| א. שאלה כללית לתפילת משה |
השווה את תפילת משה כאן פרק י"ד פסוקים י"ג–י"ט לתפילת משה אחרי מעשה העגל שמות פרק ל"ב פסוקים י"א-י"ג.
1. הסבר מה המשותף לשתי תפילות אלה, ומה השונה?
*
2. נסה להסביר את השוני שבדברי הבקשה מתוך השוני שבאופי החטא של ישראל שם ופה!
| ב. שאלות סגנון |
השווה:
|
שמות ל"ב
פסוק ז'
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ..." פסוק ט' " וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא" פסוק י"א "וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה'... לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה..." פסוק י"ב "שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ" פסוק י"ד "וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ" (ועיין גיליון כי תשא תש"ז א) |
במדבר י"ד
פסוק י"א
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה" פסוק י"ג "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם כִּי הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ אֶת הָעָם הַזֶּה מִקִּרְבּוֹ" פסוק י"ד "וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה' בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה" פסוק ט"ו "וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ" פסוק ט"ז "מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה' לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר" פסוק י"ט "סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה" |
**
1. מה הסיבה לשינוי הכינויים של ישראל בתפילה ההיא, ומה הסיבה שלא נשתנה כינויים ונשאר "העם הזה" גם בדברי ה' וגם בדברי משה?
השווה לפסוקנו גם-
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה"
And they said one to another: ‘Behold, this dreamer cometh.
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ..."
And Judah said unto his brethren: ‘What profit is it if we slay our brother and conceal his blood?
(שים לב לשינוי הכינוי ליוסף).
"וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָדָב שְׁכַב עַל מִשְׁכָּבְךָ וְהִתְחָל וּבָא אָבִיךָ לִרְאוֹתֶךָ וְאָמַרְתָּ אֵלָיו תָּבֹא נָא תָמָר אֲחוֹתִי וְתַבְרֵנִי לֶחֶם..."
And Yonadav said to him, Lie down on thy bed, and feign to be sick: and when thy father comes to see thee, say to him, I pray thee, let my sister Tamar come, and give me bread and prepare the food in my sight, that I may see it, and eat it at her hand.
"וַתַּגֵּשׁ אֵלָיו לֶאֱכֹל וַיַּחֲזֶק בָּהּ וַיֹּאמֶר לָהּ בּוֹאִי שִׁכְבִי עִמִּי אֲחוֹתִי"
And when she had brought them to him to eat, he took hold of her, and said to her, Come lie with me, my sister.
"וַיִּקְרָא אֶת נַעֲרוֹ מְשָׁרְתוֹ וַיֹּאמֶר:שִׁלְחוּ נָא אֶת זֹאת מֵעָלַי הַחוּצָה וּנְעֹל הַדֶּלֶת אַחֲרֶיהָ"
Then he called his servant that ministered to him, and said, Put now this woman out from me, and bolt the door after her.
שים לב לכינויים בהם הוא מכנה את תמר.
" הִנְנִי נֹתֵן דְּבָרַי בְּפִיךָ לְאֵשׁ וְהָעָם הַזֶּה עֵצִים וַאֲכָלָתַם"
they will say to the inhabitants of this land, who have heard that Thou LORD art in the midst of this people; inasmuch as Thou LORD art seen face to face, and Thy cloud standeth over them, and Thou goest before them, in a pillar of cloud by day, and in a pillar of fire by night;
פסוק כ"ג:
"וְלָעָם הַזֶּה הָיָה לֵב סוֹרֵר וּמוֹרֶה סָרוּ וַיֵּלֵכוּ"
"וְלָעָם הַזֶּה הָיָה לֵב סוֹרֵר וּמוֹרֶה סָרוּ וַיֵּלֵכוּ"
פסוק כ"ו:
"כִּי נִמְצְאוּ בְעַמִּי רְשָׁעִים"
"כִּי נִמְצְאוּ בְעַמִּי רְשָׁעִים"
פסוק ל"א:
"הַנְּבִאִים נִבְּאוּ בַשֶּׁקֶר וְהַכֹּהֲנִים יִרְדּוּ עַל יְדֵיהֶם וְעַמִּי אָהֲבוּ כֵן וּמַה תַּעֲשׂוּ לְאַחֲרִיתָהּ"
"הַנְּבִאִים נִבְּאוּ בַשֶּׁקֶר וְהַכֹּהֲנִים יִרְדּוּ עַל יְדֵיהֶם וְעַמִּי אָהֲבוּ כֵן וּמַה תַּעֲשׂוּ לְאַחֲרִיתָהּ"
הסבר מתי מכנה הנביא את ישראל בשם "העם הזה" ומתי יכנם בשם "עמי". מה רצונו להבליט על ידי שינוי זה?
