בָּרוּךְ הַמָּקוֹם, בָּרוּךְ הוּא, בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, בָּרוּךְ הוּא. כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תוֹרָה: אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאוֹל.
Blessed is the Place [of all], Blessed is He; Blessed is the One who Gave the Torah to His people Israel, Blessed is He. Corresponding to four sons did the Torah speak; one [who is] wise, one [who is] evil, one who is innocent and one who doesn't know to ask.
Which son is which? Note the order of the verses.
תני ר' חייה כנגד ארבעה בנים דיברה תורה בן חכם בן רשע בן טיפש בן שאינו יודע לשאול.
בן חכם מהו אומר (דברים ו) מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה' אלקינו אותנו אף אתה אמור לו (שמות יג) בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים.
בן רשע מהו אומר (שמות יב) מה העבודה הזאת לכם מה הטורח הזה שאתם מטריחין עלינו בכל שנה ושנה מכיון שהוציא את עצמו מן הכלל אף אתה אמור לו (שם) בעבור זה עשה ה' לי לי עשה לאותו האיש לא עשה.
אילו היה אותו האיש במצרים לא היה ראוי להגאל משם לעולם.
טיפש מה אומר (שם) מה זאת אף את למדו הלכות הפסח שאין מפטירין אחר הפסח אפיקומן שלא יהא עומד מחבורה זו ונכנס לחבורה אחרת.
בן שאינו יודע לשאול את פתח לו תחילה א"ר יוסה מתניתא אמרה כן אם אין דעת בבן אביו מלמדו:
Rabbi Cheya taught, Corresponding to four sons did the Torah speak; a wise son, an evil son, an innocent son and a son who doesn't know to ask.
What does the wise son say? "'What are these testimonies, statutes and judgments that the Lord our God commanded us?' (Deuteronomy 20:6)" And accordingly you will say to him, "'With the strength of [His] hand did the Lord take us out from Egypt, from the house of slaves.' (Exodus 13:14)"
What does the evil son say? "'What is this worship to you?' (Exodus 12:26) What is this toil that you make us toil each and every year?" Since he excluded himself from the collective, accordingly you say to him, "'For the sake of this, did the Lord do [this] for me.' (Exodus 13:8) 'For me' did He do and not for 'that man.'
If 'that man' had been there, he would not have been worthy of ever being saved from there."
What does the innocent [son] say? "'What is this?' (Exodus 13:14)" And accordingly you will teach him the laws of the Pesach sacrifice, that "We may not eat an afikoman [a dessert or other foods eaten after the meal] after [we are finished eating] the Pesach sacrifice, so that a person should not get up from one eating group to another eating group."
And [regarding] the son who doesn't know to ask, you will open [the conversation] for him first. Rabbi Yosa said, "The Mishna said, 'and if the son has no understanding [in order to ask questions], his father teaches him [to ask].'"
כנגד ארבעה בנים דברה תורה. כי כל כך רצה לקיים ענין סיפור יציאת מצרים בזרעינו, שהפריש להגיד ולספר לכל בן ובן כפי מה שהוא.
Hashem was so intent on maintaining the story of the Exodus in our offspring, that he differentiated [the four types of children] and recounted the story for each child, as they are (i.e., each at their own level).
Why doesn't the Haggadah list the sons in the order that their respective verses appear in the Torah?
|
אבודרהם וא''ת סדר מקראות אינו כתיב כך, כי של חכם הוא כתוב בפרשת ואתחנן ושל רשע ושל תם ושל שאינו יודע לשאול כתובים בפרשת בא אל פרעה, אך של שאינו יודע לשאול הוא קודם לשל תם, והיה לו לתפוש סדר המקראות. וי''ל שרצה להזכירם כסדר חכמתם, בתחלה חכם, ואחריו רשע שגם הוא חכם ומתוך זדון לבו מרשיע, ואחריו תם שאינו חכם ממש אלא יש בו קצת חכמה לשאול, ואחריו שאינו יודע לשאול שאין בו חכמה כלל. |
Avudraham
You may wonder why the sons appear in a different order from the Biblical verses from which they are derived (the Wise One is in Parshat Va’Etchanan; while the Wicked, Simple & the One Who Does Not Know How To Ask are in Parshat Bo, with the Simple One preceding the One Who Does Not Know How To Ask). The reason is because the author of the Haggadah wanted to mention them in order of their intelligence: The Wise One is first, followed by the Wicked One, who is also wise, but has been led astray. He is followed by the Simple One who has some wisdom, and lastly the One Who Does Not Know How To Ask, who is devoid of wisdom.
גר"א
וחכם הוא תלמיד חכם וההיפוך ממנו הוא מי שאינו יודע לשאול והתם הוא ההולך בתמימות והפכו הוא הרשע... והי' צריך לומר בסדר הזה חכם ושאינו יודע לשאול תם ורשע ואמר רשע אחר החכם כי לא רצה לסיים ברשע.
Vilna Gaon
The Wise Son is a Torah scholar. His opposite [son] is the one who does not know how to ask. The Simple one goes with simplicity and his opposite is the Wicked one. Thus, the order of the sons should have been: Wise, one who does not know how to ask, simple, wicked. However, the author of the Haggada put the Wicked one after the Wise one, because he did not want to conclude with the wicked one [ed.: in accordance with the Talmudic principle that we conclude on a positive note].
כ''ק אדמו''ר מליובאוויטש
וכנגד ארבעה בנים דברה תורה בענין והגדת לבנך: אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול. וסמך, בעל ההגדה, לבן רשע תיכף לבן חכם, ובתוספת וא"ו "ואחד רשע" - וא"ו המוסיף.
זאת אומרת: א) גם לבן רשע יש תקוה, כי המקום מזמין לו בן חכם שיכול להפיע עליו ולעזור לו להיטיב דרכיו - ובלבד שיתוסף, מי שהי' רשע עד עתה, לחכם, וייעשה טפל אליו. ב) אין לחכם לומר מה לי ולרשע, יאבד ברשעו -כ כל ישראל ערבין (ומעורבין) זה בזה, ועל כל אחד מוטל להשתדל להחזירו למוטב, ובלבד שיזכור תמיד שהרשע נתוסף נטפל אליו, להיות מושפע ומקבל מהחכם, ולא להיפך. ג) על החכם לזכור תמיד אשר פתח חטאת רובץ, וכל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו, וצופה רשע (שבקרבו) לצדיק ומבקש להמיתו - ולכן צריך לדקדק על עצמו ביותר, ולבקש רחמים שהקב"ה יעזור לו, שרק בזה - יוכל לו לרשע שבקרבו.
ואם בנוגע לרשע צריך להשתדל לעזור לו (בזהירות הראוי', כנ"ל), על אחת כמה וכמה - בנוגע לתם (טפש) ובנוגע לשאינו יודע לשאול.
וכשהבן חכם מוסיף ומצרף ומזכך ומגבי' את הרשע, והתם, ושאינו יודע לשאול, אשר בכל אחד מהם בא וא"ו המוסיף בתחילתו, וא"ו דא אות אמת, המשכת ורת אמת, אז ממלאים את בקשתנו: ברכנו אבינו כולנו כאחד.
Lubavitcher Rebbe
The reason why the author of the Haggadah juxtaposes the Wise One to the Wicked One – and with a “connecting Vov” – is to teach us:
1. All is not lost for the Wicked One, for the Almighty has arranged it that he is next to a Wise One who can help him improve his ways;
2. The Wise One should not say, “What do I care about the Wicked One, let him do whatever he wants!” For all of Israel are guarantors for each other, and it is incumbent upon every single person to help bring him back to a good place (provided that they remember that it is their job to influence and not be influenced).
3. The Wise One must always remember that “sin crouches at the entrance,” and the greater the person, the greater the yetzer hara. The Wicked One (within him) is anxiously waiting to “kill him,” and he therefore needs to be extra cautious in all he does, while requesting compassion and assistance from G-d. This is the only way that he can overcome the Wicked One within him.
If this is the approach we must take with the Wicked One (with the appropriate caution, as mentioned), then it certainly also applies to the Simple (Stupid) One and the One Who Does Not Know How To Ask.
When the Wise One brings together the other children – after all, the author of the Haggadah lists each of the children with a “connecting Vov,” and Vov is the “letter of Truth” -- thereby bringing all of us together as one, G-d will fulfill our request of “Bless us, our father, for we are all together as one.”