פרשת שמות תש"ד - הולדת משה ובגרותו
א. משה נתגדל ונתחנך בתרבות מצרית
"וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר"
And when she could not longer hide him, she took for him an ark of bulrushes, and daubed it with slime and with pitch; and she put the child therein, and laid it in the flags by the river’s brink.
ד"ה ותחמרה: נחה ה"א כה"א ויקרא לה נבח בשמו. וזאת המלה נגזרת מן בחמר והוא טיט אדום מדבק ימצא בארץ ישראל. וכמוהו בארות בארות חמר. ובלשון ישמעאל יקרא אל חמר. ויוכבד עשתה כן, כי אמרה אל אראה במות הילד. אולי אחותו נתנבאה לעשות כן. ומחשבות השם עמקו ומי יכול לעמוד בסודו, ולא לבדו נתכנו עלילות. אולי סבב השם זה שיגדל משה בבית המלכות להיות נפשו על מדרגה העליונה בדרך הלימוד והרגילות ולא תהיה שפלה ורגילה להיות בבית עבדים. הלא תראה שהרג המצרי בעבור שהוא עשה חמס, והושיע בנות מדין מהרועים בעבור שהיו עושים חמס להשקות צאנן מהמים שדלו. ועוד דבר אחר: כי אילו היה גדל בין אחיו ויכירוהו מנעוריו לא היו יראים ממנו כי יחשבוהו כאחד מהם.
על השאלה הידועה: מה ראתה ההשגחה העליונה לסבב פני הדברים, שיובא משה רבנו ע"ה לבית המלכות ויתגדל ויתחנך בתרבות מצרית – עונה ראב"ע שלוש תשובות. הסבר כל אחת מהן!
ב. למשמעות המושג "טוב הוא"
"וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא"
And the woman conceived, and bore a son; and when she saw him that he was a goodly child, she hid him three months.
כשנולד נתמלא הבית כולו אורה (סוטה שם).
כי טוב הוא THAT HE WAS GOODLY — When he was born the whole house became filled with light (Sotah 12a).
ידוע כי כל הנשים אוהבות את בניהם, יפים ושאינם יפים, וכולנה תצפנינה אותן בכל יכולתן, ואין צורך לטענה כי טוב הוא. אבל פירוש הטובה הזאת, שראתה בו טוב מחודש וחשבה כי יארע בו נס וינצל, ולכן נתנה אל לבה וחשבה מחשבות בעניינו, וכאשר ראתה שלא יכלה עוד להצפינו חשבה שינצל בתחבולה אחרת ועשתה לו תיבת גומא. ואחותו נצבת מרחוק שלא יכירו בה, לדעת מה יעשה לו. וכל זה סיוע לדברי רבותינו שדרשו כי טוב הוא, שנתמלא כל הבית אורה (סוטה י"ב ע"א), ולמה שאמרו שהיתה מרים מתנבאת עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל (שם).
And [when] she saw him that he was good, she hid him for three months. All women love their children, whether they are beautiful or not; and certainly, all the Jewish mothers in Egypt hid their children as long as they could. Consequently, why does the verse need to emphasize that she saw he was good? The explanation is that she saw an unusual goodness about him and the thought entered her mind that a miracle would occur whereby he would be saved. Therefore, she took it to heart and began to think of ways to save him. When she saw she could not hide him any longer, she thought of a new strategy and made him a wicker basket. His sister stationed herself at a distance, so she would not be discovered, to know what would be done with him. All this supports the view of our Sages who said that the entire house became filled with light upon his birth (Shmos Rabbah 1:20, Sotah 12a). It also lends support to their statement (Ibid.) that Miriam had prophesized that her mother would give birth to the savior of the people of Israel.
המפרש לפי שראתהו שטוב הוא הטמינתהו, שקר הוא, שכל היולדות אמותן מרחמות עליהן אם כן צריך לפרש "ותרא" כמו: "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" - הסתכל והביט כל מעשיו וכל פעולותיו שעשה אם יש לתקן שום דבר בהם והנה כולם יפים ומתוקנים. אך כאן, לפי שמשה נולד לסוף ששה חדשים כמו שמצינו בשמואל שנולד לתקופת הימים שני תקופות ושני ימים, ולפיכך יכלה להצפינו שלשה חדשים שהמצריים היו מבקרים למעוברות לסוף תשעה חדשים לכן נסתכלה בו בשעת לידה אם הוא נפל ולא תטרח בהטמנתו וראתהו כי טוב ויפה הוא כי גמרו סימניו שערו וציפורניו כמו ששנינו ביבמות וידעה שהוא בר קיימא ותצפנהו שלשה ירחים עד סוף ט' ירחים שהוא זמן לידת רוב נשים, וכשבאו לבודקה אמרה להם נפל היה או השליכוהו המצריים ליאור.
