פרשת כי תבוא תשכ"ו - נאום הסיכום לדברי הברית
א. שאלות ודיוקים ברש"י
ד"ה ולא נתן לכם לב לדעת: להכיר את חסדי הקב"ה ולידבק בו.
ולא נתן ה' לכם לב לדעת YET THE LORD HATH NOT GIVEN YOU A HEART TO KNOW — i.e. to understand the loving-kindnesses of the Omnipresent and to cleave unto Him.
ד"ה עד היום הזה: שמעתי שאותו היום שנתן משה ספר תורה לבני לוי (ל"א ט') "ויתנה אל הכהנים בני לוי", באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו: "משה רבנו, אף אנו עמדנו בסיני וקיבלנו את התורה ונתנה לנו - ומה אתה משליט את בני שבטך עליה? ויאמרו לנו מחר: "לא לכם ניתנה, לנו ניתנה!" ושמח משה על הדבר, ועל זאת אמר להם: (דברים כ"ז ט') "היום הזה נהיית לעם לה' אלוקיך וגו'" היום הזה הבנתי, שאתם דבקים וחפצים במקום.
עד היום הזה UNTO THIS DAY — I have heard that on the day when Moses gave the Book of the Law to the sons of Levi, as it is written, (Deuteronomy 31:9) “And he gave it to the priests the sons of Levi”, all Israel came before Moses and said to him: Teacher Moses, we, too, stood at Sinai and accepted the Torah, and it was given to us; why, then, do you give the people of your tribe control over it, that they may tomorrow say to us, “Not to you was it given, but to us was it given”? Moses rejoiced at this matter and in reference to this he said to them, (Deuteronomy 27:9) “This day have you become the people [of the Lord thy God]”, meaning, Only this day have I come to understand that you are attached to and have a desire for the Omnipresent.
ד"ה ותבואו אל המקום הזה: עתה אתם רואים עצמכם בגדולה וכבוד, אל תבעטו במקום ואל ירום לבבכם "ושמרתם את דברי הברית הזאת".
ותבאו אל המקום הזה AND YOU CAME TO THIS PLACE — Now you see yourselves in greatness and glory (you have defeated Sihon and Og); do not rebel against the Omnipresent nor let your hearts be proud, ושמרתם את דברי הברית הזאת BUT KEEP THE WORDS OF THIS COVENANT. — Another explanation of AND THE LORD HAS NOT GIVEN YOU A HEART TO UNDERSTAND [UNTO THIS DAY] — for no-one can fathom the depths of his teacher’s mind nor the wisdom of his teaching until after forty years of study under him. Therefore the Omnipresent has not dealt with you so strictly until this day (after forty years’ instruction of the Torah), but from now and onward He will deal strictly with you — therefore ושמרתם את דברי הברית הזאת וגו׳ KEEP THE WORDS OF THIS COVENANT etc. (Avodah Zarah 5b).
דבר אחר: ולא נתן ה' לכם לב לדעת: שאין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת משנתו עד ארבעים שנה, ולפיכך לא הקפיד עליכם המקום עד היום הזה, אבל מכאן ואילך יקפיד, ולפיכך "ושמרתם את דברי הברית הזאת".
ותבאו אל המקום הזה AND YOU CAME TO THIS PLACE — Now you see yourselves in greatness and glory (you have defeated Sihon and Og); do not rebel against the Omnipresent nor let your hearts be proud, ושמרתם את דברי הברית הזאת BUT KEEP THE WORDS OF THIS COVENANT. — Another explanation of AND THE LORD HAS NOT GIVEN YOU A HEART TO UNDERSTAND [UNTO THIS DAY] — for no-one can fathom the depths of his teacher’s mind nor the wisdom of his teaching until after forty years of study under him. Therefore the Omnipresent has not dealt with you so strictly until this day (after forty years’ instruction of the Torah), but from now and onward He will deal strictly with you — therefore ושמרתם את דברי הברית הזאת וגו׳ KEEP THE WORDS OF THIS COVENANT etc. (Avodah Zarah 5b).
1. האם פירוש "עד היום הזה" הוא "עד בכלל" או "עד ולא עד בכלל"? (לפי כל אחד מפירושי רש"י)
*
אין הפרש בין הלשון האחרון (= הפותח ב"דבר אחר") ובין הלשון הראשון אלא בפירוש המלים "לב לדעת...", ... אבל בפירוש "ותבואו אל המקום" שתי הלשונות מסכימות שפירושו: אחר שהגעתם אל המדרגה הזאת, דאם לא כן "ותבואו אל המקום הזה" למה לי? וגם בפירוש "ושמרתם את דברי הברית הזאת" שתי הלשונות יחד מסכימות, שהוא דבק עם "ותבואו אל המקום הזה" אלא שלפי הלשון הראשון יהיה פירושו... ולפי הלשון האחרון יהיה פרושו...
*
א. הסבר מה ההבדל בין שני הלשונות בפירוש "לב לדעת"!
*
ב. הסבר מהו ההבדל בין שני הלשונות בפירוש "ושמרתם את דברי הברית הזאת"!
**
מה ראה רש"י לפרש את ד"ה ותבואו אל המקום הזה (מפסוק ו') לפני שפרש את פירושו השני לד"ה לב לדעת (שהוא בפסוק ג').
**
And when ye came unto this place, Sihon the king of Heshbon, and Og the king of Bashan, came out against us unto battle, and we smote them.
