| א. בטעם מאכלות אסורים |
ר' דוד הופמן, בפירושו לספר ויקרא (תרגום עברי מוסד הרב קוק ירושלים תשי"ג), עמוד ט"ז:
אחדים מצאו בחוקי המאכלות האסורות ודיני הטומאה והטהרה מגמה של התנגדות לעכומיות. מכיון שהמצרים האלילו את בעלי החיים, קבעו חוקי משה קצתם לקרבנות או למאכל אדם וקצתם אסרו בציינם אותם כטמאים (כך סובר אוריגינס). יש שנוטים לראות בחוקים אלה מגמה להבדיל באופן עקרוני בין ישראל לעמים. לעם ישראל ניתנו מאכלים מיוחדים למזונו, כדי שיורגש בין העמים כעם מיוחד (Spencer: de Legibus Hebr.) או כדי שירגיש את עצמו מרומם כגוי קדוש, כעם ה' מובדל מכל העמים. הפסוקים בויקרא כ' כ"ד-כ"ה: "...אני ה' אלוקיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים. והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא. והייתם לי קדשים כי קדוש אני ה', ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי". (פסוקים אלה) נתנו מקום לטעות ולחשוב כאילו לא באו חוקי מאכלות אסורות אלא כדי לשמש סימן הבדלה חיצוני לעם ישראל כממלכת כהנים.
אחדים מצאו בחוקי המאכלות האסורות ודיני הטומאה והטהרה מגמה של התנגדות לעכומיות. מכיון שהמצרים האלילו את בעלי החיים, קבעו חוקי משה קצתם לקרבנות או למאכל אדם וקצתם אסרו בציינם אותם כטמאים (כך סובר אוריגינס). יש שנוטים לראות בחוקים אלה מגמה להבדיל באופן עקרוני בין ישראל לעמים. לעם ישראל ניתנו מאכלים מיוחדים למזונו, כדי שיורגש בין העמים כעם מיוחד (Spencer: de Legibus Hebr.) או כדי שירגיש את עצמו מרומם כגוי קדוש, כעם ה' מובדל מכל העמים. הפסוקים בויקרא כ' כ"ד-כ"ה: "...אני ה' אלוקיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים. והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא. והייתם לי קדשים כי קדוש אני ה', ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי". (פסוקים אלה) נתנו מקום לטעות ולחשוב כאילו לא באו חוקי מאכלות אסורות אלא כדי לשמש סימן הבדלה חיצוני לעם ישראל כממלכת כהנים.
1. הסבר שאין הפסוקים המובאים לעיל משמשים כלל וכלל הוכחה לתפישה שטעם האיסורים הוא לשמש סימן הבדלה בין ישראל לעמים.
2. היש בפרשתנו פסוקים המעידים על כך שטעם האיסורים האלה הוא כדי להבדיל בין ישראל לעמים?
השווה את הטעם הניתן במדרש תדשא לאיסור ראשון במאכלות:
מדרש תדשא פרק ז':
ולמה ציוה אותו הקב"ה שיאכל מכל עץ הגן ומנע ממנו אחד מהם? כדי שיהיה רואה אותו תמיד וזוכר את בוראו ומכיר שעול יוצרו עליו ושלא תהא רוחו גסה עליו.
ולמה ציוה אותו הקב"ה שיאכל מכל עץ הגן ומנע ממנו אחד מהם? כדי שיהיה רואה אותו תמיד וזוכר את בוראו ומכיר שעול יוצרו עליו ושלא תהא רוחו גסה עליו.
השווה לכך את הטעמים השונים לאיסורי מאכלות בגיליון שמיני תשי"ב.
לאיזה מן הטעמים הניתנים שם דומה טעם זה?
| ב. ענייני טומאה ומאכלות אסורים |
יחזקאל קויפמן, תולדות האמונה הישראלית, כרך ראשון ספר שני עמוד 403:
...הטומאה היא לפי תפיסת כל האמונות האליליות כח מזיק, גורם רעה ומחלה לבני אדם וגם כח אויב ומסוכן לאלוהות, לקדושה. הטומאה נובעת ממקור הכוחות הרעים הנלחמים בכוחות הטוב, באל ובאדם. הטומאה כרוכה בכוחות המות, המחלות, החושך, בעולם הרוחות הרעות החותרות להשחית אל ואדם. הטומאה מדומה כשפע רע ומסוכן השופע ודבק באדם ועשוי להזיק לו... ממין זה הן כל הטומאות שאנו מוצאים אצל כל העמים האליליים על פני האדמה... כאלה הטומאות בבעלי חיים ידועים, טומאת מאכלות ידועים וכו' – כולן מסוכנות ומזיקות. הסכנה גלומה בעצמים הטמאים עצמם ומי שאינו נזהר בהם הוא ניזוק. הסורים האמינו שהאוכל מיני דגים אסורים לוקה במכות ובנגעים. המצרים האמינו שהשותה חלב חזיר לוקה בצרעת, כי החזיר טמא, מפני שהוא מזדוג בשעת ליקוי לבנה, שהיא שעה של התגברות הכחות הדמוניים... לפי אמונות הפרסים כל הטומאות כולן יצירות אהורמין ורוחותיו הרעות. אמונות דומות לאלו אנו מוצאים בכל העולם האלילי.
