| א. המצוות הכלליות |
לדעת ר' דוד הופמן, (פירוש לדברים) בפרק ט' פסוק א' נפתח החלק השלישי של דברי משה העוסק במצוות הכלליות (בפרק י"א, כ"ו נפתחת ההקדמה לחלק העוסק במצוות הפרטיות). חלק שלישי זה (ט' א' – י"א כ"ה) מתחלק טוב לדעתו לחמש פסקאות.
*
1. במה יש לראות בפסוק א' של פרק ט' פתיחה לחלק חדש?
*
2. מצא מהן חמש הפסקאות האלה.
*
3. מהו הקשר הפנימי בין חמש הפסקאות הללו?
| ב. שאלות תחביר וסגנון |
בניגוד לסגנון רוב פרשות התורה, נמצאים בפרשות ואתחנן-עקב משפטים ארוכים ומורכבים ממשפט ראשי ומכסה, משפטים נטפלים ומשועבדים זה לזה (משפטי מחזורת).
א. מצא היכן נגמרת המחזורת הפותחת בי"א פסוק ב' "וידעתם היום כי לא את בניכם...".
ב. היכן מצינו בפרשתנו (עקב) עוד משפטי מחזורת המשתרעים על יותר משני פסוקים?
2. דברים י״א:ג׳
"אֲשֶׁר עָשָׂה בְּתוֹךְ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם..."
and His signs, and His works, which He did in the midst of Egypt unto Pharaoh the king of Egypt, and unto all his land;
"וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ..."
and what He did unto the army of Egypt, unto their horses, and to their chariots; how He made the water of the Red Sea to overflow them as they pursued after you, and how the LORD hath destroyed them unto this day;
"וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם בַּמִּדְבָּר"
and what He did unto you in the wilderness, until ye came unto this place;
"וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם..."
and what He did unto Dathan and Abiram, the sons of Eliab, the son of Reuben; how the earth opened her mouth, and swallowed them up, and their households, and their tents, and every living substance that followed them, in the midst of all Israel;
א. מה תכלית השימוש בצורה ספרותית זו של התחלה שווה ("אנאפורה") במקום זה?
ב. היכן מצינו בפרשת עקב שוב את השימוש באנאפורה, ומה תכליתה במקום ההוא?
| ג. שאלות ודיוקים ברש"י |
ד"ה וידעתם היום: תנו לב לדעת ולהבין ולקבל תוכחתי.
וידעתם היום AND KNOW YE THIS DAY — Set your heart to know and comprehend, and to accept my reproof.
א. מה קשה לו?
ב. מתוך דבריו אלה ניתן להבין, כיצד מפרש רש"י את "כי" של פסוקנו. באיזו מארבע לשונות של "כי" הוא מפרשו?
ד"ה כי לא את בניכם: אני מדבר עכשו, שיוכלו לומר: אנו לא ידענו ולא ראינו בכל זה.
כי לא את בניכם FOR NOT WITH YOUR CHILDREN am I now speaking who might say, “We do not know nor have we seen all this” (all that God did for you, and what He did to Egypt, and for you in the wilderness, and to Dathan and Abiram, as related in vv. 2—6).
ב. מה ראה להפוך גוף שלישי של "ידעו" ושל "ראו" שבפסוק לגוף ראשון של "ידענו" ו"ראינו"?
3) דברים י״א:ו׳
ד"ה ואת כל היקום: אשר ברגליהם.
and what He did unto Dathan and Abiram, the sons of Eliab, the son of Reuben; how the earth opened her mouth, and swallowed them up, and their households, and their tents, and every living substance that followed them, in the midst of all Israel;
עפ"י הכלל שרש"י רגיל לפרש מילה קשה או נדירה במקום כתיבתה הראשון בתורה, יש לשאול: למה לא פירשה רש"י בפרשת נח?
"וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם "
For yet seven days, and I will cause it to rain upon the earth forty days and forty nights; and every living substance that I have made will I blot out from off the face of the earth.’
