ברכות נח ע"ב:
ראה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו.
הלכות ברכות פ"י ה"יג:
הָרוֹאֶה בְּרִיּוֹת נָאוֹת וּמְתֻקָּנוֹת בְּיוֹתֵר וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת מְבָרֵךְ שֶׁכָּכָה לוֹ בְּעוֹלָמוֹ.
ברכות מג ע"ב: (מהו גדר הברכה?- איזה סוג ברכה זו?)
אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם.
ריטב"א, על אתר: (ברכת האילנות נאמרת על ההתחדשות של הבריאה)
האי מאן דנפיק ביומא דניסן וכו'. וקבעו ברכה זו לפי שהוא ענין שבא מזמן לזמן והוא ענין מחודש שאדם מברך על עצים יבשים שהפריחן הקב"ה, והיא בשם ומלכות:
ריטב"א, על ראש השנה יא ע"ב: (מתי מברכים ברכת האילנות?)- לאו דווקא בניסן
האי דנפיק ביומי ניסן. פי׳ ברכה זו בשם ומלכות אלא שהתלמוד קצר ויומי ניסן לאו דוקא אלא כל מקום ומקום לפי מה שהוא דמלבלבי:
שו"ת הלכות קטנות (ח"ב, סי' כח):- דווקא בניסן
ומאמרו "יוצא בימי ניסן" משמע דעל פרחי השקדים שממהרים הרבה קודם ניסן אין לברך.
חיי אדם ס"ג ב:
כשרואה אילנות מלבלבין ולאו דוקא בניסן מברך בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להנות בהם בני אדם…
הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה:
אף שאמרו חכמים שזמן הברכה בימי ניסן, זה מפני שאז האילנות רגילים לפרוח, אבל מצד הדין, אפשר לומר את הברכה גם לפני כן או אחרי כן. והמקובלים הפליגו מאוד במעלת ברכה זו, שעל ידה נעשים תיקונים גדולים עבור נשמות שהתגלגלו באילנות, ותיקונים אלה נעשים דווקא בחודש ניסן. ועל כן כתבו כמה אחרונים, שצריך להקפיד לומר את הברכה דווקא בחודש ניסן. וזריזים מקדימים לברך בראש חודש ניסן. אולם למעשה, מי שלא הספיק לומר את הברכה בחודש ניסן, לדעת רוב הפוסקים יכול להשלימה בחודש אייר (עי' יחו"ד א, א).
בארצות הצפון, בהן הפריחה מתאחרת לחודש אייר, מברכים לכתחילה בחודש אייר. ומי שנמצא בצד הדרומי של כדור הארץ, ששם פריחת האילנות מתרחשת בחודש תשרי, יברך על האילנות בחודש תשרי.
(האם מברכים בשבת?)
כף החיים, על שו"ע או"ח רכ"ו: (הרב חיים סופר)
בשבת ויו"ט אין לברך ברכת האילנות שמא יטלטל האילנות או יקח בידו הפרחים להריח בהם או שמא יתלוש. ... ונראה לדברי המקו' שכתבו שע"י ברכה זו מברר ניצוצי הקדושה מן הצומח יש עוד איסור נוסף דבורר וע"כ אסור לברך ברכה זו בשבת ויו"ט. וכן עמא דבר:
הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה:
יש נוהגים שלא לברך ברכה זו בשבת (כה"ח רכו, ד), אולם לדעת רוב הפוסקים, אין שום סיבה להימנע מברכת האילנות בשבת (יחו"ד א, ב). וכן נהגו בהרבה מקומות.
(האם מברכים דווקא על אילנות מאכל?)
רמב"ם, הלכות ברכות פ"י ה"יג: (לא מזכיר מאכל)
הַיּוֹצֵא לַשָּׂדוֹת אוֹ לַגִּנּוֹת בְּיוֹמֵי נִיסָן וְרָאָה אִילָנוֹת פּוֹרְחוֹת וְנִצָּנִים עוֹלִים מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ׳ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת וְנָאוֹת כְּדֵי לֵהָנוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם:
שו"ע או"ח רכ"ו א:
היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח אומר בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות לא יברך עוד:
משנה ברורה, על אתר: (מברכים על אילנות מאכל)
פרח - דוקא פרח הא עלים לחודיה לא ואף בפרח דוקא באילני מאכל שמזה הפרח עתיד להתגדל פרי אבל אילני סרק לא.
הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה:
היוצא לגינה או לשדה בחודש ניסן ורואה אילנות פורחים, מברך את ברכת האילנות, כדי להודות לה' על חסדיו שהחיה והפריח את האילנות שעמדו יבשים בחורף. ומברכים על עץ פרי בלבד, שצומחת ברכה מפרחיו שיגדלו לפירות. ותקנו לברך על אילנות ולא על ירקות, משום שהם יותר נאים. ועוד שבאילנות ניכר יותר חסדו של הקב"ה, שהם מצמיחים פירות בלא טרחה. ועוד, שהמזון הבסיסי לקיומו של האדם מגיע ממיני דגן, קטניות ושאר ירקות, ועשה ה' עמנו חסד והוסיף לנו פירות אילן, לגוון את מאכלנו בטעמים עשירים ומשובחים. ולכן אנו אומרים בברכה "שלא חיסר בעולמו כלום", אפילו דברים שאין בהם צורך קיומי.
(על כמה עצים מברכים?)
כף החיים, על שו"ע או"ח רכ"ו: (לפחות על שניים)
א"צ להיות שני מינים אלא כיון שיש שתי אילנות אפילו הם מין אחד ומוציאין פרח מברך כ"מ מלשון הגמ' דקאמר וחזי אילני דקא מלבלבי ומיעוט רבים שנים.
הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה:
לכתחילה יש לומר את הברכה על ראיית שני אילנות לפחות, אבל בשעת הצורך אפשר לברך גם על אילן פורח אחד.
(מובא בהרחבות -הסבר המחלוקת)
כתב בשו"ת הלק"ט ב, כח, שאין לברך אלא על ריבוי אילנות, כלשון הגמרא 'אילני'. ובמורה באצבע כתב שהמדקדקים מברכים דווקא בניסן ועל שני אילנות. וכתב בכה"ח רכו, ב, שכשאין שני אילנות שב ואל תעשה עדיף. אולם מהרבה ראשונים עולה שגם על אילן אחד מברכים, שכך גרסו בגמרא 'אילנא'. וכ"כ כמה אחרונים הלכה למעשה. וברבבות אפרים ח, עז, העיד שכך בירך הרב פיינשטיין. ולכך הסכים בחזון עובדיה ברכות ע' תנז-תנח.
ראה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו.
הלכות ברכות פ"י ה"יג:
הָרוֹאֶה בְּרִיּוֹת נָאוֹת וּמְתֻקָּנוֹת בְּיוֹתֵר וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת מְבָרֵךְ שֶׁכָּכָה לוֹ בְּעוֹלָמוֹ.
ברכות מג ע"ב: (מהו גדר הברכה?- איזה סוג ברכה זו?)
אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם.
ריטב"א, על אתר: (ברכת האילנות נאמרת על ההתחדשות של הבריאה)
האי מאן דנפיק ביומא דניסן וכו'. וקבעו ברכה זו לפי שהוא ענין שבא מזמן לזמן והוא ענין מחודש שאדם מברך על עצים יבשים שהפריחן הקב"ה, והיא בשם ומלכות:
ריטב"א, על ראש השנה יא ע"ב: (מתי מברכים ברכת האילנות?)- לאו דווקא בניסן
האי דנפיק ביומי ניסן. פי׳ ברכה זו בשם ומלכות אלא שהתלמוד קצר ויומי ניסן לאו דוקא אלא כל מקום ומקום לפי מה שהוא דמלבלבי:
שו"ת הלכות קטנות (ח"ב, סי' כח):- דווקא בניסן
ומאמרו "יוצא בימי ניסן" משמע דעל פרחי השקדים שממהרים הרבה קודם ניסן אין לברך.
חיי אדם ס"ג ב:
כשרואה אילנות מלבלבין ולאו דוקא בניסן מברך בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להנות בהם בני אדם…
הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה:
אף שאמרו חכמים שזמן הברכה בימי ניסן, זה מפני שאז האילנות רגילים לפרוח, אבל מצד הדין, אפשר לומר את הברכה גם לפני כן או אחרי כן. והמקובלים הפליגו מאוד במעלת ברכה זו, שעל ידה נעשים תיקונים גדולים עבור נשמות שהתגלגלו באילנות, ותיקונים אלה נעשים דווקא בחודש ניסן. ועל כן כתבו כמה אחרונים, שצריך להקפיד לומר את הברכה דווקא בחודש ניסן. וזריזים מקדימים לברך בראש חודש ניסן. אולם למעשה, מי שלא הספיק לומר את הברכה בחודש ניסן, לדעת רוב הפוסקים יכול להשלימה בחודש אייר (עי' יחו"ד א, א).
