| א. "וישב ישראל בארץ האמורי" |
"וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי"
Thus Israel dwelt in the land of the Amorites.
מה ראה הכתוב לחזור על כך שנית, והלוא כבר נאמר דבר זה בפסוק כ"ה?
| ב. שאלה כללית |
בעל עקדת יצחק, שואל:
למה לא שלח משה מלאכים אצל עוג, כמו ששלח אל סיחון? אפשר שאם שלח אליו, היה שומע לתתם עבור בגבולו?
למה לא שלח משה מלאכים אצל עוג, כמו ששלח אל סיחון? אפשר שאם שלח אליו, היה שומע לתתם עבור בגבולו?
ענה לשאלתו!
| ג. פחד משה |
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ"
And the LORD said unto Moses: ‘Fear him not; for I have delivered him into thy hand, and all his people, and his land; and thou shalt do to him as thou didst unto Sihon king of the Amorites, who dwelt at Heshbon.’
ד"ה אל תירא אותו: כי היה משה ירא שמא תעמוד לו זכותו של אברהם, שנאמר בו (בראשית יד יג) "ויבוא הפליט ויגד לאברם העברי", והוא עוג שפלט מן הרפאים, שהכו אמרפל וחבריו בעשתרות קרנים, לשון רש"י מדברי רבותינו (במדבר רבה יט יט).
נתעוררו גם בזה, מדעתם שלא יירא משה רבינו מזרוע בשר, כי עמו ה' אלוהינו, וכל הגוים כאין נגדו מאפס ותוהו נחשבו לו, והוא המזהיר את ישראל "אל תיראו ואל תערצו מפניהם" (דברים לא ו), והוא המאשים אותם ביראתם, כעניין שנאמר במרגלים (שם א כט ל) "ואומר אליכם לא תערצון ולא תיראון מהם ה' אלהיכם הוא יילחם לכם", אבל נתירא משה מפני הזכות שידע לו.
ועל דרך הפשט, לא היה בדעתו של משה להוריש עתה לישראל ארץ סיחון ועוג, כאשר פירשתי (לעיל פסוק כא כב), והנה סיחון יצא לקראת ישראל המדברה ויילחם בם על כורחם. אז הודיעו השם "ראה החלותי תת לפניך את סיחון ואת ארצו החל רש" (דברים ב לא), כי מכאן התחיל בכיבוש שבעה עממים. אבל עוג אסף כל חילו אדרעי, והיא עיר בקצה גבולו. והיו ישראל יכולים לנטות מעליו כאשר נטו מעל עשו, והשם אמר לו: אל תירא אותו ולך אצלו והתגר בו מלחמה, כי בידך נתתי אותו.
ובמדבר סיני רבה (יט לב) ראיתי, למה נתירא, אמר: שמא מעלו ישראל במלחמת סיחון או נתלכלכו בעבירה, וכולה אגדה, וכך היא יראת כל הצדיקים, וכן ביהושע (ח א).
משה וכל ישראל פחד קראם ורעדה, בחשבם שבהיות עוג יוצא לקראתם אחרי נצחון מלך האמורי, לא היה אלא מפני שאמיץ לבו בגיבורים וחם לבו בקרבו לנקום את נקמת סיחון.
1. מה בין הרמב"ן לאברבנאל בהסבר פחדו של משה?
ד"ה הירא ורך הלבב: רבי עקיבא אומר: כמשמעו שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה. רבי יוסי הגלילי אומר: הירא מעבירות שבידו. ולכך תלתה לו תורה לחזור על בית וכרם ואשה לכסות על החוזרים בשביל עבירות שבידם, שלא יבינו שהם בעלי עבירה. והרואהו חוזר אומר: שמא בנה בית או נטע כרם או אירס אשה).
הירא ורך הלבב [WHAT MAN IS THERE] WHO IS FEARFUL AND FAINT-HEARTED — Rabbi Akiba said, Take these words as what they literally imply; they mean that he cannot stand in the dense ranks of battle and look on a naked sword. Rabbi Jose, the Galilean, said that it means one who is afraid of the sins he has committed, and therefore Scripture gave him the opportunity of attributing his return home to his house, his vineyard, or his wife, in order to veil the motives of those who really returned because of the sins they had committed, so that people should not know they were great sinners, and whoever saw a person returning would say, “Perhaps he has built a house, or planted a vineyard or betrothed a wife” (Sotah 44a).
| ד. "אל תירא אותו" |
"אַל תִּירָא אֹתוֹ"
And the LORD said unto Moses: ‘Fear him not; for I have delivered him into thy hand, and all his people, and his land; and thou shalt do to him as thou didst unto Sihon king of the Amorites, who dwelt at Heshbon.’
השווה:
|
דברים ב' ד'
"אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו... וְיִירְאוּ מִכֶּם" |
דברים ו' י"ג "אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ תִּירָא" דברים ד' י' "לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים " ויקרא י"ט "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" |
| דברים ז' י"ח "...רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי... לֹא תִירָא מֵהֶם..." | דברים י' י"ב "כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה'" |
| דברים כ' א' "עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם" | מלכים א, י"ח ג' "וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת ה' מְאֹד" |
| מלכים א, א' נ' "וַאֲדֹנִיָּהוּ יָרֵא מִפְּנֵי שְׁלֹמֹה" | תהלים קי"ב "אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת ה'" |
| מלכים ב', א' ט"ו "רֵד אוֹתוֹ אַל תִּירָא מִפָּנָיו" | משלי ג' ז' "יְרָא אֶת ה' וְסוּר מֵרָע" |
| מלכים ב, כ"ה כ"ו "כִּי יָרְאוּ מִפְּנֵי כַשְׂדִּים" |
1. הגדר לפי הדוגמאות הנ"ל מהו ההבדל במשמעות בין "ירא את" ובין "ירא מפני"?