מהו הכלל הסגנוני שתוכל לקבוע על פי כל הדוגמאות האלה?
| ג. רעיונה העיקרי של תפילת משה |
לרעיונה העיקרי של תפילת משה מקשה אברבנאל:
איך חשב משה, שהשופט כל הארץ לא יעשה משפט מיראתו מה שיאמרו מצרים בסכלותם? והוא יתברך לא יירא ברבבות עם, כי הוא השלם בעצמו, ומה ייתן לו ומה יוסיף לו כי יכבדוהו מצרים או בהיפך מזה, שבעבורו יימנע לעשות משפט בעולמו ובעצמו?
איך חשב משה, שהשופט כל הארץ לא יעשה משפט מיראתו מה שיאמרו מצרים בסכלותם? והוא יתברך לא יירא ברבבות עם, כי הוא השלם בעצמו, ומה ייתן לו ומה יוסיף לו כי יכבדוהו מצרים או בהיפך מזה, שבעבורו יימנע לעשות משפט בעולמו ובעצמו?
1. ענה לשאלתו בעזרת דברי יחזקאל ל"ו י"ז–ל"ו. (הסבר במה מחללים ישראל את שם קדשו בגויים – בפסוקים כ-כ"ג).
"אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר"
I thought I would make an end of them, I would make their memory cease from among men;
ודברי הרמב"ן, שם:
והטעם בטענה הזאת איננו כרוצה להראות כוחו בין משנאיו... אבל ה' ברא את האדם בתחתונים שיכיר את בוראו ויודה לשמו, ושם הרשות בידו להיטיב או להרע. וכאשר חטאו ברצונם וכפרו בו כולם, לא נשאר רק העם הזה לשמו ופרסם בהם האותות והמופתים, כי הוא אלוקי האלוקים ונודע בזה לכל העמים. והנה אם ישוב ויאבד זכרם (של ישראל), ישכחו העמים את אותותיו ואת מעשיו ולא יסופר עוד בהם... והנה תהייה כוונת הבריאה באדם בטלה לגמרי, שלא יישאר בהם יודע את בוראו רק מכעיס לפניו. ועל כן ראוי מדין הרצון שהיה בבריאת עולם, שיהיה רצון מלפניו להקים לו לעם כל הימים, כי הם הקרובים אליו והיודעים אותו מכל העמים. ולכך הזכיר משה בתפילתו: "ויאמרו הגויים אשר שמעו את שמעך לאמר: מבלתי יכולת ה' להביא אל העם הזה אל הארץ וישחטם במדבר" – וה' יתברך הודה לו בזה, "ויאמר ה': סלחתי כדבריך".
