למהות המחלוקת של קרח ועדתו, עיין גיליון קרח תש"ו.
| א. שאלות כלליות |
1. בעל עקדת יצחק, מקשה:
מה טעם שיעשו מחתות האנשים האלה החטאים בנפשותם ריקועי פחים ציפוי למזבח? אדרבה: היה ראוי להוציאם מן הקודש. ודי זיכרון "אשר לא יקרב איש זר", בשתהיינה תלויות ועומדות בחצר המשכן או בזולתו מן המקומות לעיני כל. ויותר נכון שיעשה האות ממחתת אהרן קדוש ה'.
מה טעם שיעשו מחתות האנשים האלה החטאים בנפשותם ריקועי פחים ציפוי למזבח? אדרבה: היה ראוי להוציאם מן הקודש. ודי זיכרון "אשר לא יקרב איש זר", בשתהיינה תלויות ועומדות בחצר המשכן או בזולתו מן המקומות לעיני כל. ויותר נכון שיעשה האות ממחתת אהרן קדוש ה'.
עיין מה שענה רש"י, וכיצד דחה רמב"ן את תשובתו, וענה עליה בדרך אחרת!
למה נצטוותה המצוה הזאת לאלעזר ולא לאהרן אביו, שהיה כהן גדול ובעל המחלוקת, והנה התורה אמרה "למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטורת" ולכן בעל המחלוקת היה ראוי שיעשה הזיכרון הזה.
ענה לשאלתו!
3. לדעת רוב המפרשים, התלוננו כל עדת בני ישראל בפרקנו רק על מות "הנשרפים" ולא על הנבלעים. מניין להם שכך הוא? (ועיין דברים י"א א'-ז'!)
| ב. מקריבי הקטורת |
"הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם"
even the fire-pans of these men who have sinned at the cost of their lives, and let them be made beaten plates for a covering of the altar—for they are become holy, because they were offered before the LORD—that they may be a sign unto the children of Israel.’
על מקריבי הקטורת אומר בעל העמק דבר:
לוקחי המחתות היו באמת גדולי ישראל, גם ביראת ה'. והיה מניעת הכהונה שהוא גורם דבקות ואהבת ה' כאש בוער בקרבם. לא לשם שררה וכבוד המדומה, כי אם להתקדש ולהשיג מעלה זו על ידי עבודה. וגם המה ידעו אשר דבר ה' אמת בפי משה, ואין להרהר אחריו חס ושלום. רק הרהרו בלבם אחר רצון ה' ומסרו עצמם למסירת נפש ולמות על אהבת ה', כי עזה כמות אהבה. וכל זה מבואר במדרש שהביא רש"י ט"ז ז' ד"ה רב לכם בני לוי... שנאמר "את מחתות האנשים החטאים האלה בנפשותם"... ולכאורה אינו מבואר; מה זה תירוץ על מאתים וחמשים האיש במה שכתוב "החטאים על נפשותם"? אלא משמעות הכתוב הזה הוא כעין מה שנאמר בנזיר (במדבר ו' י"א) "מאשר חטא על הנפש" – שנצטער מיין, והוא כדי להשיג מעלת רוח הקודש ולהיות קדוש לה' – וזה אינו לפי ערכו, והבחינה (=הראיה) על זה, שהרי נטמא, ואמר הכתוב דמי שציער את נפשו להשיג מעלה שאינו בר יכולת להשיגה, ייקרא חוטא על נפשו. והכי נמי המה ביקשו להשיג מעלת אהבת ה' על ידי עבודה, אף על גב שידעו שלא יינקו, ובוודאי יקוים דבר משה, וזה מיקרי "החטאים האלה על נפשותם".
לוקחי המחתות היו באמת גדולי ישראל, גם ביראת ה'. והיה מניעת הכהונה שהוא גורם דבקות ואהבת ה' כאש בוער בקרבם. לא לשם שררה וכבוד המדומה, כי אם להתקדש ולהשיג מעלה זו על ידי עבודה. וגם המה ידעו אשר דבר ה' אמת בפי משה, ואין להרהר אחריו חס ושלום. רק הרהרו בלבם אחר רצון ה' ומסרו עצמם למסירת נפש ולמות על אהבת ה', כי עזה כמות אהבה. וכל זה מבואר במדרש שהביא רש"י ט"ז ז' ד"ה רב לכם בני לוי... שנאמר "את מחתות האנשים החטאים האלה בנפשותם"... ולכאורה אינו מבואר; מה זה תירוץ על מאתים וחמשים האיש במה שכתוב "החטאים על נפשותם"? אלא משמעות הכתוב הזה הוא כעין מה שנאמר בנזיר (במדבר ו' י"א) "מאשר חטא על הנפש" – שנצטער מיין, והוא כדי להשיג מעלת רוח הקודש ולהיות קדוש לה' – וזה אינו לפי ערכו, והבחינה (=הראיה) על זה, שהרי נטמא, ואמר הכתוב דמי שציער את נפשו להשיג מעלה שאינו בר יכולת להשיגה, ייקרא חוטא על נפשו. והכי נמי המה ביקשו להשיג מעלת אהבת ה' על ידי עבודה, אף על גב שידעו שלא יינקו, ובוודאי יקוים דבר משה, וזה מיקרי "החטאים האלה על נפשותם".
1. הסבר, במה שונה תפישתו מן התפישה הרגילה?
2. מהי הקושיה בפרשת נזיר, המוצאת פתרונה בדבריו?
3. מהי השאלה הגדולה על פסוק ו' בפרקנו, המוצאת פתרונה בדרך זו?
**
4. התוכל להסביר את ההבדל בין (במדבר ו' י"א) "חטא על הנפש" ובין (י"ז ג') "חטאים בנפשותם", על פי פירושו לביטויים אלה?
| ג. שאלות בראב"ע |
*
ד"ה את מחתות החטאים: פירוש המחתות.
מה רצה לבאר בזה?
ד"ה ממחרת: זה היום, כי לעולם הוא סמוך.
מה רצה לבאר בזה?
*
ד"ה וישב אהרן: דבק עם הפרשה הבאה ואם נפסקה, וכבר הראיתיך רבות כהנה וכהנה. וכאשר שב אהרן ונעצרה המגפה דיבר השם.
מה תיקן בדבריו?
| ד. "ושים קטורת" |
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי ה' הֵחֵל הַנָּגֶף"
And Moses said unto Aaron: ‘Take thy fire-pan, and put fire therein from off the altar, and lay incense thereon, and carry it quickly unto the congregation, and make atonement for them; for there is wrath gone out from the LORD: the plague is begun.’
ד"ה ושים קטורת: להודיע שהקטורת הממיתה כשאינם כהנים, היא הנותנת חיים ביד כהנים, לדעת שהם ראויים.
ושים קטורת, to teach the people the lesson that the same incense which is causing death when used by non priests is a remedy when used by the priests. This is further priests that only the priests are worthy of performing sacrificial service.
ד"ה ושים קטורת: ולא אמר הקטורת, והמשכיל יבין.
1. מהו הרעיון הכלול בדברי הרשב"ם, וכנגד איזו דעה מוטעית הוא פונה?
2. היכן מצינו רעיון זה בתורה במקום אחר?
**
3. השתדל להיות "משכיל" ולבאר את דברי ראב"ע!
4. כיצד אפשר לסתור דבריו מדברי הפרק הקודם?