פרשת שופטים תש"ב - שופטים ופרשת המלך
א. "ושפטו את העם" - שאלות ברש"י
"וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם"
Judges and officers shalt thou make thee in all thy gates, which the LORD thy God giveth thee, tribe by tribe; and they shall judge the people with righteous judgment.
ד"ה ושפטו את העם: מנה דיינין מומחים וצדיקים לשפוט צדק.
שפטים ושטרים JUDGES AND BAILIFFS — שופטים are the judges who pronounce sentence, and שוטרים are those who chastise the people at their (the judges’) order [beating and binding the recalcitrant] with a stick and a strap until he accepts the judge’s sentence (Sanhedrin 16b and Rashi thereon; cf. Sifrei Devarim 144:6).
במה נוטה רש"י פה ממשמעות הכתוב, ומה המריצו לפרש כן?
ב. "לא תטה משפט..."
"לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם"
Thou shalt not wrest judgment; thou shalt not respect persons; neither shalt thou take a gift; for a gift doth blind the eyes of the wise, and pervert the words of the righteous.
1. רש"י:
ד"ה לא תטה משפט: כמשמעו.
למה הוצרך רש"י לאמר "כמשמעו"?
ד"ה לא תטה משפט: עם כל אחד מהשופטים ידבר.
You [singular] must not pervert justice Scripture addresses every individual judge.
מה קשה לו?
ד"ה לא תקח שוחד: (ספרי) אפילו לשפוט צדק.
Thou shalt not wrest judgment; thou shalt not respect persons; neither shalt thou take a gift; for a gift doth blind the eyes of the wise, and pervert the words of the righteous.
מה קשה לו?
4. רש"י:
ד"ה דברי צדיקים: דברים המצודקים, משפטי אמת.
יגרום לאנשים צדיקים שידברו דברים בלתי ישרים.
ומקלקל פתגמין ותריצין.
ולא תקבלון שוחדא ארום שוחדא מסמי עיני חכימיא ליה דגרים להון טפשותא ומערבב מילין זכאין בפום דייניא בשעת דיניהן.
מה בין רש"י לבין שד"ל בביאור המילים האלה? פירושו של מי משניהם מתאים לתרגום אונקלוס, ושל מי לתרגום הירושלמי?
ג. "צדק צדק תרדוף"
"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף"
Justice, justice shalt thou follow, that thou mayest live, and inherit the land which the LORD thy God giveth thee.
(ספרי) הלך אחר בית דין יפה.
צדק צדק תרדף JUSTICE, JUSTICE SHALT THOU PURSUE — go to (search after) a reliable court (Sifrei Devarim 144:14; Sanhedrin 32b).
עם בעלי הריב ידבר. וטעם שני פעמים - לדבר צדק שירויח בו או יפסיד, או פעם אחר פעם כל ימי היותך, או לחיזוק.
Justice, justice Scripture addresses the litigants. The word appears twice: because one must pursue justice, whether it be to one’s gain, or to one’s loss; or the repetition denotes “time after time” — all the days of your life; or for emphasis.
כשתתן לך שופטים, אתה הממנה את השופטים, בחר את היותר שופטי צדק אף על פי שאין בהם כל כך שאר תכסיסים הראויים לדיין, כמו שלמות הקניין ושלמות הגוף כעניין "אל תבט אל מראהו ואל גובה קומתו".
צדק צדק תרדוף. When you are about to put this legislation into practice, the party in charge of appointing such judges is told by Moses to select only those who are already known for their sense of fair play and righteousness. He will have to look for such people all over the tribe. If potential judges do not have all the qualifications which are desirable in a judge, this qualification of fairness is the overriding quality all must possess. This is what the prophet Samuel was told by G’d when he had to look for a replacement of King Sha-ul among the sons of Yishai. (Samuel I 16,7) He was specifically told to ignore external appearances.