התוכל לסביר את סיבת הקדמת המאוחר בפירושו הראשון?
4. לדברי רש"י "עתה אתם רואים עצמכם בגדולה וכבוד", מקשה בעל נימוקי שמואל, (פירוש על רש"י): היכן מרומזים "גדולה וכבוד" בלשון הכתוב בפסוקינו? ענה לקושיתו!
**
5. לדברים המובאים ברש"י "שאין אדם עומד על סוף דעתו... עד ארבעים שנה" מביא בעל הטורים סמך ברמז מפרשת עקב. מהו הרמז?
**
6. הרא"ם, מסיים פירושו לדברי רש"י שהובאו לעיל:
אבל לא ידעתי איך יתוקן ההפסק של "ויצא סיחון" בין ותבוא אל המקום הזה ובין "ושמרתם את דברי הברית" שהם דבקים זה לזה.
ולדבריו מעיר בעל נימוקי יוסף:
ולא ידעתי למה לא ידע, איך יתוקן ההפסק הנזכר, ובעיני נראה שכבר רש"י תיקנו בלשונו הזך הצח והמצוחצח... ומן התימה מן הגאון הרא"ם היאך לא דקדק יפה דברי רש"י ז"ל כמנהגו הטוב בכל מקום.
ענה לתמיהת הרא"ם, והסבר שרש"י עצמו בירר למה בא ענין סיחון וכיבוש עבר הירדן בין נסי מצרים ובין האזהרה לשמור את דברי הברית!
ב. כיצד "לא נתן לב לדעת" - שאלות ברש"י
"וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה"
but the LORD hath not given you a heart to know, and eyes to see, and ears to hear, unto this day.
לפסוק זה מקשה אברבנאל:
הפסוק הזה יורה שהמרי אשר ליוה אותם עד היום הזה מסודר ומסובב מאתו יתברך – ואינו כך, כי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים", ועם היות ה' יתברך סיבה ראשונה לכל הדברים, הנה ביד האדם ובחירתו לדעת את ה' ולשמוע בקולו! והכתוב אמר (דברים ד' ל"ה) "אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו, מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשר הגדולה, ודבריו שמעת..." ואיך יאמר "ולא נתן לכם לב לדעת, ועינים לראות, ואזנים לשמוע"?
כיצד מיישב רש"י בדבריו שהובאו בשאלה א' את הקושיה הזאת?
ג. האמנם "לחם לא אכלתם"
"לֶחֶם לֹא אֲכַלְתֶּם וְיַיִן וְשֵׁכָר לֹא שְׁתִיתֶם"
Ye have not eaten bread, neither have ye drunk wine or strong drink; that ye might know that I am the LORD your God.
הטעם לא אכלתם ממנו, שתוכלו לחיות ממנו, כי עיקר מחייתם במן היתה, למען תדעו כי אני ה' אלוקיכם המחיה אתכם במעשה הנס. ואין טעמו שלא אכלו לחם כלל, כמו (דברים ט' ט') "לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי", כי בקצת העתים היה לישראל במדבר לחם, כמו שכתוב (דברים ב' כ"ח-כ"ט) "אוכל בכסף תשבירני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר והמואבים היושבים בער". ורבותינו הזכירו (יומא ע"ה) דברים שתגרי אומות העולם מביאים להם במדבר. ואפשרי עוד שמעת שירד המן עד בואם אל שעיר לא אכלו לחם כלל, כי הלכו במדבר הגדול והנורא, אבל בשנת הארבעים קרבו לישוב ונאמר להם (דברים ב' ד'-ו'): "ואת העם צו לאמור: אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו... אוכל תשברו מאתם..." ושם כתוב "זה ארבעים שנה ה' אלוקיך עמך לא חסרת דבר", ומן העת ההיא היו האדומים והמואבים מקדימים אותם בלחם ובמים, והיו גדולי ישראל קונים מהם, ואוכלים לתענוג, לא לצורך ולא לשבעה, ועיקר המחיה שלהם במן.
1. מה קשה לו בפסוקנו?
2. מה ההבדל בין שני פירושיו?
3. הסבר כיצד אין דבריו האחרונים סותרים לנאמר בדברים כ"ג ה'?
ד. שאלות בטעמי המקרא
פרק כ"ו
פסוק י"ג
"וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְו‍ֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי"
פסוק י"ד
"לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי"
1. היכן מסתיימת פתיחת האמירה, ומה יש ללמוד מכאן על יחסי המפסיקים פזר-גרש במקרה זה?
2. היכן נסגרת פתיחת האמירה, ומדוע?
3. מהו המבנה הכללי של שני הפסוקים הללו? שים לב ל-4 הצלעות שבהם.
4. מהו סדר המעשרות הנזכרים כאן?
5. על איזה מהם מוסב הביטוי "לא-אכלתי באני ממנו"?
6. לאילו מעשרות מתכוון הפסוק "ככל מצותך אשר צויתני" - הבא גם הוכחה מצד פיסוק הטעמים.
השווה:
פסוק י"ב
"וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה"
פסוק י"ג
"וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה"
האם ווי החיבור וההפרדה זהים בשני הפסוקים, על אף הטעמים השונים?
8. מהו סדר הפיסוק של שלושה הלאוים שבצלע א' של פסוק י"ד, ומה סיבת פיסוק זה?