פרק ז' פסוק כ"ג
"וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם"
"וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם"
ד"ה כי עיניכם הרואות: מוסב אל המקרא האמור למעלה (ב) "כי לא את בניכם אשר לא ידעו" וגו', כי אם עמכם אשר "עיניכם הרואות" וגו'.
כי עיניכם הראת BUT YOUR EYES HAVE SEEN — This is to be connected with the verse mentioned above (v. 2), thus: (2) For not with your children am I speaking who do not know, but with you whose eyes have seen, etc.
בעל באר יצחק, מפרש:
...לא עם בניכם אני מדבר אשר לא ידעו... ומסיים אחר כך בפסוק אשר לפנינו "כי עיניכם הרואות"... ו"כי" השני הזה משמש בלשון "אי" שיבוא לפנים במקום "אשר"; ופירושו "אשר עיניכם הרואות את כל מעשה..." ולפי זה חסר במאמר הקודם, אני מדבר – "כי לא את בניכם אני מדבר", וכן כאן בפסוק ז' חסר "כי עמכם" כי עיניכם הרואות. ומלת "כי" הראשון במקום "אשר". אבל החסרון הזה הוא בכח המאמר ומתיקון הלשון וצחותו. אבל רש"י הוסיף המילות החסרים בפסוק, כמשפט כל מבאר.
...לא עם בניכם אני מדבר אשר לא ידעו... ומסיים אחר כך בפסוק אשר לפנינו "כי עיניכם הרואות"... ו"כי" השני הזה משמש בלשון "אי" שיבוא לפנים במקום "אשר"; ופירושו "אשר עיניכם הרואות את כל מעשה..." ולפי זה חסר במאמר הקודם, אני מדבר – "כי לא את בניכם אני מדבר", וכן כאן בפסוק ז' חסר "כי עמכם" כי עיניכם הרואות. ומלת "כי" הראשון במקום "אשר". אבל החסרון הזה הוא בכח המאמר ומתיקון הלשון וצחותו. אבל רש"י הוסיף המילות החסרים בפסוק, כמשפט כל מבאר.
א. מה קשה לרש"י בפסוקנו?
**
ב. הידועים לך עוד מקומות ברש"י שבהם הוא עוסק בקושי מסוג זה?
ג. הסבר את דברי באר יצחק המסומנים בקו!
ד. למה מסיים הוא דבריו באמרו "אבל רש"י הוסיף" – מה פירוש ה"אבל" הזה?
ד"ה כי עיניכם: אלא עיניכם רואות.
כי עיניכם, for your own eyes have seen this.
| ד. "ושמרת משמרתו" |
"וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֹתָיו כָּל הַיָּמִים"
Therefore thou shalt love the LORD thy God, and keep His charge, and His statutes, and His ordinances, and His commandments, alway.
ד"ה ושמרת משמרתו: ליראה אותו שתשמור מחטוא לפניו, כי אחר שיצוה באהבה יצוה ביראה, ויצוה בחוקים ובמשפטים ובמצוות.
או: ושמרת משמרתו, שתשמור מה שה' שומר את הגרים וחונן דלים ואביונים ועושה משפט יתום ואלמנה, וכענין שנאמר במקום אחר "לשמור את משמרת ה' אלוהיך ללכת בדרכיו" ואמרו: מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום (שבת קל"ג).
1. הסבר, מה ההבדל בין שני פירושיו?
2. למי מתייחס הכינוי שבמילת "משמרתו" לפי כל אחד משני הפירושים?
*
3. מהו הפסוק שאליו ירמוז הרמב"ן בסוף דבריו?
| ה. שאלות בדברי ספורנו |
"כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר ה' אֱ-לֹהֵיכֶם..."
And know ye this day; for I speak not with your children that have not known, and that have not seen the chastisement of the LORD your God, His greatness, His mighty hand, and His outstretched arm,
ד"ה כי לא את בניכם: לפיכך אתם שראיתם, עשו אותות ומועדים לדורות בכניסתכם.