הלך אחר בית דין יפה. למען תחיה וירשת את הארץ, כדאי הוא מינוי הדיינין הכשרים להחיות את ישראל ולהושיבן על אדמתם, לשון רש"י מספרי (שופטים קמד). וטעם הכפל, לומר הדיינין צריכין שישפטו את העם משפט צדק, וגם אתה צריך לרדוף הצדק תמיד, שתלך ממקומך אל מקום חכמים הגדולים, אחרי רבן יוחנן בן זכאי ליבנה, אחר רבי לבית שערים. ור' אברהם אמר: צדק צדק פעמיים, שירדוף אחרי הצדק שירויח בו או יפסיד, או פעם אחר פעם לחיזוק:
מה ההבדל בין רש"י, ראב"ע (שלושה פירושים), ספורנו ורמב"ן בפירוש מילים אלה?
ד. פרשת המלך
אברבנאל:
ולפי זה יהיה עניין המלך מצות עשה תלויה בדבר הרשות כאמור, כאשר תרצה לעשות כן, עם היותו בלתי ראוי, אל תעשה אותו כי אם בזה האופן. והוא דומה לפרשת "כי תצא למלחמה על אויביך וראית בשביה"... (דברים כ"א י') שאינו מצוה שיחשוק בה ויבעלנה כמו שהיא, אבל הוא דבר הרשות ומפעל היצר הרע... ודומה לזה גם כן פרשה "כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם..." (דברים ד' כ"ח). שאין זה מצוה, כי אם עוון פלילי אבל תלויה בו המצוה "ושבת עד ה' אלוקיך" שכאשר יהיו חטאים ישובו אל ה', וכן בעצמו עניין המלך, שאין שאלתו מצוה כי אם רשות ומפעל היצר הרע, עם היות שנתלית בו המצוה שישימו המלך ההוא בבחירת ה' מקרב אחיו ולא באופן אחר.
1. מי מן המפרשים נוטה אף הוא לדעה זו, שאין זו מצוות עשה אלא רשות?
2. מה הקושיה המתורצת על ידי פירוש כזה?
3. הבא הוכחות מפרשתנו לדברי האברבנאל!
4. הסבר את מאמרו של ר' נחמיה לפרשתנו: "לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן של ישראל".
ה. "לא תוכל"
"שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא"
thou shalt in any wise set him king over thee, whom the LORD thy God shall choose; one from among thy brethren shalt thou set king over thee; thou mayest not put a foreigner over thee, who is not thy brother.
ד"ה לא תוכל: מדרך האמת לא אחיך שאיננו ממשפחת ישראל ולא אדומי אף על פי שכתוב בו "אחיך", ובעבור כי הסוסים בימים ההם היו מוציאים ממצרים, והעד דברי שלמה "ותצא מרכבה ממצרים". והנה יצטרך למען הרבות סוסיו שיחטיא העם לשוב אל מצרים, וזה דבר ברור כי השם גאלם משם, ובשובם יחללו השם. ואוריה הנביא בסכנת הנפש ברח לשם. גם ירמיהו בעל כורחו הלך לשם.
you cannot (i.e., you may not) enthrone your brother if he be not an Israelite (e.g., an Edomite, even though he is called “your brother” [23: 8]). The reason for the law about the horses is that in those times horses were imported from Egypt. The evidence is the passage “a chariot going out of Egypt…” [I Kings 10: 29], which occurred during Solomonic times. Because of Solomon’s need for their horses, he caused the people to sin and to return to Egypt. Obviously, it is a disgrace to return to Egypt after God has redeemed us from there (Uriah the prophet fled there only because his life was in danger [Jeremiah 26: 21]; and Jeremiah went there against his will [Jeremiah 43: 5-7]).
1. מה קשה לו?
2. מה פירוש הביטוי "דרך האמת" בדברי ראב"ע?
3. מי הוא אוריה הנביא המוזכר בדבריו, ולשם מה מזכירו?
ו. שאלות כלליות
ד"ה לא תוסיפון: מצוה היתה ולא נכתבה. ויש אומרים מטעם "לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם", וזאת דרך אחרת.
you will not again This had been given as a commandment, even though it was not recorded. Some people explain this to refer to “you will never again…” [Exodus 14: 13], but the latter verse was not spoken in the sense of a commandment.
מה קשה לראב"ע, ומה בין שתי תשובותיו?