והטעם בטענה הזאת איננו כרוצה להראות כוחו בין משנאיו... אבל ה' ברא את האדם בתחתונים שיכיר את בוראו ויודה לשמו, ושם הרשות בידו להיטיב או להרע. וכאשר חטאו ברצונם וכפרו בו כולם, לא נשאר רק העם הזה לשמו ופרסם בהם האותות והמופתים, כי הוא אלוקי האלוקים ונודע בזה לכל העמים. והנה אם ישוב ויאבד זכרם (של ישראל), ישכחו העמים את אותותיו ואת מעשיו ולא יסופר עוד בהם... והנה תהייה כוונת הבריאה באדם בטלה לגמרי, שלא יישאר בהם יודע את בוראו רק מכעיס לפניו. ועל כן ראוי מדין הרצון שהיה בבריאת עולם, שיהיה רצון מלפניו להקים לו לעם כל הימים, כי הם הקרובים אליו והיודעים אותו מכל העמים. ולכך הזכיר משה בתפילתו: "ויאמרו הגויים אשר שמעו את שמעך לאמר: מבלתי יכולת ה' להביא אל העם הזה אל הארץ וישחטם במדבר" – וה' יתברך הודה לו בזה, "ויאמר ה': סלחתי כדבריך".
א. מה הדמיון שמצא הרמב"ן בין פסוקינו לבין הפסוק מדברים (ל"ב כ"ו)?
ב. על איזה משני המקומות יש להקשות את קושיית אברבנאל הנ"ל ביתר חריפות – על תפילת משה בפרשת שלח או על דברים ל"ב כ"ו?
ג. מפני מה נדחית עשיית המשפט גם פה וגם שם, לפי דעת הרמב"ן? ואיך ייתכן שיתחשב ה' בסכלותם של מצרים או של כנענים?
| ד. השוואת מפרשים |
משנה כסף, יגדל נא כח...
דרך משל, שיכריח בכוחו לכבוש כעסו ולהאריך לחטאם, לכן יזכור התארים המתחייבים מזה העניין.
דרך משל, שיכריח בכוחו לכבוש כעסו ולהאריך לחטאם, לכן יזכור התארים המתחייבים מזה העניין.
"יגדל נא כוח"... בעיני האומות, שלא יאמרו: "מבלתי יכולת" וזה תעשה אם תסלח – כמו שדיברת.
1. איזה משני הפירושים הנ"ל הולך בעקבות ראב"ע ורשב"ם?
2. מה ההבדל בין שני הפירושים?
**
3. איזה משניהם נראה לך קרוב יותר לפשוטו של מקרא ומדוע?
**
4. פרש את המילים המסומנות בקו, והסבר מה הקושי בפסוקים הבאים, שאותו רצה ליישב?
| ה. שאלות ודיוקים ברש"י |
ד"ה אל תמרודו: ושוב ואתם אל תיראו
אל תמרדו [ONLY] REBEL NOT YE [AGAINST THE LORD], and consequently ואתם אל תיראו YOU WILL NOT HAVE TO FEAR [THE PEOPLE OF THE LAND].
**
מניין לו לרש"י, שאין אלה שני ציוויין (שלא למרוד ושלא לירא) אלא תנאי מוקדם ותוצאה? שתי סיבות לפירושו זה!
2) פסוק י"א
ד"ה עד אנה: עד היכן.
ד"ה עד אנה: עד היכן.
*
מה היה קשה לרש"י, ומה תיקן בדבריו?
ד"ה בכל האותות: בשביל כל הניסים שעשיתי להם, היה להם להאמין שהיכולת בידי לקיים הבטחתי.
בכל האתות FOR ALL THE SIGNS — This means: On account of all the signs which I have done for them they ought to have believed that I possess the ability to fulfill My promise.
**
מה קשה לו? מה ראה רש"י להוסיף "להאמין שהיכולת בידי לקיים הבטחתי"?
ד"ה ושמעו מצרים: ושמעו את אשר תהרגם.
ושמעו מצרים WHEN THE EGYPTIANS SHALL HEAR IT — i.e. when they hear how you are killing them, [as stated in the previous verse].
מדוע לא יפרש רש"י את המילים הבאות "כי העלית" כתוכן שמיעתם, ומה מצא להוסיף כאן מילים שלא נכתבו בתורה?