...הטומאה היא לפי תפיסת כל האמונות האליליות כח מזיק, גורם רעה ומחלה לבני אדם וגם כח אויב ומסוכן לאלוהות, לקדושה. הטומאה נובעת ממקור הכוחות הרעים הנלחמים בכוחות הטוב, באל ובאדם. הטומאה כרוכה בכוחות המות, המחלות, החושך, בעולם הרוחות הרעות החותרות להשחית אל ואדם. הטומאה מדומה כשפע רע ומסוכן השופע ודבק באדם ועשוי להזיק לו... ממין זה הן כל הטומאות שאנו מוצאים אצל כל העמים האליליים על פני האדמה... כאלה הטומאות בבעלי חיים ידועים, טומאת מאכלות ידועים וכו' – כולן מסוכנות ומזיקות. הסכנה גלומה בעצמים הטמאים עצמם ומי שאינו נזהר בהם הוא ניזוק. הסורים האמינו שהאוכל מיני דגים אסורים לוקה במכות ובנגעים. המצרים האמינו שהשותה חלב חזיר לוקה בצרעת, כי החזיר טמא, מפני שהוא מזדוג בשעת ליקוי לבנה, שהיא שעה של התגברות הכחות הדמוניים... לפי אמונות הפרסים כל הטומאות כולן יצירות אהורמין ורוחותיו הרעות. אמונות דומות לאלו אנו מוצאים בכל העולם האלילי.
שם עמוד 540-539:
במקרא, הטומאה אינה סכנה... חדלה להיות רשות של כח דמוני, אהורמיני, ואין כל מתח של כוחות בין רשות הקדושה ובין רשות הטומאה. במקרא אין הטומאה מופיעה ככח כלל, היא רק מצב... אין הטומאה נחשבת למקור סכנה... לטומאה ממש אין לחשוב את בעלי החי ה"טמאים".
במקרא, הטומאה אינה סכנה... חדלה להיות רשות של כח דמוני, אהורמיני, ואין כל מתח של כוחות בין רשות הקדושה ובין רשות הטומאה. במקרא אין הטומאה מופיעה ככח כלל, היא רק מצב... אין הטומאה נחשבת למקור סכנה... לטומאה ממש אין לחשוב את בעלי החי ה"טמאים".
שם עמוד 545:
כשם שאין אנו מוצאים בטומאות שום זכר לסכנה הנובעת מן הטומאה עצמה, כך אין אנו מוצאים באיסורי מאכלות שום זכר לדבר שיש סכנה בטומאת המאכלים עצמם... בעלי חי האסורים, אסורים מפני שהם "תועבה" ו"שקץ", אבל אין שום איסור נחשב כטעון כח מזיק מגי, דמוני או כח מזיק בכלל.
כשם שאין אנו מוצאים בטומאות שום זכר לסכנה הנובעת מן הטומאה עצמה, כך אין אנו מוצאים באיסורי מאכלות שום זכר לדבר שיש סכנה בטומאת המאכלים עצמם... בעלי חי האסורים, אסורים מפני שהם "תועבה" ו"שקץ", אבל אין שום איסור נחשב כטעון כח מזיק מגי, דמוני או כח מזיק בכלל.
כרך שני, ספר שני עמוד 457-455:
כל עם ישראל כולו מצווה להיות קדוש ולהשמר מן הטומאה, לקדש עצמו במעשים ולהזיר עצמו מדברים שיש בהם "טומאה" – למען יהיה (שמות י"ט) "ממלכת כהנים וגוי קדוש". ישראל מצווים ועומדים להתקדש במשמרת ברית ה', בקיום החוקים והמצוות, בצדק וברחמים, בפרישה מזנות ועריות, מכישוף ונַחַש... אסור לישראל לאכול "תועבה". אולם המפעל המכריע של האמונה הישראלית היה: ביטול האמונה ברשות הטומאה אהורמינית. עם ביטול האמונה בעצמאותו האלוהית של הרע, בטלה האמונה בעצמאותה האלוהית של הטומאה, ובזה נבדלת האמונה הישראלית, ביסודה מכל אמונה אלילית.
