גיליון זה הוא המשך גיליון ויקרא תש"ד, שעסק בפסוקים הראשונים של פרקנו.
| א. למבנה פרקנו |
מהו מבנה פרקנו? נסה לבאר למה באו חלקיו בסדר זה דווקא.
| ב. בטעם קרבנות חטאת |
מה טעם קרבנות חטאת?
ד"ה נפש כי תחטא: בעבור היות המחשבה בנפש, והיא השוגגת, הזכיר כאן נפש.
וטעם הקרבנות על הנפש השוגגת, מפני שכל העוונות יולידו גנאי בנפש, והם מום בה, ולא תזכה להקביל פני יוצרה רק בהיותה טהורה מכל חטא, ולולי זה היו טפשי העמים זוכים לבוא לפניו, ולכן הנפש השוגגת תקריב קרבן, שתזכה לקרבה אל האלהים אשר נתנה. ובעבור זה גם כן הזכיר נפש...
ספר החינוך, (פרשת תרומה):
...הלא אמרתי כי עיקרי הלבבות תלויים אחר הפעולות, ועל כן כי יחטא איש לא יטהר לבו בדבר שפתים לבד, שיאמר בינו ולכותל: "חטאתי, לא אוסיף עוד", אבל בעשותו מעשה גדול על דבר חטאו לקחת ממכלאותיו עתודים ולטרוח להביאם אל הבית, אל הכהן, וכל המעשה הכתוב בקרבנות החוטאים, מתוך כל המעשה הגדול ההוא ייקבע בנפשו רוע החטא, ויימנע ממנו פעם אחרת. ועוד נוסיף מצד הפשט, כי מזה השורש ציוונו האל להקריב לעולם מהדברים שלב בני האדם חומד מהם כמו הבשר והיין והפת, כדי שיתעורר הלב יותר עם העסק בהן... ועוד יש התעוררות יותר ללב בקרבן הבהמות מצד הדמיון, שגוף האדם והבהמה ידמו בכל ענייניהם, לא יתחלקו, רק שבזה ניתן שכל – ולא בזה. ובהיות אף האדם יוצא מגדר השכל בעת החטא, יש לו לדעת, שנכנס בעת ההיא בגדר הבהמות; ועל כן נצטוה להביא גוף בשר כמוהו ולהביאו אל המקום הנבחר לעילוי השכל ולשרפו שם ולהשבית זכרו... כדי לצייר בלבבו ציור חזק שכל עניינו של גוף בלי שכל – אבד ובטל לגמרי, וישמח בחלקו בנפש המשכלת שחננו האל, שהיא קיימת לעולם, וגם לגוף השותף עמה יש קיום בתחייה בסיבתה בלכתו בעצתה, כלומר שיישמר מן החטא. ובקובעו ציור זה בנפשו ייזהר מן החטא הרבה. והבטיחה התורה שבמעשה הגדול הזה ובהסכמת עושהו שיתנחם על חטאו מלב ומנפש, תכופר אליו שגגתו. אבל הזדונות אל יספיק לכפרם דמיון זה, כי החוטא במזיד לא יוכח בדמיונות ודברים, כי אם שבט לגו כסילים.
...הלא אמרתי כי עיקרי הלבבות תלויים אחר הפעולות, ועל כן כי יחטא איש לא יטהר לבו בדבר שפתים לבד, שיאמר בינו ולכותל: "חטאתי, לא אוסיף עוד", אבל בעשותו מעשה גדול על דבר חטאו לקחת ממכלאותיו עתודים ולטרוח להביאם אל הבית, אל הכהן, וכל המעשה הכתוב בקרבנות החוטאים, מתוך כל המעשה הגדול ההוא ייקבע בנפשו רוע החטא, ויימנע ממנו פעם אחרת. ועוד נוסיף מצד הפשט, כי מזה השורש ציוונו האל להקריב לעולם מהדברים שלב בני האדם חומד מהם כמו הבשר והיין והפת, כדי שיתעורר הלב יותר עם העסק בהן... ועוד יש התעוררות יותר ללב בקרבן הבהמות מצד הדמיון, שגוף האדם והבהמה ידמו בכל ענייניהם, לא יתחלקו, רק שבזה ניתן שכל – ולא בזה. ובהיות אף האדם יוצא מגדר השכל בעת החטא, יש לו לדעת, שנכנס בעת ההיא בגדר הבהמות; ועל כן נצטוה להביא גוף בשר כמוהו ולהביאו אל המקום הנבחר לעילוי השכל ולשרפו שם ולהשבית זכרו... כדי לצייר בלבבו ציור חזק שכל עניינו של גוף בלי שכל – אבד ובטל לגמרי, וישמח בחלקו בנפש המשכלת שחננו האל, שהיא קיימת לעולם, וגם לגוף השותף עמה יש קיום בתחייה בסיבתה בלכתו בעצתה, כלומר שיישמר מן החטא. ובקובעו ציור זה בנפשו ייזהר מן החטא הרבה. והבטיחה התורה שבמעשה הגדול הזה ובהסכמת עושהו שיתנחם על חטאו מלב ומנפש, תכופר אליו שגגתו. אבל הזדונות אל יספיק לכפרם דמיון זה, כי החוטא במזיד לא יוכח בדמיונות ודברים, כי אם שבט לגו כסילים.
| ג. ההבדל בין שגה ובין שגג |
"וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ..."
