וחכם ויודע להנהיג כשורה... (ט) פחות מזה שידע הנותן למי יתן ולא ידע העני ממי לקח... (י) פחות מזה שידע העני ממי נטל ולא ידע הנותן כגון...
(יא) פחות מזה שיתן לו בידו קודם שישאל. (יב) פחות מזה שיתן לו אחר שישאל. (יג) פחות מזה שיתן לו פחות מן הראוי בסבר פנים יפות. (יד) פחות מזה שיתן לו בעצב.
(7) The greatest level, above which there is no greater, is to support a fellow Jew by endowing him with a gift or loan, or entering into a partnership with him, or finding employment for him, in order to strengthen his hand until he need no longer be dependent upon others
(8) A lesser level of charity than this is to give to the poor without knowing to whom one gives, and without the recipient knowing from who he received...Giving to a charity fund is similar, though one should not contribute to a charity fund unless one knows that the person appointed over the fund is trustworthy and wise and a proper administrator...
(9) A lesser level of charity than this is when one knows to whom one gives, but the recipient does not know his benefactor...
(10) A lesser level of charity than this is when one does not know to whom one gives, but the poor person does know his benefactor...(11) A lesser level of charity than this is when one gives to a poor person before being asked(12) A lesser level than this is one who gives after being asked
(13) A lesser level than this is one who gives less than one is able, but does so with a smile
(14) A lesser level than this is one who gives unwillingly
א"ר אלעזר גדול המעשה יותר מן העושה שנאמר (ישעיהו לב, יז) והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם
(1) Rabbi Eliezer said: The one who causes an act of charity to occur is greater than the one who performs an act of charity, as it is written in the Tanach (Isaiah 32:17) "And it will be that the act of charity (brings) peace and the work of the charity (causes) tranquility and security forever.