פרשת שלח לך תשי"ב - חטא המעפילים
גיליון זה הוא המשך גיליון שלח תש"י. עיין שם!
א. שאלות כלליות
השוה את דיבור ה' כ"ו-ל"ה לדיבורו הראשון פסוקים כ"א-כ"ה.
מה החידוש שנתחדש למשה בדיבור זה, כי גזרת מתי מדבר כבר נזכרה בפרשה של מעלה (כ"א-כ"ה), שנאמר שם: "אם יראה איש באנשים האלה", ולמה בא אם כן דיבור אחר עליו?
ענה לשאלתו!
2. למה בא דיבור משה אל בני ישראל (ל"ט) אחרי מיתתם של המרגלים, והיה מקומו אחרי דבר ה' אליו לקיים הציווי האלוקי (כ"ח) "אמור אליהם", והיה אם כן מקומו של פסוק זה (ל"ט) "וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל" מיד אחרי דברי ה' (אחרי ל"ה)?
אחרי שהעפילו לעלות אל ראש ההר ללכת אחרי ה', למה ארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה, ולמה ננעלו שערי התשובה לפניהם?
But they presumed to go up to the top of the mountain; nevertheless the ark of the covenant of the LORD, and Moses, departed not out of the camp.
ענה לשאלתו!
ב. המעפילים
"וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיַּעֲלוּ אֶל רֹאשׁ הָהָר לֵאמֹר הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' כִּי חָטָאנוּ"
And they rose up early in the morning, and got them up to the top of the mountain, saying: ‘Lo, we are here, and will go up unto the place which the LORD hath promised; for we have sinned.’
"וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר"
But they presumed to go up to the top of the mountain; nevertheless the ark of the covenant of the LORD, and Moses, departed not out of the camp.
ועיין דברים א' מ"א
"וַתַּעֲנוּ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי חָטָאנוּ לַה' אֲנַחְנוּ נַעֲלֶה וְנִלְחַמְנוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ וַתַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת כְּלֵי מִלְחַמְתּוֹ וַתָּהִינוּ לַעֲלֹת הָהָרָה"
השוה לפסוקים אלה את תיאורם של המעפילים בשירו של ביאליק- מתי מדבר (החל מן "פתע יתנער דור עיזוז וגיבור" עד סוף השיר ואת המילים אשר ישים ביאליק בפיהם ("אנחנו הגבורים! דור אחרון לשעבוד וראשון לגאולה...").
**
הסבר, במה נאמן ביאליק לפרקנו, ובמה סטה לגמרי מרוחו?
ג. שאלות בראב"ע
ד"ה נשאתי את ידי: כלשון בני אדם, כי השמים למעלה.
מה קשה לו? (והשוה דבריו דברים ל"ב מ' ד"ה כי אשא;
והשוה רמב"ן שם ד"ה כי אשא עד "ועל דרך האמת").
2) פסוק ל"ב
ד"ה ופגריכם: שהם אתם.
ד"ה ורועים: כי מנהג הרועה שלא יעמוד וינוח במקום. והעד, כאהל רעי.
מה קשה לו? ומה ראייתו מן ישעיה ל"ח י"ב?
4) פסוק ל"ד
ד"ה אשר תרתם: בציווי.
*
מה קשה לו? (ועיין דברי ראב"ע שמות י"ד ו' ד"ה ויאסר).
ד"ה הנועדים עלי: שאמרו לרגום באבנים עבדי השם בעבור שאמרו כבוד השם.
*
מה קשה לו? הסבר את המילים "בעבור שאמרו כבוד ה'".
6) פסוק ל"ז
ד"ה וימותו: כולם קרוב מהקץ.
ד"ה עד החרמה: שם מקום. ויש אומרים עד שהחרימום.
למה לא הסתפק בפירושו הראשון (שהוא גם פירושו של רש"י) והוסיף עליו עוד פירוש שני?