1) Why does Ibn Ezra think that the first three plagues also afflicted Am Yisrael (see Ibn Ezra 7:24)? How does Ramban address the same textual point (Ramban 8:18)?
(א) ויחפרו. רבים אומרים כי המים היו ביד המצרי אדומים כדם ונתלבנו ביד הישראלי. אם כן למה לא נכתב אות זה בתורה. ולפי דעתי כי מכת הדם והצפרדעים והכנים היתה כוללת המצרים והעבריים. כי אחר הכתוב נרדוף. ואלה השלש מעט הזיקו. רק מכת הערוב שהיתה קשה. השם הפריש בין המצריים ובין ישראל וככה מכת הדבר והברד בעבור מקניהם. ולא כן בשחין. ולא בארבה כי הם יוצאים ממצרים וכאשר חפרו המצרים כן חפרו העבריים
(א) (יח~יט) והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן בעבור היות המכות הראשונות עומדות איננו פלא שיהיו בארץ מצרים ולא בארץ גשן, אבל זו מכה משולחת, וכאשר יעלו החיות ממעונות אריות מהררי נמרים וישחיתו כל ארץ מצרים ראוי היה בטבעם שיבואו גם בארץ גשן, אשר היא מכלל ארץ מצרים בתוכה, לכך הוצרך לומר והפליתי את ארץ גשן, שתנצל כולה בעבור שעמי עומד עליה, כי רובה של ישראל היא ואומר ושמתי פדות בין עמי ובין עמך, שאפילו בארץ מצרים אם ימצאו החיות איש יהודי לא יזיקוהו ויאכלו המצריים, כדכתיב (תהלים עח מה) ישלח בהם ערוב ויאכלם, וזהו לשון פדות, כטעם נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתך:
(1) I will set apart. Since the other plagues were stationary it was not surprising they were in Egypt alone and not the land of Goshen. However, this plague was sent forth from other lands, and when the wild animals came from their natural habitats, for example, the lions from their dens and leopards from the mountains, they destroyed the entire land of Egypt. It would have been natural for them to go to Goshen as well, which is a region of Egypt. Therefore, the Torah needed to say: “I will set apart the land of Goshen,” and it will be entirely rescued, because “My people dwell upon it”—the majority of the residents were Jews.I will set a [sign of] deliverance between My people and between your people. For even in Egypt proper if wild animals happened upon a Jew they would not harm him, but they would eat the Egyptians instead, as it is said (Tehillim 78:45): “He incited against them a mixture of wild beasts, which devoured them.” This is the connotation of פדות (deliverance), as in the verse (Yishayahu 43:3): “I have given Egypt as your ransom, Cush and Seba in your stead.”
2) What is the textual evidence that the plagues break up into groups of three? See Rashbam 7:26. In addition, what common phrase appears only regarding plagues 1, 4 and 7? Who activates plagues 1-3?
(א) ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה - שני פעמים היה משה מתרה את פרעה בשני מכות ובשלישית לא היה מתרה. וכן כל הסדר, בכל שלשה מכות אינו מתרה בשלישית: בדם ובצפרדע התרה, בכנים לא התרה. בערוב ובדבר התרה, בשחין לא התרה. בברד ובארבה התרה. בחשך לא התרה.
(1) ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה, Moses warned Pharaoh twice before a plague materialised, whereas before the third plague he did not give any warning. This remained the pattern throughout all the plagues which occurred in groups of three. Before the plague of blood and frogs Pharaoh was warned, not so before the vermin. Before the plague of free roaming beasts and pestilence Moses extended a warning, whereas he did not warn Pharaoh of the plague of boils and carbuncles. Pharaoh was warned both before the hail and the locust, whereas the plague of darkness occurred without prior warning.
