פרשת חוקת תש"ז - מסעות ישראל
א. השוואת פסוקים
השוה את פסוקינו (י'-כ') עם דברים ב' ח'-ט"ז ועם שופטים י"א י"ב-כ"ח. במה מפרשות פרשיות אלה את פרשתנו?
ב. "ויחנו מעבר ארנון"
"וַיַּחֲנוּ מֵעֵבֶר אַרְנוֹן"
From thence they journeyed, and pitched on the other side of the Arnon, which is in the wilderness, that cometh out of the border of the Amorites.—For Arnon is the border of Moab, between Moab and the Amorites;
*
באיזה, בדרומי או בצפוני?
ג. ספר מלחמות ה' (1)
1. אילו פסוקים בפרקנו הם ציטטות המובאות מתוך ספר מלחמות ה'? (סמן בדיוק את תחילת הציטטה ואת סופה!)
2. לשם מה מובאים בפרקנו דברים מתוך ספר מלחמות ה', ומה תפקידן?
ד. ספר מלחמות ה' (2)
"עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה'"
על כן יאמר WHEREFORE IT IS SAID (more lit., about this it will be said) — About this encampment and the miracles that were wrought at it, it will be told בספר מלחמות ה׳ IN THE NARRATIVE (lit., THE BOOK) OF THE WARS OF THE LORD — whenever people narrate the miracles that were wrought for our fathers they will declare את והב.
על כן יתאמר בספרא קרבין דעבד ה' על ימא דסוף וגבורן דעל נחלי ארנון.
ד"ה על כן יאמר: על חניה זו ונסים שנעשו בה יאמר בספר מלחמות ה', כשמספרים נסים שנעשו לאבותינו יספרו "את והב" וגו'.
על כן יאמר WHEREFORE IT IS SAID (more lit., about this it will be said) — About this encampment and the miracles that were wrought at it, it will be told בספר מלחמות ה׳ IN THE NARRATIVE (lit., THE BOOK) OF THE WARS OF THE LORD — whenever people narrate the miracles that were wrought for our fathers they will declare את והב.
ד"ה בספר מלחמות ה': ספר היה בפני עצמו, ושם כתוב מלחמות ה' בעבור יראיו. וייתכן שהיה מימות אברהם, כי ספרים רבים אבדו ואינם נמצאים אצלנו, כדברי נתן ועדו ודברי הימים למלכי ישראל ושירות שלמה ומשליו.
In the Book of the Wars of Adonoy. This was a separate Book, in which the Wars of Hashem on behalf of those who fear Him were written. Possibly, it existed in the days of Avraham, for many books were lost and are not extant anymore, such as the words of Nasan and Ido, the Divrei HaYamim of the Kings of Yisroel, the Songs of Shlomo and his Proverbs.
רמב"ן:
ד"ה הפשט בספר מלחמות ה': שהיו בדורות ההם אנשים חכמים כותבים ספר המלחמות הגדולות, כי כן בכל הדורות, ובעלי הספרים היו נקראים מושלים, שנושאים בהם משלים ומליצות, והנצחונות הנפלאים בעיניהם מייחסים המלחמות ההם לה' כי לו המה באמת. והנה גבורת סיחון במואב היתה נפלאת בעיניהם, וכתבוה בספר, ואמרו בה מליצות.
ד"ה ואשד הנחלים: מדרון הנחל שהנחלים ניגרים ונמשכים, מן אשדות הפסגה (דברים ג' י"ז), וכן ההר והנגב והשפלה והאשדות (יהושע י' מ').
ד"ה בסופה, מן "בסופה ובשערה" (נחום א' ג'). והנה כאשר לכד סיחון ערי מואב, כתבו המושלים בספר שקראו מלחמות ה', "את והב בסופה", או שכתבו נלחם ה' את והב בסופה, ואת הנחלים אשר לארנון ושפך הנחלים אשר נטה למושב ער, ונשען האשד לגבול מואב, הכל השמיד ה' בסופה ובסערה, כי בא עליהם סיחון פתאום פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה, וכן אמרו (להלן פסוק כ"ח) "כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחון" וגו'. והנה הכתוב מביא ראיה מספר המלחמות, כי ארנון הוא גבול מואב ואסור לישראל, והנחלים וכל האשדות עד ארנון מותרין להם, כי סיחון לקח ממלך מואב כל ארצו עד ארנון, ולא ארנון בכלל, ונשאר ארנון למואב, והוא יגבול בו, כדכתיב (דברים ג' ט"ז) "ולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד ועד נחל ארנון תוך הנחל וגבול", וכן אמר יפתח (שופטים י"א י"ח) "ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב".
ד"ה על כן יאמר: על אלו המסעות שחזרו לאחוריהם והקיפו את ארץ אדום. כדכתיב "ונסב את הר שעיר ימים רבים", וחזרו עד שפגעו בבאר שכתוב למעלה, אז יאמר בספירת דברים ששיבחו להקדוש ברוך הוא והזכירו נסי ים סוף ונסים שנעשו בנחל ארנון ובאר וגם אז ישיר ישראל, בראותם עתה את הבאר, כי מתחילה לא אמרו שירה עליו, לפי שאז נענשו עליה משה ואהרן.
על כן יאמר, concerning these journeys which were in fact a reversal of their previous journeys, while they marched around the territory of Edom for many days (compare Deuteronomy 2,1) until they turned again and encountered the well described in 20,11. At that time, as part of the summary of their experiences in which the people thanked the Lord, they mentioned the miracles at the sea of reeds, as well as the miracle experienced at the river Arnon, as well as the song beginning in verse 17 of our chapter. They now acknowledged gratefully the well for the availability of which they had not previously composed a song of thanksgiving. The reason they had neglected to do so at the time was the fact that in order to have the waters of this well Moses and Aaron had been condemned to die before entering the Holy Land. [our author calls the waters emerging from the rock at this juncture a well, as he presumes that it performed henceforth the same function as had the well of Miriam which had ceased to function after her death. Ed.]