כל עם ישראל כולו מצווה להיות קדוש ולהשמר מן הטומאה, לקדש עצמו במעשים ולהזיר עצמו מדברים שיש בהם "טומאה" – למען יהיה (שמות י"ט) "ממלכת כהנים וגוי קדוש". ישראל מצווים ועומדים להתקדש במשמרת ברית ה', בקיום החוקים והמצוות, בצדק וברחמים, בפרישה מזנות ועריות, מכישוף ונַחַש... אסור לישראל לאכול "תועבה". אולם המפעל המכריע של האמונה הישראלית היה: ביטול האמונה ברשות הטומאה אהורמינית. עם ביטול האמונה בעצמאותו האלוהית של הרע, בטלה האמונה בעצמאותה האלוהית של הטומאה, ובזה נבדלת האמונה הישראלית, ביסודה מכל אמונה אלילית.
1. נסה להוכיח את דבריו – בייחוד המסומנים בקו – באמצעות פסוקים וביטויים מן התורה, בייחוד מפרקנו.
2. יש המסתמכים להוכחת דבריו על שמות כ"ג ה'. כיצד?
3. למה כתב קויפמן: בעלי החי ה"טמאים" במרכאות?
| ג. על מנת כן הוצאתי אתכם |
"כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי...
כִּי אֲנִי ה' הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵא-לֹהִים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי"
For I am the LORD your God; sanctify yourselves therefore, and be ye holy; for I am holy; neither shall ye defile yourselves with any manner of swarming thing that moveth upon the earth.
ר' נפתלי הרץ ויזל, (הבאור), פסוקים מ"ד-מ"ה:
ד"ה והתקדשתם: לכן צריכים אתם החוקים והמשפטים שצויתי אתכם, עשה ולא תעשה; ואם לבני נח התרתי כל נפש חיה לאכלה, אתם תבדילו בין מה שאסרתי ובין מה שהתרתי, ואם תעשו כן – והייתם קדושים, מבטיח אני אתכם שתהיו קדושים, כי את רוח קדשי אתן בתוככם.
ד"ה והתקדשתם: לכן צריכים אתם החוקים והמשפטים שצויתי אתכם, עשה ולא תעשה; ואם לבני נח התרתי כל נפש חיה לאכלה, אתם תבדילו בין מה שאסרתי ובין מה שהתרתי, ואם תעשו כן – והייתם קדושים, מבטיח אני אתכם שתהיו קדושים, כי את רוח קדשי אתן בתוככם.
ר' נפתלי הרץ ויזל, (הבאור), פסוקים מ"ד-מ"ה:
ד"ה כי קדוש אני: דרכי בקודש, וצריכים אתם להדמות אלי כאמרו "והלכת בדרכיו" ועוד: כי קדוש אני: עמי הקדושה ויש בידי לקדש אתכם, על כן תאמינו בהבטחתי שאמרתי "והייתם קדושים".
ד"ה כי קדוש אני: דרכי בקודש, וצריכים אתם להדמות אלי כאמרו "והלכת בדרכיו" ועוד: כי קדוש אני: עמי הקדושה ויש בידי לקדש אתכם, על כן תאמינו בהבטחתי שאמרתי "והייתם קדושים".
ר' נפתלי הרץ ויזל, (הבאור), פסוקים מ"ד-מ"ה:
ד"ה כי אני ה': שמא תאמרו: למה אותנו ציוה ה' החוקים האלה, לא ציוה כן לכל גוי? על כן אמר: אתם חייבים לעבדני בתורותי ובמצוותי, כי העליתי אתכם מארץ מצרים, שמעתי זעקתכם והוצאתי אתם מכור הברזל באותות ובמופתים, ואז קניתי אתכם לעבדים שתשמרו תורותי הנפלאות, שעל מנת כן הוצאתי אתכם להיות לכם לאלוהים, ולפי שהיתה ההעלאה הזאת להיות לכם לאלוהים, להשרות שכינתי בתוככם, ולשפוך את רוחי עליכם, צריך שתהיינה נפשותיכם מזוהמות מאד, ולכן תתקדשו מכל הדברים הגורמים שיקוץ וטומאה בנפש.
ד"ה כי אני ה': שמא תאמרו: למה אותנו ציוה ה' החוקים האלה, לא ציוה כן לכל גוי? על כן אמר: אתם חייבים לעבדני בתורותי ובמצוותי, כי העליתי אתכם מארץ מצרים, שמעתי זעקתכם והוצאתי אתם מכור הברזל באותות ובמופתים, ואז קניתי אתכם לעבדים שתשמרו תורותי הנפלאות, שעל מנת כן הוצאתי אתכם להיות לכם לאלוהים, ולפי שהיתה ההעלאה הזאת להיות לכם לאלוהים, להשרות שכינתי בתוככם, ולשפוך את רוחי עליכם, צריך שתהיינה נפשותיכם מזוהמות מאד, ולכן תתקדשו מכל הדברים הגורמים שיקוץ וטומאה בנפש.
ר' נפתלי הרץ ויזל, (הבאור), פסוקים מ"ד-מ"ה:
והייתם קדושים: לכן אני מצוה אתכם להיות קדושים – פרושים מכל שיקוץ וטומאה, כי קדוש אני, ואתם כפי כוחכם תלכו בדרכי. הראשון הודעה והבטחה, השני מצוה וגזרה.
והייתם קדושים: לכן אני מצוה אתכם להיות קדושים – פרושים מכל שיקוץ וטומאה, כי קדוש אני, ואתם כפי כוחכם תלכו בדרכי. הראשון הודעה והבטחה, השני מצוה וגזרה.
1. מה קשה לבעל הבאור (ר' נפתלי הירץ ויזל) בפסוקינו אלה?
2. מה ראה להביא לד"ה "כי קדוש אני" שבפסוק מ"ד שני פירושים, ולמה לא הסתפק באחד? מה ההבדל בין שני פירושים אלה?
3. היכן מצינו רעיון זה בתורה, ש"על מנת כן הוצאתי אתכם, על מנת להיות לכם לאלוהים"? הסבר את הרעיון!
**
4. הסבר את דבריו האחרונים המסומנים בקו: מי "הראשון" ומי "השני"? מניין לו שהראשון הבטחה והשני מצווה ולא להיפך?
| ד. שהנברא ישתדל להדמות לבוראו |
"כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי...
כִּי אֲנִי ה' הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיֹת לָכֶם לֵא-לֹהִים וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי"
For I am the LORD your God; sanctify yourselves therefore, and be ye holy; for I am holy; neither shall ye defile yourselves with any manner of swarming thing that moveth upon the earth.
(עיין בשאלה ג')
מלבי"ם:
יש הערת השכל והערת התורה, ותחילה הזכיר אותם מצד הערת השכל, מצד שנפשכם חלק אלוה והוא אלוהיהם יוצרם ובוראם, וראוי שהנברא ישתדל להדמות לבוראו ולהתקדש כמוהו, כמו שהאבות קיימו התורה מצד הערת השכל. ופה הזהיר אותם מצד הערת התורה שבעת יציאת מצרים נשתעבדו לו לעבדים והתחייבו לשמור מצוותיו, תורותיו וחוקותיו...
יש הערת השכל והערת התורה, ותחילה הזכיר אותם מצד הערת השכל, מצד שנפשכם חלק אלוה והוא אלוהיהם יוצרם ובוראם, וראוי שהנברא ישתדל להדמות לבוראו ולהתקדש כמוהו, כמו שהאבות קיימו התורה מצד הערת השכל. ופה הזהיר אותם מצד הערת התורה שבעת יציאת מצרים נשתעבדו לו לעבדים והתחייבו לשמור מצוותיו, תורותיו וחוקותיו...
1. האם רצה לישב אותו קושי שיישב הבאור בשאלה הקודמת, או עמד לפניו קושי אחר?
2. מה ההבדל בין פירושו לבין פירוש בעל הבאור?
| ה. קדשו עצמכם למטה - שאלות ברש"י |
"כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי"
For I am the LORD your God; sanctify yourselves therefore, and be ye holy; for I am holy; neither shall ye defile yourselves with any manner of swarming thing that moveth upon the earth.
כי אני ה': כשם שאני קדוש שאני אלוהיכם, כך "והתקדשתם" קדשו עצמכם למטה – "והייתם קדושים" לפי שאני אקדש אתכם למעלה...
כי אני ה׳ אלהיכם FOR I AM THE LORD YOUR GOD — Just as I am holy, I, Who am the Lord your God, similarly והתקדשתם MAKE YOURSELVES HOLY below on earth ( (Sifra, Shemini, Chapter 12 3), והייתם קדשים AND YE WILL BE HOLY, because I will then treat you as holy, above and in the world-to-come (Yoma 39a).
**
1. שני קשיים רצה ליישב בדבריו אלה, אילו הם? (שים לב: רש"י מפרש את המקרא על דרך הסירוס, לשם מה?)
2. הסבר את הרעיון הנאמר בסוף דבריו: "קדשו עצמכם למטה" עד סוף דבריו. היכן מצינו רעיון זה במקום אחר בתורה או בדברי חז"ל?