(יט) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֱמֹ֣ר אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן קַ֣ח מַטְּךָ֣ וּנְטֵֽה־יָדְךָ֩ עַל־מֵימֵ֨י מִצְרַ֜יִם עַֽל־נַהֲרֹתָ֣ם ׀ עַל־יְאֹרֵיהֶ֣ם וְעַל־אַגְמֵיהֶ֗ם וְעַ֛ל כָּל־מִקְוֵ֥ה מֵימֵיהֶ֖ם וְיִֽהְיוּ־דָ֑ם וְהָ֤יָה דָם֙ בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּבָעֵצִ֖ים וּבָאֲבָנִֽים׃
(19) And the LORD said to Moses, “Say to Aaron: Take your rod and hold out your arm over the waters of Egypt—its rivers, its canals, its ponds, all its bodies of water—that they may turn to blood; there shall be blood throughout the land of Egypt, even in vessels of wood and stone.”
(כ) וַיַּ֤עַשׂ יְהוָה֙ כֵּ֔ן וַיָּבֹא֙ עָרֹ֣ב כָּבֵ֔ד בֵּ֥יתָה פַרְעֹ֖ה וּבֵ֣ית עֲבָדָ֑יו וּבְכָל־אֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם תִּשָּׁחֵ֥ת הָאָ֖רֶץ מִפְּנֵ֥י הֶעָרֹֽב׃
(20) And the LORD did so. Heavy swarms of insects invaded Pharaoh’s palace and the houses of his courtiers; throughout the country of Egypt the land was ruined because of the swarms of insects.
(כא) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה נְטֵ֤ה יָֽדְךָ֙ עַל־הַשָּׁמַ֔יִם וִ֥יהִי חֹ֖שֶׁךְ עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְיָמֵ֖שׁ חֹֽשֶׁךְ׃
(21) Then the LORD said to Moses, “Hold out your arm toward the sky that there may be darkness upon the land of Egypt, a darkness that can be touched.”
(יט) וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֱמֹ֣ר אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן קַ֣ח מַטְּךָ֣ וּנְטֵֽה־יָדְךָ֩ עַל־מֵימֵ֨י מִצְרַ֜יִם עַֽל־נַהֲרֹתָ֣ם ׀ עַל־יְאֹרֵיהֶ֣ם וְעַל־אַגְמֵיהֶ֗ם וְעַ֛ל כָּל־מִקְוֵ֥ה מֵימֵיהֶ֖ם וְיִֽהְיוּ־דָ֑ם וְהָ֤יָה דָם֙ בְּכָל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּבָעֵצִ֖ים וּבָאֲבָנִֽים׃
(19) And the LORD said to Moses, “Say to Aaron: Take your rod and hold out your arm over the waters of Egypt—its rivers, its canals, its ponds, all its bodies of water—that they may turn to blood; there shall be blood throughout the land of Egypt, even in vessels of wood and stone.”
(ב) וַיֵּ֤ט אַהֲרֹן֙ אֶת־יָד֔וֹ עַ֖ל מֵימֵ֣י מִצְרָ֑יִם וַתַּ֙עַל֙ הַצְּפַרְדֵּ֔עַ וַתְּכַ֖ס אֶת־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
(2) Aaron held out his arm over the waters of Egypt, and the frogs came up and covered the land of Egypt.
(יב) וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ אֱמֹר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן נְטֵ֣ה אֶֽת־מַטְּךָ֔ וְהַ֖ךְ אֶת־עֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ וְהָיָ֥ה לְכִנִּ֖ם בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
(12) Then the LORD said to Moses, “Say to Aaron: Hold out your rod and strike the dust of the earth, and it shall turn to lice throughout the land of Egypt.”
3) How can we reconcile 9:6 with 9:19? See Ibn Ezra and Hizkuni on 9:6
(ו) וַיַּ֨עַשׂ יְהוָ֜ה אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיָּ֕מָת כֹּ֖ל מִקְנֵ֣ה מִצְרָ֑יִם וּמִמִּקְנֵ֥ה בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹא־מֵ֥ת אֶחָֽד׃
(6) And the LORD did so the next day: all the livestock of the Egyptians died, but of the livestock of the Israelites not a beast died.
(יט) וְעַתָּ֗ה שְׁלַ֤ח הָעֵז֙ אֶֽת־מִקְנְךָ֔ וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לְךָ֖ בַּשָּׂדֶ֑ה כָּל־הָאָדָ֨ם וְהַבְּהֵמָ֜ה אֲשֶֽׁר־יִמָּצֵ֣א בַשָּׂדֶ֗ה וְלֹ֤א יֵֽאָסֵף֙ הַבַּ֔יְתָה וְיָרַ֧ד עֲלֵהֶ֛ם הַבָּרָ֖ד וָמֵֽתוּ׃
(19) Therefore, order your livestock and everything you have in the open brought under shelter; every man and beast that is found outside, not having been brought indoors, shall perish when the hail comes down upon them!’”
(א) ויעש ה'. ופי' וימת כל מקנה מצרים. רובו. כי הנה כתיב שלח העז את מקנך וככה תמצא בברד ואת כל עשב השדה. והעד מכת הארבה ואכל את יתר הפליטה
(א) וימת כל מקנה מצרים כלומר כל המת היה ממקנה מצרים ואין לומר שכל מקנה מצרים מת שהרי כתיב וממקנה בני ישראל לא מת אחד וכתיב במכת ברד הירא את דבר ה׳ הניס את מקנהו אל הבתים.
(1) וימת כל מקנה מצרים, “all the domesticated livestock of Egypt died.” The Torah means to emphasize that all the livestock which died belonged to the Egyptians. The verse does not mean that all the livestock in Egypt died, as it states specifically in our verse that of the livestock owned by Israelites not a single animal died. This is why the Torah could write in verse 20 that the livestock of G-d fearing Egyptians who had brought their beasts into shelter did not die.
4) Why is barad referred to as כל מגפותי? See Rashi, Ibn Ezra and Seforno. Also, see Keli Yakar’s interpretation of Rashi (below).
(יד) כִּ֣י ׀ בַּפַּ֣עַם הַזֹּ֗את אֲנִ֨י שֹׁלֵ֜חַ אֶת־כָּל־מַגֵּפֹתַי֙ אֶֽל־לִבְּךָ֔ וּבַעֲבָדֶ֖יךָ וּבְעַמֶּ֑ךָ בַּעֲב֣וּר תֵּדַ֔ע כִּ֛י אֵ֥ין כָּמֹ֖נִי בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃
(14) For this time I will send all My plagues upon your person, and your courtiers, and your people, in order that you may know that there is none like Me in all the world.
(א) את כל מגפתי. לָמַדְנוּ מִכָּאן שֶׁמַּכַּת בְּכוֹרוֹת שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמַּכּוֹת:
(1) את כל מגפתי [FOR I WILL THIS TIME SEND] ALL MY PLAGUES — We may gather from this that the plague on the first ripe ears outweighed all the previous plagues.
(א) כי. הזכיר מגפות בעבור הקולות והברד והמטר והאש שהתחברו. ולא ראינו שפחד פרעה בכל המכות העוברות כאשר פחד מזאת. ואמר ה' הצדיק
(א) כי בפעם הזאת כזה המין השלישי מהמכות באויר: אני שולח את כל מגפותי אל לבך ובעבדיך ובעמך. כל אחת מאלה שאשלח תהיה בלב כלכם גם אחר שתסור, כי גם אחרי כן תרגישו בהזק נמשך ממנה בקלקול הצמחים והמזונות ובחולי הגוף, כמכת החשך שקלקלה מזג האויר בלי ספק, ושלא קמו איש מתחתיו, שנמשכו אליהם חלאים רעים בלי ספק. אבל מהמכות הקודמות לא נמשך הזק מבואר אחר שסרו:
(1) כי בפעם הזאת, this time when I demonstrate My power over the third category of phenomena, the atmosphere and what it contains, אני שולח את כל מגפותי אל לבך ובעבדיך ובעמך, every plague which I am about to send will affect each one of you even after the plague itself departs. The damage caused by the plague while it was active will be felt long after the plague has departed. The after-effect could be felt because of the vegetables remaining having suffered damage from the hail. The unnatural type of darkness would also leave behind it unpleasant after-effects, as the whole atmosphere would have been affected during the period of no light. If we consider that for three days running no one could even rise from his chair or bed, we can imagine that this was not merely an absence of daylight. The plagues that had preceded the hail had not left behind them permanent after-effects.