כתב הרמבמ"ן, שמשה מביא כאן מה שהיה כתוב בספר ההוא להיות זה לעדות לישראל, שלא נכנסו בגבול מואב; ולא אמר כלום; שהרי לדעתו הספר ההוא היה מלאכת איש יהודי, והיה כתוב בו "ויהי הבאר אשר אמר ה' למשה..." גם שם הספר "מלחמות ה'" מורה שהוא מלאכת איש יהודי, כי שם בן ארבע אותיות הוא מיוחד לאלוקי ישראל, ואם כן מה ראיה מדברי הספר ההוא? והנכון, שאין זה ספר בפני עצמו, אבל "ספר" הוא כאן שם הפעולה, כמו סיפור או ספירה (narratio), ומזה נקראו כן הספרים, מפני שהם כוללים סיפור דברים. והנה משה אומר, כי אחר מלחמות סיחון ועוג, כשהיו ישראל מספרים דברי שיר ומשל ומליצה את מלחמות ה', היו מזכירים כי ה' עבר בסופה ובסערה את המקום הנקרא "והב" והנחלים והגיאיות הסמוכות לארנון, הלא הם הנחלים הסמוכים לער, כי הכל לקחו ישראל במלחמה... השירים היו לשם ולתהילה בקרב ישראל, והתורה אוהבת להזכירם בעבור עצמם, ולא לתכלית אחרת, וכן "ויאמר למך לנשיו", וכן למטה "על כן יאמרו המושלים".
בספר מלחמות ה', אשר נלחמו ישראל ראשית מלחמתם בכיבוש הארץ עם סיחון.
1. נחלקו המפרשים בפירוש המילים "ספר מלחמות ה'". סדרם לקבוצות והסבר את דעותיהם!
2. היכן מוזכרים בתנ"ך עוד ספרים מסוג זה?
**
3. העתק את פסוקנו בסימני פיסוק, לפי תרגום אונקלוס.
4. לפי איזו מן הדעות הנ"ל קל יותר לבאר את קשיי הלשון וזרות הסגנון שבפסוקים אלה?
ה. בביאור מילת "והב"
"אֶת וָהֵב בְּסוּפָה"
על כן יאמר WHEREFORE IT IS SAID (more lit., about this it will be said) — About this encampment and the miracles that were wrought at it, it will be told בספר מלחמות ה׳ IN THE NARRATIVE (lit., THE BOOK) OF THE WARS OF THE LORD — whenever people narrate the miracles that were wrought for our fathers they will declare את והב.
ר' יונה אבן ג'נאח (ספר השורשים):
נאמר, כי עניין "והב" רמז למה שאמר התרגום ומה שבאה בו בקבלה. ואנחנו לא נסתור מאומה מדבריהם, אבל נאמר שיתכן להיות בו ענין אחר, לפי שאין בכתוב ראיה על מה שאמרו, אבל מתקיים מצד הקבלה האמתית. ונאמר כי "והב" מקום, ו"בסופה" מקום, והב' ממנו (כלומר אינה מאותיות השימוש בכל"מ)...
ד"ה את והב: כמו את יהב, כמו שיאמר מן יעד ועד, כן יאמר מן יהב והב. והוי"ו יסוד הוא, כלומר את אשר יהב להם והִרְבָּה נסים בים סוף.
על כן יאמר WHEREFORE IT IS SAID (more lit., about this it will be said) — About this encampment and the miracles that were wrought at it, it will be told בספר מלחמות ה׳ IN THE NARRATIVE (lit., THE BOOK) OF THE WARS OF THE LORD — whenever people narrate the miracles that were wrought for our fathers they will declare את והב. את והב — is equivalent to את יהב; just as from the root יעד one may say וָעֵד, so from יהב, "to give” one may say והב: the ו is a root-letter. It means to say: they will relate what (את) He gave (והב) to them (i.e. what boons He gave to them) and how He did many miracles at the Red Sea (בים סוף being the equivalent of בסופה in the text).
רמב”ן:
ד"ה הפשט בספר מלחמות ה': שהיו בדורות ההם אנשים חכמים כותבים ספר המלחמות הגדולות, כי כן בכל הדורות, ובעלי הספרים היו נקראים מושלים, שנושאים בהם משלים ומליצות, והנצחונות הנפלאים בעיניהם, מייחסים המלחמות ההם לה', כי לו המה באמת. והנה גבורת סיחון במואב היתה נפלאת בעיניהם, וכתבוה בספר, ואמרו בה מליצות.
ד"ה בסופה, מן "בסופה ובשערה" (נחום א' ג'). והנה כאשר לכד סיחון ערי מואב, כתבו המושלים בספר שקראו מלחמות ה', "את והב בסופה", או שכתבו נלחם ה' את והב בסופה, ואת הנחלים אשר לארנון ושפך הנחלים אשר נטה למושב ער, ונשען האשד לגבול מואב, הכל השמיד ה' בסופה ובסערה, כי בא עליהם סיחון פתאום פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה, וכן אמרו (להלן פסוק כ"ח) "כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחון" וגו'.
1. אם נפרש "והב" כשם מקום, מהו נשוא המשפט? (וכבר העיר הביאור "והוא מאמר חסר הפועל שלא הביאו הכתוב". עליך להשלימו!)
2. אם נפרש "והב" כפועל חסר המושא (=המשלים) הישיר. השלימהו!
*
3. מה רוצה הרמב"ן להוכיח מפסוק כ"ח שבפרקנו?