Namely, it is incumbent on God to ensure that there is justice between His creations, for He created them so that there should be fairness and justice amongst them...
היך עבידא הוה מקטע קופד ומחת סכינא לידוי תחזור ותמחי לידיה. (ויקרא יט) ואהבת לרעך כמוך. רבי עקיבה אומר זהו כלל גדול בתורה.
(Leviticus 19:18) "Thou shalt love thy neighbor as thyself." Rabbi Akiva says: This is the great principal of the Torah.
There was another incident involving one gentile who came before Shammai and said to Shammai: Convert me on condition that you teach me the entire Torah while I am standing on one foot. Shammai pushed him away with the builder’s cubit in his hand. This was a common measuring stick and Shammai was a builder by trade. The same gentile came before Hillel. He converted him and said to him: That which is hateful to you do not do to another; that is the entire Torah, and the rest is its interpretation. Go study.
Do not do that which is hateful to your fellow - 'Do not forsake your fellow or your father's fellow' (Proverbs 27:10) This refers to God, meaning, do not disobey His commandments, for it is hateful unto you when a friend disobeys yours. Alternatively: 'Your fellow', literally, seeing as the cases of thievery, robbery, adultery, and the majority of the commandments [involve treating others properly].
The Gemara continues discussing the conduct of the Sages, citing that Reish Lakish said: What is the meaning of that which is written: “And the faith of your times shall be a strength of salvation, wisdom, and knowledge, the fear of the Lord is his treasure” (Isaiah 33:6)... Salvations; that is the order of Nezikin, Damages...
(א) שלא לשמע טענת בעל דין שלא בפני בעל דין חברו ...
(ב) שרש המצוה ידוע, כי השקר נתעב ונאלח בעיני הכל, אין דבר מאוס ממנו, והמארה והקללה בבית כל אוהביו, מפני שהשם יתברך אל אמת וכל אשר אתו אמת, ואין הברכה מצויה וחלה אלא במתדמים אליו במעשיהם, להיותם אמתיים כמו שהוא אל אמת, ולהיותם מרחמים כמו שידוע שהוא רחום, ולהיותם גומלי חסדים כמו שהוא רב החסד. אבל כל מי שמעשיו בהפך מדותיו הטובות והם בעלי השקר שהם בהפך מדותיו ממש, כמו כן תנוח עליהם לעולם מה שהוא הפך מדותיו, והפך מדת הברכה שהיא בו היא המארה והקללה, והפך השמחה והשלום והתענוג שהם אתו, הוא הדאגה והקטטה והצער, כל אלה (איוב כ כט) חלק אדם רשע מאלהים. ועל כן הזהירתנו התורה להרחיק מן השקר הרבה כמו שכתוב מדבר שקר תרחק. והנה הזכירה בו לשון רחוק לרב מאוסו מה שלא הזכירה כן בכל שאר האזהרות. ומצד הרחוק הזהירתנו שלא נטה אזנינו כלל לשום דבר שנחשב שהוא שקר, ואף על פי שאין אנו יודעין בברור שיהא אותו הדבר שקר, וכעין מה שאמרו זכרונם לברכה (חולין מד ב) הרחק מן הכעור ומן הדומה לו. ובאמרי מדות בהקדוש ברוך הוא, אני נמשך בדבר אחר דברי רבותינו ז''ל שיחסו אליו ברוך הוא שם מדות על צד המקבלים, אבל הוא ברוך הוא לגדלו ויחודו מצד עצמו אין ליחס אליו מדות, כי הוא וחכמתו וחפצו ויכלתו ומדותיו אחד בלי שום שתוף ופרוד בעולם.
(1) To not hear the claim of a litigant when it is not in front of his fellow litigant: That the judge not hear the claim of one, not in front of his adversary, as it is stated (Exodus 23:1), "You shall not raise a false report." ...
(2) The root of this commandment is well-known, as falsehood is abominable and vile in the eyes of all. There is nothing more disgusting than it...[This is] because God, may He be blessed, is a truthful God, and everything that is with Him is true. And blessing is only found and resting upon those that make themselves similar to Him in their deeds: to be truthful, like He is truthful; to be merciful, like He is merciful; and to be purveyors of kindness, like He is of great kindness. But [regarding] anyone whose deeds are the opposite of His good traits and are masters of falsehood - which is exactly the opposite of His traits - the opposite of His traits will similarly always rest upon them... And therefore the Torah warned us to distance ourselves much form falsehood, as it is written, "From a false matter, distance yourself," And behold, it used an expression of distancing, due to it being very disgusting; something it did not mention in all the other warnings...