ותלד בן. ותרא אותו כי טוב הוא ותצפנהו, anyone who translates this as “she (only) hid him because he was good, is lying.” Mothers display mercy for all their children. If this is so, we need to explain the reason why the Torah added the words כי טוב הוא. At the end of the story of creation in Genesis 1,31 the Torah wrote וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. G’d, at the end of six days of creation surveyed all He had done to find out if any of it needed improving. He was pleased to find that all had turned out as He had wished it to be.”
ד"ה ותהר: לא הזכיר הכתוב לידת מרים ואהרן כי לא התחדש דבר בלדתם. ומילת "טוב" כאשר תמצא באיש מלא דעת, יתכן היותו בנשמה כמו טוב עם ה' וטוב עם אנשים. או טוב עין, או בגוף או בצורה טוב תואר או מראה. ובעבור שמצאנו בילד כי טוב הוא אין לפרשו כי אם בצורתו טוב מכל הילודים.
יפה, כמו כי טובות הנה. ראתהו יפה יותר ממה שהיה מורגל וחשבה שזה היה לתכלית מכוון מאת יוצרו, כי אמנם יופי התבנית יורה על טוב מזג החומר ושלמות הכח המצייר.
כי טוב הוא, The word טוב may be understood as meaning the same as “handsome, beautiful,” the same meaning as in Genesis 6,2 כי טובות הנה, “that they were beautiful.” The word describes something unusually handsome, beautiful. Yocheved thought that this was an omen, a sign from the Creator, telling her that a beautiful exterior encloses an equally beautiful personality.
ולי נראה כמשמעו, וקוראים "טוב" לתינוק כשאינו בוכה וצועק, ואם היה צועק לא היה אפשר לצפנו, כי היה קולו נשמע מרחוק, ומפני שהיה טוב יכלה לצפנו.
מה הקושי, ומהם תירוצי המפרשים?
ג. והרי היא הורגת אותו ודאי!
"וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר"
And when she could not longer hide him, she took for him an ark of bulrushes, and daubed it with slime and with pitch; and she put the child therein, and laid it in the flags by the river’s brink.
בעל עקדת יצחק, (ר' יצחק עראמה) מקשה:
והרי היא הורגת אותו ודאי ליראתה שמא יהרגוהו. ובודאי בזה שמא עדיף.
נסה לענות על שאלתו.
ד. "מילדי העברים זה"
"מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה"
And she opened it, and saw it, even the child; and behold a boy that wept. And she had compassion on him, and said: ‘This is one of the Hebrews’children.’
נתנה אל לבה המעשה כאשר היה, כי אמרה לבעבור הציל אותו או שלא יראו במות הילד שמוהו שם, ואיש מצרי למה יעשה כן. ויש אומרים שראתהו נימול (סוטה י"ב ע"א שמו"ר א' כ"ט). ואם כן הסירה בגדיו ובדקה אותו בו. ואין צורך.
כסבורה שמצאה ילד שנולד באותו יום, והנה הוא נער - דבן ג' חדשים נקרא נער לגבי בן יומו, ומזה הבינה כי מילדי העברים זה, ודרך העברים להשתדל ולחפש עצות ולהציל כפי האפשרי, על כן עלה ביד אמו להצפינו איזה זמן עד שהוכרחה באחרונה להניחו כאן, מה שאין כן אילו היה מצרי, אם היה ראוי להיות נשלך ליאור – כבר השליכוהו ליאור בהיותו ילד.
*
מה ביניהם?
ה. שאלות ודיוקים ברש"י
ד"ה ותפתח ותראהו: את מי ראתה - הילד. זהו פשוטו. ומדרשו: שראתה עמו שכינה (ש"ר סוטה שם).
ותפתח ותראהו lit., AND SHE OPENED IT AND SHE SAW HIM — whom did she see? את הילד THE CHILD. This is the literal sense of the suffix in ותראהו. A Midrashic explanation is (taking את in the sense of “with”— she saw Him with the child): she saw the Shechina with him (cf. Sotah 12b).
מה בין הפשט לדרש בפירוש המילה "את"? מה המניעים הפורמליים והפנימיים לדרש זה?
ד"ה וירא בסבלותם: (ב"ר) נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם.