אל תירא אתו FEAR HIM NOT — God said this concerning Og but not about Sihon (cf v. 23), because Moses feared to wage battle, perhaps the merit of Abraham with whom Og had been associated would stand up (i.e., be an advocate) for him, as it is said, (Genesis 14:13) “And the one who escaped came [and told it to Abraham]” — this was Og who had escaped from the Rephaim whom Chedoladmar and his allies had smitten in Ashoreth Karnaim (Genesis 14:5), as it is said, (Deuteronomy 3:11). "For only Og king of Bashan was left of the remnant of the Rephaim" (cf. Midrash Tanchuma, Chukat 25, Niddah 61a).
3. מה ראה אונקלוס לתרגם "אל תירא אותו" – לא תדחל מיניה (=ממנו) ולא תרגם "לא תדחל יתיה" כמו שתרגם דברים י"ג ה' "ואותו תיראו" – "ויתה תדחלו"?
| ה. שאלות ודיוקים ברש"י |
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן"
And the LORD said unto Moses: ‘Fear him not; for I have delivered him into thy hand, and all his people, and his land; and thou shalt do to him as thou didst unto Sihon king of the Amorites, who dwelt at Heshbon.’
אל תירא אתו FEAR HIM NOT — God said this concerning Og but not about Sihon (cf v. 23), because Moses feared to wage battle, perhaps the merit of Abraham with whom Og had been associated would stand up (i.e., be an advocate) for him, as it is said, (Genesis 14:13) “And the one who escaped came [and told it to Abraham]” — this was Og who had escaped from the Rephaim whom Chedoladmar and his allies had smitten in Ashoreth Karnaim (Genesis 14:5), as it is said, (Deuteronomy 3:11). "For only Og king of Bashan was left of the remnant of the Rephaim" (cf. Midrash Tanchuma, Chukat 25, Niddah 61a).
1. מה קשה לו?
ד"ה ויירא משה: כפשוטו, ומדרשו דאג לו על שראה בישראל רשעים דלטורין. אמר: מעתה שמא אינם ראויין להיגאל.
ויירא משה AND MOSES FEARED — Explain it in its literal sense: he was afraid of Pharaoh. A Midrashic explanation is: he felt distressed because he saw that there were wicked men among the Israelites — common informers. He said: Since this is so (מעתה), perhaps they are not worthy to be delivered from bondage (Midrash Tanchuma, Shemot 10).
שים לב: בשתי דרכים מבאר רש"י את פחדו של משה שם:
1) כפחד מפני סכנה ממשית, סכנת העונש ("כפשוטו");
2) כפחד מפני עברות שבישראל ומפני ירידתם המוסרית ("ומדרשו...").
הסבר למה לא פירש רש"י גם כאן את פחדו של משה בשתי הדרכים הנ"ל, כפשוטו וכמדרשו, והסתפק במדרשו בלבד?
*
ד"ה ויבוא הפליט: לפי פשוטו זה עוג שפלט מן המלחמה, והוא שכתוב "כי רק עוג נשאר מיתר הרפאים". וזהו נשאר, שלא הרגוהו אמרפל וחבריו כשהכו הרפאים בעשתרות קרנים (תנחומא ומדרש בראשית רבה) זה עוג שפלט מדור המבול, וזהו "מיתר הרפאים", שנאמר "הנפילים היו בארץ" וגו' ומתכוין שייהרג אברם וישא את שרה.
*
ויבא הפליט AND THERE CAME THE ONE WHO ESCAPED — According to the real meaning this was Og who had escaped from the battle with the Rephaim (see Genesis 5:5) and it is to this that the text refers (Deuteronomy 3:11) “For only Og king of Bashan was left of the remnant of the Rephaim”, and this is what is meant by נשאר “left”, for Amraphel and his allies did not kill him when they smote the Rephaim in Ashteroth Karnaim. So is the statement in the Tanchuma 4:6:25 (Chukat). But according to the Midrash Genesis Rabbah (Genesis Rabbah 42:8) it refers to Og in allusion to him as the only one of the generation of the Flood who escaped that catastrophe, and this is what is meant (Deuteronomy 3:11) “of the remnant of the Rephaim”, for it is said. (Genesis 6:4) “The Nephilim (= Rephaim cf. Genesis Rabbah 26) were in the earth etc.” His intention in telling Abraham that his nephew was captured was that Abraham should wage war against the kings and that he should be killed so that he, himself, might marry Sarah.
ואיך אם כן יפרש רש"י כאן שהיה משה ירא להילחם בו, שמא תעמוד לעוג זכות הצלת לוט?
נסה לענות לשאלתם!
4. האם הולך רש"י בפירושו זה בעקבות תרגום אונקלוס או לא?