(א) כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותי. פירש"י למדנו שמכת בכורות שקולה ככל המכות, פירש הרא"ם בכורות הבי"ת נקודה בפתח, כי בברד לא הוכו כי אם האביב שבכרו כמ"ש כי השעורה אביב, פירש רש"י בכרה כבר ויש גורסין בצורות במקום בכורות, כי הברד גרם להם רעב ובצורת וכן גרס מהרי"א, ומ"מ לא שקטה רעיון השואל למה היתה מכה זו גדולה מן כל המכות, ואין לומר שהיא גדולה מחמת הבהלה הגדולה הבאה מן קול ה' חוצב להבות אש כי המה דברים מבהילים באמת, דא"כ למה תלה רש"י הדבר במה שהוכו הביכורים או בבצורת והלא הקולות עיקר הבהלה, ואדרבה נראה שלא הקפידו כל כך על התבואה, דאל"כ מכות הארבה תהיה שקולה ככל המכות שהרי אכל מה שהשאיר הברד, אלא ודאי שלא הקפידו כל כך מאחר שהחטה והכוסמת לא נכו, וא"כ למה תהיה מכה זו גדולה מכל המכות. (ב) והנה כפי הפשט נוכל ליישב זה, שבמכת בכורות ממש ידבר, כי יש לדקדק מהו שנאמר כי בפעם הזאת אני שולח כל מגפותי אל לבך למה לא נאמר לשון אל לבך בשום מכה חוץ מבזו, אלא שר"ל שבסדר באח"ב אני שולח לך מכה אחת שתהיה גורמת שאם חכם אתה אזי תתן אל לבך מכת בכורות שתהיה בסוף סדר באח"ב, יען כי מתחילה התרה ה' בפרעה במכת בכורות, כמ"ש (שמות ד כג) ותמאן לשלחו הנה אנכי הורג את בנך בכורך, וכמו שפירש"י שם
5) כי אותה אתם מבקשים. What does the pronoun refer to? See Rashi and Ibn Ezra
(יא) לֹ֣א כֵ֗ן לְכֽוּ־נָ֤א הַגְּבָרִים֙ וְעִבְד֣וּ אֶת־יְהוָ֔ה כִּ֥י אֹתָ֖הּ אַתֶּ֣ם מְבַקְשִׁ֑ים וַיְגָ֣רֶשׁ אֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת פְּנֵ֥י פַרְעֹֽה׃ (פ)
(11) No! You menfolk go and worship the LORD, since that is what you want.” And they were expelled from Pharaoh’s presence.
(א) לא כן. כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לְהוֹלִיךְ הַטַּף עִמָּכֶם, אֶלָּא לכו הגברים ועבדו את ה': (ב) כי אתה אתם מבקשים. כִּי אוֹתָהּ בִּקַּשְׁתֶּם עַד הֵנָּה – נִזְבְּחָה לֵאלֹהֵינוּ, וְאֵין דֶּרֶךְ הַטַּף לִזְבֹּחַ:
(1) לא כן NOT SO as you have said, to take the children with you, but 'לכו נא הגברים ועבדו את ה GO YE WHO ARE ADULT MEN AND SERVE THE LORD. (2) כי אתה אתם מבקשים means FOR THAT IS WHAT YE DID SEEK till now: let us sacrifice to our God — and it is not the custom for little children to offer sacrifice.
(ב) כי אותה אתם מבקשים. על הרעה הנזכרת למעלה