And if the whole congregation of Israel shall err, the thing being hid from the eyes of the assembly, and do any of the things which the LORD hath commanded not to be done, and are guilty:
מלבי"ם, ויקרא רמ"ג:
דע, שיש הבדל בין "שגג" מפעלי הכפל ובין "שגה" מנחי ל"ה. "שגה" מנחי ל"ה הוא טעות עיוני, ושגג מפעלי הכפל הוא נטייה מעשיית, "ומה שגיתי הבינו לי" (איוב ז'); "שגו ברואה" (ישעיה כ"ח); "לשגות מאמרי דעת" (משלי י"ט); "הנה השכלתי ואשגה הרבה מאוד" (שמואל א', כ"ו כ"א); כולם הם שגיאה וטעות עיוני, שטעה אם על ידי עיונו, אם על ידי החושים, כי סיבות השגיאה העיונית הם הרבה מאוד. לא כן "כי תחטא בשגגה", "מכה נפש בשגגה" – הם שגגה מעשיִית, וזה יסובב לפעמים על ידי שגיאה עיונית שקדמה לה.
דע, שיש הבדל בין "שגג" מפעלי הכפל ובין "שגה" מנחי ל"ה. "שגה" מנחי ל"ה הוא טעות עיוני, ושגג מפעלי הכפל הוא נטייה מעשיית, "ומה שגיתי הבינו לי" (איוב ז'); "שגו ברואה" (ישעיה כ"ח); "לשגות מאמרי דעת" (משלי י"ט); "הנה השכלתי ואשגה הרבה מאוד" (שמואל א', כ"ו כ"א); כולם הם שגיאה וטעות עיוני, שטעה אם על ידי עיונו, אם על ידי החושים, כי סיבות השגיאה העיונית הם הרבה מאוד. לא כן "כי תחטא בשגגה", "מכה נפש בשגגה" – הם שגגה מעשיִית, וזה יסובב לפעמים על ידי שגיאה עיונית שקדמה לה.
הבא ראיות מפרקנו להגדרותיו של שגה ושגג!
| ד. "עדת ישראל" = סנהדרין |
"וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ"
And if the whole congregation of Israel shall err, the thing being hid from the eyes of the assembly, and do any of the things which the LORD hath commanded not to be done, and are guilty:
ספרא רמ"א:
עדת ישראל... זו סנהדרין גדולה.
עדת ישראל... זו סנהדרין גדולה.
רש"י, פסוק י"ג:
ד"ה עדת ישראל: אלו סנהדרין.
ד"ה עדת ישראל: אלו סנהדרין.
הסבר את נכונות פירושם בעזרת הפסוקים הבאים:
"וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'"
and they assembled themselves together against Moses and against Aaron, and said unto them: ‘Ye take too much upon you, seeing all the congregation are holy, every one of them, and the LORD is among them; wherefore then lift ye up yourselves above the assembly of the LORD?’
"וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד"
And, behold, one of the children of Israel came and brought unto his brethren a Midianitish woman in the sight of Moses, and in the sight of all the congregation of the children of Israel, while they were weeping at the door of the tent of meeting.
"וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה' עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה"
And he shall stand before Eleazar the priest, who shall inquire for him by the judgment of the Urim before the LORD; at his word shall they go out, and at his word they shall come in, both he, and all the children of Israel with him, even all the congregation.’
*
2. התוכל להביא סעד לדבריהם מפסוקים אחרים?
| ה. שגגת הכהן המשיח |
השוה את הפסוקים:
"אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא..."
if the anointed priest shall sin so as to bring guilt on the people, then let him offer for his sin, which he hath sinned, a young bullock without blemish unto the LORD for a sin-offering.
"וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁמוּ. וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת אֲשֶׁר חָטְאוּ עָלֶיהָ וְהִקְרִיבוּ הַקָּהָל פַּר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְהֵבִיאוּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד"
And if the whole congregation of Israel shall err, the thing being hid from the eyes of the assembly, and do any of the things which the LORD hath commanded not to be done, and are guilty:
ביאור:
ורבותינו אמרו שאף על פי ששוה משיח לציבור (=עדת ישראל, סנהדרין) שצריך היעלם דבר, אינו דומה להם במעשה, שאם הורו בית דין וטעו ועשו הקהל – חייבין (בית הדין), אבל הורה משיח ועשו העם – אינו חייב, עד שיעשה הוא (עצמו) כהוראתו.
ורבותינו אמרו שאף על פי ששוה משיח לציבור (=עדת ישראל, סנהדרין) שצריך היעלם דבר, אינו דומה להם במעשה, שאם הורו בית דין וטעו ועשו הקהל – חייבין (בית הדין), אבל הורה משיח ועשו העם – אינו חייב, עד שיעשה הוא (עצמו) כהוראתו.
1. היכן נרמז בפסוקינו הבדל זה?
**
2. מה יש ללמוד מדין זה על ההבדל שבין עמדת הכהן הגדול לבין עמדת הסנהדרין?
| ו. ההבדל בין כפר ובין סלח |
"וְכִפֶּר עֲלֵהֶם הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לָהֶם"
Thus shall he do with the bullock; as he did with the bullock of the sin-offering, so shall he do with this; and the priest shall make atonement for them, and they shall be forgiven.
ועיין גם פרק ד' פסוק כ"ו
"וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לוֹ"
"וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לוֹ"
Thus shall he do with the bullock; as he did with the bullock of the sin-offering, so shall he do with this; and the priest shall make atonement for them, and they shall be forgiven.
1. מהו ההבדל בין "כפר" לבין "סלח", ומדוע יבוא הראשון תמיד בפִּיעל והשני תמיד בנפעל?
**
2. למה לא נאמרה כפרה וסליחה גם לגבי כהן משיח בפרקנו?