וטעם וה' אמר לכם: כי השם אומר לכם שלא תוסיפון לשוב בדרך מצרים, וכן כאשר ציוך ה' אלוהיך (לעיל ה טז), שהוא מצוה אותך כן. או "אמר לכם", שאמר לי כן לצוות אתכם, כדרך "ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה" וגו' (שמות יא ד). ועל דרך רבותינו (ירושלמי סוכה פ"ה ה"א) כי "כאשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם" (שמות יד יג), מצוה, ומשה הזכיר וה' אמר לכם שלא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד, וכבר פירשתיו (שם). וטעם המצות הזאת, מפני שהיו המצרים והכנענים רעים וחטאים לה' מאוד, כמו שאמר (ויקרא יח ג) "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען" וגו', והנה רצה ה' שלא ילמדו ישראל ממעשיהם, והכרית בכנענים כל נשמה (להלן כ טז) ואמר (שמות כג לג) "לא ישבו בארצך", והזהיר במצרים שלא נשב אנחנו שם בארצם.
ד"ה וכסף וזהב לא ירבה לו: שלא יעניש את ישראל. והנה שלמה שנתן הכסף כאבנים בירושלם מרוב אהבתו לממון, התרעמו עליו ישראל ואמרו: אביך הכביד את עולנו. ויש אומרים בעבור הבניינים התרעמו, ואין זה אמת, כי הגרים בנו הבית, כי כן כתוב, והנה אדונירם שהיה על המס, רגמוהו במותו.
nor may he amass silver and gold so as not to overtax the people. Consider Solomon, who made silver as plentiful in Jerusalem as stone [I Kings 10: 27] through his great love of opulence. The Israelites complained about him, saying “your father made our yoke heavy” [I Kings 12: 10]. Some people assert, incorrectly, that this complaint was about the construction levies. However, foreigners built the Temple (for so it is written [II Chronicles 2: 17]). Note, too, that when Solomon died, Adoniram the tax-collector was stoned to death [I Kings 12: 18].
מה קשה לראב"ע?
ד"ה וכסף וזהב לא ירבה לו מאוד - אלא כדי ליתן לאכסניא (ס"א לאפסניא).
וכסף וזהב לא ירבה לו מאד NEITHER SHALL HE GREATLY MULTIPLY TO HIMSELF SILVER AND GOLD — but only as much as he needs for his soldiers’ pay (Sanhedrin 21a).
מה קשה לרש"י?
ד"ה והיה כשבתו: אם עשה כן, כדאי הוא שתתקיים מלכותו.
למען תחיה וירשת [JUSTICE, JUSTICE SHALT THOU PURSUE] THAT THOU MAYEST LIVE, AND INHERIT [THE LAND WHICH THE LORD THY GOD GIVETH THEE] — The appointment of honest judges is sufficient merit to keep Israel in life and to settle them in security in their land (Sifrei Devarim 144:15).
מה קשה לרש"י, ומה בינו לבין ראב"ע?
5. רמב"ן, פסוק י"ט:
ד"ה והיתה עמו: התורה הנזכרת, וקרא בו, בספר הנזכר. ועל דרך האמת, והיתה עמו, התורה עצמה תהיה עמו, כדרך "וה' נתן חכמה לשלמה" (מ"א ה כו), ואומר "וישב שלמה על כסא ה' למלך" (דהי"א כט כג).
מה קשה לרמב"ן?
7. רש"י, פסוק י"ט:
ד"ה דברי התורה: כמשמעו.
מה קשה לרש"י?
8. ראב"ע, פסוק כ':
ד"ה לבלתי רום: אם היה חופשי מהמצות.
מה קשה לראב"ע, ומה בינו לבין הרמב"ן?
רמב"ן:
ד"ה לבלתי רום לבבו מאחיו: נרמז בכאן בתורה איסור הגאות, כי הכתוב ימנע את המלך מגאות ורוממות הלב, וכל שכן האחרים שאינן ראויים לכך, כי בראוי להתרומם ולהתגדל, יזהירנו להיות לבבו שפל ככל אחיו הקטנים ממנו. כי הגאוה מידה מגונה ונמאסת אצל האלוהים אפילו במלך, כי לה' לבדו הגדולה והרוממות, ולו לבדו התהילה, ובו יתהלל האדם. כעניין המבואר על יד המלך שלמה (משלי טז ה) "תועבת השם כל גבה לב", וכתיב (ירמיה ט כג) "כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי" וגו.: