| א. למבנה הפרשה |
פרופ' קאסוטו, במאמרו בספר הכינוס העולמי למדעי היהדות (תש"ז) כרך א' 165:
אחת משיטות הסידור התופסות מקום חשוב בספרי המקרא היא שיטת האסוציאציה. ולא רק האסוציאציה של הרעיונות אלא גם ובעיקר האסוציאציה של המילים והביטויים. שיטה, שתחילת כוונתה היתה אולי לשמש עזר לזכרון. חשיבותה של שיטה זו בהבנת סידורם של ספרי המקרא לא הוכרה עדיין במידה מספקת במדע המקראי... עוד לא הגיעו החוקרים המודרניים לידי הכרה שזה כלל גדול ברוב היקפה של הספרות המקראית... גם ספר במדבר מחולק בעיקרו למחלקות גדולות לפי הענין, ואולם גם בו באות פה ושם פרשיות רק משום אסוציאציה רעיונית או מילולית. כך למשל: אחר הפרשיות של הרכבת המחנה וסידורו ב' א' – ה' ד' באה פרשת דיני אשם ה' ה' – ה' ח' בסופם של שני פסוקים על מתנות כהונה ה' ט' – ה' י' אח"כ באה פרשת סוטה ה' י"א – ה' ל"א אחריה פרשת נזיר ו' א' – ו' כ"א ואחריה ברכת כהנים ו' כ"ב – ו' כ"ז נדמה לכאורה כאילו אין בפרשיות אלו שום סידור כלל. ... ואולם לפי שיטת המקרא יש כאן סידור ויש כאן יחס: בסוף ענין המחנה כתוב שנצטוו לשלח מן המחנה כל צרוע וכו'. הזכרת הצרוע גוררת אחריה על סמך אסוציאציה רעיונית את דיני האשם הואיל והמצורע חייב להביא אשם ביום טהרתו.
אחת משיטות הסידור התופסות מקום חשוב בספרי המקרא היא שיטת האסוציאציה. ולא רק האסוציאציה של הרעיונות אלא גם ובעיקר האסוציאציה של המילים והביטויים. שיטה, שתחילת כוונתה היתה אולי לשמש עזר לזכרון. חשיבותה של שיטה זו בהבנת סידורם של ספרי המקרא לא הוכרה עדיין במידה מספקת במדע המקראי... עוד לא הגיעו החוקרים המודרניים לידי הכרה שזה כלל גדול ברוב היקפה של הספרות המקראית... גם ספר במדבר מחולק בעיקרו למחלקות גדולות לפי הענין, ואולם גם בו באות פה ושם פרשיות רק משום אסוציאציה רעיונית או מילולית. כך למשל: אחר הפרשיות של הרכבת המחנה וסידורו ב' א' – ה' ד' באה פרשת דיני אשם ה' ה' – ה' ח' בסופם של שני פסוקים על מתנות כהונה ה' ט' – ה' י' אח"כ באה פרשת סוטה ה' י"א – ה' ל"א אחריה פרשת נזיר ו' א' – ו' כ"א ואחריה ברכת כהנים ו' כ"ב – ו' כ"ז נדמה לכאורה כאילו אין בפרשיות אלו שום סידור כלל. ... ואולם לפי שיטת המקרא יש כאן סידור ויש כאן יחס: בסוף ענין המחנה כתוב שנצטוו לשלח מן המחנה כל צרוע וכו'. הזכרת הצרוע גוררת אחריה על סמך אסוציאציה רעיונית את דיני האשם הואיל והמצורע חייב להביא אשם ביום טהרתו.
המשך להסביר את הקשר האסוציאטיבי שבין הפרשיות הבאות!
| ב. למהות החטא |
"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ"
’Command the children of Israel, that they put out of the camp every leper, and every one that hath an issue, and whosoever is unclean by the dead;
ספרי י"א:
רבי יוסי הגלילי אומר: בא וראה כמה כח עברה קשה, שעד שלא פשטו ידיהם בעברה, לא היו בהם זבים ומצורעים; ומשפשטו ידיהם בעברה – היו בהם זבים ומצורעים! ... רבי שמעון בן יוחאי אומר: בא וראה כמה כח עברה קשה, שעד שלא פשטו ידיהם בעברה, נאמר בהם (שמות כ"ד) "ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר לעיני בני ישראל" ולא יראים ולא מזדעזעים; משפשטו ידיהם בעברה, מה נאמר בהם? (שמות ל"ד) "וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן אור פניו וייראו מגשת אליו."
רבי יוסי הגלילי אומר: בא וראה כמה כח עברה קשה, שעד שלא פשטו ידיהם בעברה, לא היו בהם זבים ומצורעים; ומשפשטו ידיהם בעברה – היו בהם זבים ומצורעים! ... רבי שמעון בן יוחאי אומר: בא וראה כמה כח עברה קשה, שעד שלא פשטו ידיהם בעברה, נאמר בהם (שמות כ"ד) "ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר לעיני בני ישראל" ולא יראים ולא מזדעזעים; משפשטו ידיהם בעברה, מה נאמר בהם? (שמות ל"ד) "וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן אור פניו וייראו מגשת אליו."
... ומכיוון שחטאו אפילו פני סרסור לא היו יכולין להסתכל...
והשוה רש"י, שמות ל"ד ל' ד"ה וייראו מגשת.
... עד שלא חטא אדם הראשון היה שומע קול הדיבור ועומד על רגליו ויכול לעמוד בו, משחטא היה שומע קול הדבור ומתירא ומתחבא, שנאמר (בראשית ג') "את קולך שמעתי בגן ואירא..."
עד שלא חטא דוד באותו מעשה (תהלים כ"ז) "ה' אורי וישעי ממי אירא", כיון שבא אותו מעשה לידו (שמואל ב' י"ז) "והוא יגע ורפה ידים".
1. מהו הרעיון המשותף במדרשים האלה, ומה רצו חז"ל ללמדנו כאן על מהות החטא?
*
2. מה ראה רש"י להביא דברי המדרש לשמות ל"ד ל' ולא הביאו לא לפסוקנו (במדבר ה' ב') ולא לבראשית (ג' י')?