וירא בסבלתם AND HE SAW THEIR BURDENS — he set his eyes and mind to share in their distress. (Exodus Rabbah 1:27)
מה המריצו לפרש כך?
ד"ה למה תכה: אף על פי שלא הכהו נקרא רשע בהרמת יד.
למה תכה lit., WHEREFORE WILT THOU SMITE — Although he had not yet smitten him he is termed here רשע wicked, because he had merely raised his hand against him (Sanhedrin 58b).
מה דייק לפרש כך?
ד"ה ויירא משה: כפשוטו. ומדרשו: דאג לו על שראה בישראל רשעים דלטורין, אמר: מעתה שמא אינם ראויין להגאל.
ויירא משה AND MOSES FEARED — Explain it in its literal sense: he was afraid of Pharaoh. A Midrashic explanation is: he felt distressed because he saw that there were wicked men among the Israelites — common informers. He said: Since this is so (מעתה), perhaps they are not worthy to be delivered from bondage (Midrash Tanchuma, Shemot 10).
למה לא הסתפק בפשוטו של פסוק?
ו. "וירא כי אין איש"
"וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ"
And he looked this way and that way, and when he saw that there was no man, he smote the Egyptian, and hid him in the sand.
ויפן כה וכה: חיפש עצות לקבול על המצרי שהכהו חינם.
וירא כי אין איש: להגיד לפניו את העוול, כי כולם עצות בוגדים ושונאי ישראל.
ויפן... חשב משה שאחד מאחיו העברים העומדים סביבו יתקומם על המצרי ויציל את אחיו המוכה.
He turned this way and that. Moshe thought that one of his Hebrew brothers in the area would rise up against the Egyptian and save his fellow Jew.
וירא כי אין איש: ראה שאין ביניהם גבר בגוברין, ואין מהם שם על לב אחיו להשתדל על הצלתו.
And saw that there was no man. He saw that there was no man of courage; not one of them took his brother’s travail to heart to try and save him.
במה נוטים שניהם מדרך הפשט, ומה ההבדל ביניהם? (שים לב לאקטואליות שבפירושו של העמק דבר.)
ז. שאלות לשון ותחביר
*
"וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת"
*
And when she could not longer hide him, she took for him an ark of bulrushes, and daubed it with slime and with pitch; and she put the child therein, and laid it in the flags by the river’s brink.
דעת זקנים מבעלי התוספות בשם הראב"ע, (ולא נמצא אצלנו בדפוסים):
על דרך "שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו" (איוב ד' י'), אע"פ ש"תחמרה" לא שייך גבי זפת, נקט לה אגב "חמר", כדנקט "נתעו" גבי "שאגה" ו"קול", אף על גב דלא שייך ביה, משום דשייך גבי "שני כפירים".
באר את הקושי הסינטקטי (תחבירי) שבפסוקנו!
לשם מה נעזר ראב"ע באיוב פרק ד' פסוק י', ומה עניינו לכאן?
*
ד"ה והנה נער בוכה: לפי שהיה בוכה, לכך ותחמול עליו. ולפי שראתהו נער זכר מהול, אמרה מילדי העברים זה. ודוגמא לזו: ולחנה יתן מנה אחת אפים, חלק בחור, ולמה - כי את חנה אהב, לכך נתן לה אפים מקערה שלפניו. ואם כן למה מנה אחת? כי ה' סגר רחמה. אבל לפנינה ולכל בנותיה ובניה נתן מנות הרבה כי בנים רבים היו לה. ותראהו את הילד והנה הוא נער בוכה.
*
והנה נער בוכה, ותחמול עליו, because he was crying she took pity on him. Furthermore, because she saw that he was a circumcised boy, she added: מילדי העברים זה, that it was one of the Hebrew children. We find something parallel in Samuel I 1,5 where we are told ולחנה יתן מנה אחת אפים, that Elkanah would give his wife Chanah a double portion, the reason being explained later with the words: כי את חנה אהב “for he deeply loved Chanah.” This is all very fine, but why does the prophet stress the word אחת in the description מנה אחת אפים, “one portion twice,” instead of writing שתי מנות, “two portions?” The reason is that although she was childless her husband gave her a double portion (only), whereas Peninah, having numerous children received far more than 2 portions. Elkanah compensated Chanah for her childlessness. Here the daughter of Pharaoh reacted to the miserable condition Moses found himself in.
לשם מה נעזר רשב"ם בשמואל א' פרק א' פסוק ה', ומה עניינו לכאן?