פרשת קרח תשי"ב - מחלוקת קרח ועונשו
לסיבת מחלוקת קרח ועדתו עיין גיליון קרח תש"ו.
א. "לא חמור אחד מהם נשאתי"
"לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי"
And Moses was very wroth, and said unto the LORD: ‘Respect not thou their offering; I have not taken one ass from them, neither have I hurt one of them.’
מה שהיה דרכי ליטול (= מה שבדין היה עלי ליטול), לא נטלתי מהם. בנוהג שבעולם אדם שהוא עושה בהקדש, נוטל שכרו מן ההקדש, ואני בשעה שהייתי יורד ממדין למצרים, בדין היה לי ליטול חמור מהם שבשביל צרכיהם ירדתי – ולא נטלתי.
ד"ה לא חמור אחד: לא חמורו של אחד מהם נטלתי אפילו (תנחומא) כשהלכתי ממדין למצרים והרכבתי את אשתי ואת בני על החמור והיה לי ליטול אותו החמור משלהם לא נטלתי אלא משלי. ותרגום אונקלוס: שחרית, לשון ארמי כך נקראת אנגריא של מלך שחוור.
לא חמור אחד מהם נשאתי means, I have not taken the ass of any one of them; — even when I went from Midian to Egypt and placed my wife and my sons on the ass (Exodus 4:20), and I surely ought afterwards to have taken the price of that ass from their money, yet I took it only from my own (Midrash Tanchuma, Korach 7). The translation given by Onkelos of the word נשאתי is שחרית: in the Aramaic language a forced levy made by the king is so called, viz., שחרור (cf. Rashi on Bava Batra 47a. The translation of Onkelos therefore is: I did not press into my service the ass of any one of them).
ד"ה לא חמור אחד: אפילו חמור אחד לא נשאתי מהם כשאר משתררים על העם. ואם כן למה מפשיעים אותי בשררה? ואם היה נקוד לא חמור אַחַד מהם (בפת"ח) פתרונו היה חמור של אחד מהם כמו אחד העם וכמו את אחד מהם.
לא חמור אחד מהם נשאתי, I have not even appropriated a single donkey of theirs (the entire people) as a form of taxation as do most others rulers from all of their subjects. Seeing that this is so, on what do they base their claim that I behave like a ruler, a despot? If the vowel pattern under the word אחד would not have been “segol” followed by “kametz,” but two successive vowels “patach,” the meaning would be: “I have not taken away a single one of their privately owned asses.” It would have been a construct mode as in Genesis 26,10 אחד העם, i.e. “one of the common people.”
מה ראה רש"י להביא דברי המדרש האלה ("כשהלכתי ממדין למצרים..."), ולמה לא הסתפק בפירוש המילים כמשמעם?
לפי הפשט, מנהג היה שהמשתרר על הצבור ינשא על סוס, כלשון המקרא (קהלת י' ז') "ראיתי עבדים על סוסים ושרים הולכים כעבדים על הארץ", אלמא דראוי להיות להיפך, שהשרים רוכבים על סוסים; אך המשרת את אדוניו בדרך נותנים לו חמור. ואני לא לבד שלא לקחתי מהם סוס לרכוב, אלא אפילו חמור לא לקחתי לרכוב עליו.
ב. לתמיהת "האיש אחד יחטא"
"הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף"
And they fell upon their faces, and said: ‘O God, the God of the spirits of all flesh, shall one man sin, and wilt Thou be wroth with all the congregation?’
בעל עקדת יצחק, מקשה:
מה התמיהה הזו? הלא בעגל לא חטאו כולם ונאמר: "הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם" (שמות ל"ב), וכן בשטים היה חרון אף ה' בישראל בכלל (במדבר כ"ה), ובעכן נאמר (יהושע כ"ב כ') "הלא עכן בן זרח מעל מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו." כי נאמר בו (יהושע ז' י"א) "חטא ישראל וגם עברו את בריתי" – ועל כולם היה הקצף. וכבר חוייב זה מקשר הכללות, היותו על יחס כללות האדם עם חלקיו, כי החולה באחד מאבריו, יאמר על כולו שהוא חולה.
1. הסבר את שאלתו.
*
2. האם זוהי אותה שאלה שמקשה הרמב"ן כ"א ד"ה הבדלו מתוך העדה?
3. התוכל לישב קושיית בעל העקדה בדרך הפשט?
**
4. האפשר להקשות אותה קושיה גם על אברהם בבקשו רחמים על סדום?
ג. החלפת הבכורות בלויים
"לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה"
And Moses said: ‘Hereby ye shall know that the LORD hath sent me to do all these works, and that I have not done them of mine own mind.
ד"ה לעשות: להחליף הבכורים בלויים. ודע כי דבר גדול היה ומכעיס לאשר איננו מאמין להסיר הבכורים מכהונתם ולהשיב המעלה למשפחת משה לבדו, וכל זה היה בעבור מעשה העגל, כי "ויעלו עולות ויגישו שלמים" - הבכורים העלום כי הם היו לבדם הכהנים, ובני לוי הרגו עובדי העגל, ויש בכאן שאלה, ותשובתם בפרשת וילך משה.
To perform all of these deeds: i.e. transferring the duties of the firstborns unto the Leviim. And be aware that this is a serious matter. And it bothered them that they were no longer trusted to remove the firstborns from the Kohanim and give it all up to Moshe's family alone. All of this occurred during the sin of the Golden Calf for then they were seen as complete when they surpassed the firstborns who were worshiping since they were then the priests. And the Leviim killed the worshipers of the Calf. And there is here a question whose answer is in Parshas Vayeilech.
1. היכן מצינו בתורה שהייתה העבודה בבכורות והחליפם משה בלויים?
**
2. לדברי הראב"ע "ויש בכאן שאלה" רבו הפירושים והרי מקצתם: מקור חיים: השאלה היא: אם כל זה היה בעבור מעשה העגל, אם כן – אהרן שעשה העגל האיך לא הוסר מכהונתו, ואם כן – נראה שמשה נשא פנים לאהרן?! ויש אומרים: התשובה היא, מה שכתוב בפרשת וילך (ל"א ז') "ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו...: "חזק ואמץ, כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ...". מהי תשובה? ויש אומרים: התשובה היא מה שכתוב בפרשת וילך (ל"א ט"ז) "וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ". מהי התשובה?
ד. "כי לא מלבי"
"כִּי לֹא מִלִּבִּי"
And Moses said: ‘Hereby ye shall know that the LORD hath sent me to do all these works, and that I have not done them of mine own mind.
... לא היה בכל מה שעשיתי רק קיום שליחותו ולא נתערב בו גם הרגשת הנאה הבאה מצד לבי, אף שמטבע האדם להרגיש שמחה בלבו אם אחד מבית אביו יתרומם במעלות; לא כן הייתי בהתרומם אחי לכהונה גדולה ובהתנשאות שבט אבי להיות משרתי ה' במקדש, עבד נאמן הייתי לקיים בהם שליחותי למנותם, ולא נשתתף בקיום שליחותי גם הרגש שמחת לבבי מסיבת היותם קרובי, כי השתתפות כזאת תחליש השליחות, ואין קיום השליחות בשלמות, ודמה למי שמשתף שם שמים ודבר אחר יחד.
במה שונה בעל הכתב והקבלה מן הפירוש הרגיל של הפסוק, ומה המריצו לפרשו כך?