בארצות הצפון, בהן הפריחה מתאחרת לחודש אייר, מברכים לכתחילה בחודש אייר. ומי שנמצא בצד הדרומי של כדור הארץ, ששם פריחת האילנות מתרחשת בחודש תשרי, יברך על האילנות בחודש תשרי.
(האם מברכים בשבת?)
כף החיים, על שו"ע או"ח רכ"ו: (הרב חיים סופר)
בשבת ויו"ט אין לברך ברכת האילנות שמא יטלטל האילנות או יקח בידו הפרחים להריח בהם או שמא יתלוש. ... ונראה לדברי המקו' שכתבו שע"י ברכה זו מברר ניצוצי הקדושה מן הצומח יש עוד איסור נוסף דבורר וע"כ אסור לברך ברכה זו בשבת ויו"ט. וכן עמא דבר:
הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה:
יש נוהגים שלא לברך ברכה זו בשבת (כה"ח רכו, ד), אולם לדעת רוב הפוסקים, אין שום סיבה להימנע מברכת האילנות בשבת (יחו"ד א, ב). וכן נהגו בהרבה מקומות.
(האם מברכים דווקא על אילנות מאכל?)
רמב"ם, הלכות ברכות פ"י ה"יג: (לא מזכיר מאכל)
הַיּוֹצֵא לַשָּׂדוֹת אוֹ לַגִּנּוֹת בְּיוֹמֵי נִיסָן וְרָאָה אִילָנוֹת פּוֹרְחוֹת וְנִצָּנִים עוֹלִים מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ׳ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת וְנָאוֹת כְּדֵי לֵהָנוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם:
שו"ע או"ח רכ"ו א:
היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח אומר בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות לא יברך עוד:
משנה ברורה, על אתר: (מברכים על אילנות מאכל)
פרח - דוקא פרח הא עלים לחודיה לא ואף בפרח דוקא באילני מאכל שמזה הפרח עתיד להתגדל פרי אבל אילני סרק לא.
הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה:
היוצא לגינה או לשדה בחודש ניסן ורואה אילנות פורחים, מברך את ברכת האילנות, כדי להודות לה' על חסדיו שהחיה והפריח את האילנות שעמדו יבשים בחורף. ומברכים על עץ פרי בלבד, שצומחת ברכה מפרחיו שיגדלו לפירות. ותקנו לברך על אילנות ולא על ירקות, משום שהם יותר נאים. ועוד שבאילנות ניכר יותר חסדו של הקב"ה, שהם מצמיחים פירות בלא טרחה. ועוד, שהמזון הבסיסי לקיומו של האדם מגיע ממיני דגן, קטניות ושאר ירקות, ועשה ה' עמנו חסד והוסיף לנו פירות אילן, לגוון את מאכלנו בטעמים עשירים ומשובחים. ולכן אנו אומרים בברכה "שלא חיסר בעולמו כלום", אפילו דברים שאין בהם צורך קיומי.
(על כמה עצים מברכים?)
כף החיים, על שו"ע או"ח רכ"ו: (לפחות על שניים)
א"צ להיות שני מינים אלא כיון שיש שתי אילנות אפילו הם מין אחד ומוציאין פרח מברך כ"מ מלשון הגמ' דקאמר וחזי אילני דקא מלבלבי ומיעוט רבים שנים.
הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה:
לכתחילה יש לומר את הברכה על ראיית שני אילנות לפחות, אבל בשעת הצורך אפשר לברך גם על אילן פורח אחד.
(מובא בהרחבות -הסבר המחלוקת)
כתב בשו"ת הלק"ט ב, כח, שאין לברך אלא על ריבוי אילנות, כלשון הגמרא 'אילני'. ובמורה באצבע כתב שהמדקדקים מברכים דווקא בניסן ועל שני אילנות. וכתב בכה"ח רכו, ב, שכשאין שני אילנות שב ואל תעשה עדיף. אולם מהרבה ראשונים עולה שגם על אילן אחד מברכים, שכך גרסו בגמרא 'אילנא'. וכ"כ כמה אחרונים הלכה למעשה. וברבבות אפרים ח, עז, העיד שכך בירך הרב פיינשטיין. ולכך הסכים בחזון עובדיה ברכות ע' תנז-תנח.