כי לא את בניכם, therefore, you who have become witnesses to G’d’s miracles for the generations by reason of the fact that you enter this land and conquer it.
"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ"
Therefore shall ye keep all the commandment which I command thee this day, that ye may be strong, and go in and possess the land, whither ye go over to possess it;
ד"ה ושמרתם את כל המצוה: מצוות האבנים שתקימו בירדן ושתקחו מתוך הירדן ושתכתבו עליהם את התורה להיות לדורות לעדות מאתכם שראיתם.
ושמרתם את כל המצות אשר אנכי מצוך היום, the commandment to erect the stones in the Jordan as well as the stones you will take with you from the Jordan on which you will inscribe the Torah for the benefit of future generations so that the memory that these events really happened will be preserved.
1. מה הקושי בפסוקים (ב'-ח'), שרצה ספורנו לישב בדבריו?
**
2. מה הרמז למצוות הקמת האבנים שמצא בפסוקים אלה?
| ו. האמנם "עד היום הזה" |
"וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ... וַיְאַבְּדֵם ה' עַד הַיּוֹם הַזֶּה"
and what He did unto the army of Egypt, unto their horses, and to their chariots; how He made the water of the Red Sea to overflow them as they pursued after you, and how the LORD hath destroyed them unto this day;
ד"ה ויאבדם: הטעם כי לא קמו עוד בניהם תחתיהם להיות כמוהם.
destroyed them meaning that never again did their descendants arise to attain their level of grandeur.
ד"ה אשר הציף את מי ים סוף.. ויאבדם ה' עד היום הזה: לא הבינותי טעם "עד היום הזה", כי כל המתים בים אבדן עולם הם אובדים. ויתכן שהוא חוזר לסוסיו ולרכבו שאבד סוס ורכב ממצרים בכל הדור ההוא, כי כל סוס ורכב וכל פרש אשר במצרים הוציא עמו ואבדו כולם, והיתה "ממלכה שפלה" (עיין יחזקאל י"ז י"ד), בלא רכב וסוס לחיל ועזוז.
ואמר ר' אברהם (=אבן עזרא), שלא קמו עוד בניהם תחתם להיות כמוהם, רוצה לומר, כי ה' איבד הרודפים בים ואיבד במצרים זרעם, ולא נשאר להם שם ושאר, כי הם הרשיעו יותר מכל מצרים לרדוף אחרי גאולי השם, אבל זה לא נזכר בתורה.
1. מה ההבדל בין שתי תשובותיהם?
2. מה ראה הרמב"ן להשתמש במליצה מיחזקאל י"ז י"ד?
| ז. תשענו על זכות מעשיכם |
"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ"
Therefore shall ye keep all the commandment which I command thee this day, that ye may be strong, and go in and possess the land, whither ye go over to possess it;
הרכסים לבקעה:
ד"ה למען תחזקו: אמרתי אליכם לשמור את כל המצוות למען יחזק לבבכם, כי תשענו על זכות מעשיכם "ובאתם וירשתם"; מה שאין כן אם תסורו מאחרי מצוות ה' אחרי מותי; יבוא מורך בלבבכם מפחד חטאתיכם, כענין שאמרו (דברים כ' ח') "מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו" – הירא ורך הלבב מעברות שבידו, ולא תעצרו כח לבוא ולרשת הארץ.
ד"ה למען תחזקו: אמרתי אליכם לשמור את כל המצוות למען יחזק לבבכם, כי תשענו על זכות מעשיכם "ובאתם וירשתם"; מה שאין כן אם תסורו מאחרי מצוות ה' אחרי מותי; יבוא מורך בלבבכם מפחד חטאתיכם, כענין שאמרו (דברים כ' ח') "מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו" – הירא ורך הלבב מעברות שבידו, ולא תעצרו כח לבוא ולרשת הארץ.
מה חידש בפירושו זה, ומה הסעד הלשוני שעליו הוא מסתמך בפירושו זה?