פרשת קדושים תש"ו - חוקים, אהבת הגר ויושר במשא ומתן
א. למבנה הפרק
**
לדעת ר' דוד הופמן, מתחלק פרקנו החל מפסוק ט' לשני חלקים:
"החלק הראשון (פסוקים ט'-י"ח) כולל מצוות שבין אדם לחברו – משפטים – ומתרומם בסופו עד לפסגת "ואהבת לרעך כמו". החלק השני (פסוקים כ"ג-ל"ו) כולל בעיקר "חוקות" – חוץ מבשתי פסקאות (ל"ג-ל"ד, ל"ה), שבהן נצטוינו על אהבת הגר ועל היושר במשא ומתן".
התוכל להסביר את הימצאן של מצוות אלה בחלק השני, בין החוקים?
ב. סמיכות המצוות זו לזו
יקשה למצוא את סיבת סידור המצוות בפרקנו וכבר הקשה אברבנאל:
למה נסמכה מצוות "מפני שיבה תקום" (פסוק ל"ב) אל מצוות "אל תפנו אל האובות" (פסוק ל"א), כי יראה שאין עניין לזה עם זה?
השווה את שתי התשובות הבאות לשאלתנו:
ד"ה אל תפנו: ...וטעם להזכיר "מפני שיבה תקום", בעבור המת כי הזקן קרוב למיתה, כי גופו כמת נחשב, והנה טעמו כל זקן וכל איש שיבה. וטעם "ויראת מאלהיך" - יענישך בימי הזקנה.
After discussing the dead, Scripture says Stand up for the elderly , for an aged man is close to death, and his body is already considered dead. This commandment includes every old person and every person with white hair [Qiddushin 32b]. Revere your God Who can punish you in your old age.
ועיין גם בפרושיו לפסוקים הקודמים:
ד"ה לא תקיפו פאת ראשכם: ...ויש אומרים כי זה הפסוק דבק עם "ושרט לנפש" (פסוק כ"ח), כי יש מי שישחית פאת ראש גם פאת זקן בעבור המת.
At this point Scripture mentions Do not cut off the hair on the corners of your head because this too was the practice of the other nations; and we must separate ourselves from them. Moreover, the hair on the head and the beard were created for beauty, and it is inappropriate to destroy it. Some people suggest that this verse precedes Do not make any incision in your flesh because it was a sign of mourning to cut off the hair on the corners of the head, or on the corners of the beard.
ד"ה וכתובת קעקע: יש אומרים שהוא דבק עם "ושרט לנפש", כי יש מי שירשום גופו בצורה הידועה באש על המת, ויש עוד היום...
tattoo marks Some say that this commandment is connected to the previously-mentioned incision because there are people who tattoo themselves as a sign of mourning, using fire to brand their body with specific shapes. Nowadays, also, people mark their faces when they are young in order to distinguish themselves. The word tattoo is doubled, like “and that which comes out of it” [Isaiah 42:5]. It comes from “and have them impale” [Numbers 25:4]. The opinion of the Aramaic translator, however, seems to be that the word has no cognate, and this too is plausible.
ד"ה את שבתותי: בעבור המת, שאין אבל בשבת... וטעם "אני ה'" - שאם לא ייראו ממקדשו ויתנו לו כבוד - יענישם.
The injunction to observe My Sabbaths appears next, after mentioning the dead — to remind us that there is no mourning on the Sabbath. However, the principle of revere My sanctuary applies to the High Priest, who must not behave like other mourners (this warning extends to all people associated with the Sanctuary).
ר' שמשון רפאל הירש, (תרגום מגרמנית):
הנשאל באוב רוצה לשעבד את כל מהותו ואת כל מעשיו לפקודת מקסם כזב... הוא מבקש להיות "טמא". הטומאה הרוחנית והמוסרית, שפירושה אינה אלא התמסרות מוחלטת של כל כוחות הנפש מתוך חירות והכרה לרצון האלוקי המתגלה בתורה. "מפני שיבה תקום" הוא הצו החיובי המקביל בניגודו לאיסור של "אל תפנו לאובות"... עלינו להעריץ את הבינה הצלולה האנושית, ההולכת ומתבגרת בנסיונות החיים, ואת רוח האלוקים המדבר אלינו מתוך התורה, ושומה עלינו בכל מקום שנפגוש בנושאיהם בדמות "זקנים", ו"חכמים" לקום לפניהם ולהדרם.
1. כיצד עונים שני הנ"ל לשאלת האברבנאל, ומה ההבדל שבין תשובותיהם?
השווה
"וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים הֲלוֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין לוֹ שָׁחַר"
And when they shall say unto you: ‘Seek unto the ghosts and the familiar spirits, that chirp and that mutter; should not a people seek unto their God? on behalf of the living unto the dead
ד"ה וכי יאמרו אליכם: האומות.
And when they shall say unto you: ‘Seek unto the ghosts and the familiar spirits, that chirp and that mutter; should not a people seek unto their God? on behalf of the living unto the dead
רש"י, שם י"ט:
ד"ה הלא עם אל אלהיו ידרוש: זו תהא תשובתכם: הלא עם כמונו, אשר לו אלהים כאלהינו, אל אלהיו ידרוש, שמא תאמרו לנו להיות כמותכם, לדרוש צורכי החיים מן המתים.
פסוק כ':
ד"ה לתורה ולתעודה: מחובר למעלה הימנו שמא נדרוש אל המתים לתורה ולתעודה בעד החיים להורות לנו מה נעשה כל זה לפי המדרש, ולפי פשוטו יש לפתור "וכי יאמרו אליכם" וגו', גמר נבואתו הוא שאמר וייסרני מלכת בדרך העם הזה, והוכיחו הקב"ה לנביא ולסיעתו של חזקיה, כשיאמרו אליכם שבנא וסיעתו שיראו את חזקיה מבעט בעבודת כוכבים, "דרשו אל האובות ואל הידעונים" ובררו בעבודת כוכבים באשר עשו אבות הראשונים, והשיבו את המלוכה אל סנחרב.
ד"ה הלא (כל) עם אל אלהיו ידרוש: עובדים עבודת כוכבים ודורשים בעד החיים אל המתים, אף אתם יש לכם לעשות כן.
And when they shall say unto you: ‘Seek unto the ghosts and the familiar spirits, that chirp and that mutter; should not a people seek unto their God? on behalf of the living unto the dead
פסוק כ':
ד"ה לתורה ולתעודה: זו תהא תשובתכם שתשמרו את התורה כמה שנאמר למעלה "צור תעודה חתום תורה" ולא תאמינו לדבריהם.
פסוק כ':
ד"ה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר: מאחר שתשיבו לו תשובה זו תראו ותשמעו אם לא יהיו מודים כשרים שבהם לדבריכם, ויאמרו כדבר הזה אמת אשר אין לו אלוה אוב וידעוני שום שחר, אין ראוי לשחר פניו כן תירגם יונתן, ומדרש אגדה על עצמו אינו מזריח השחר, שהרי עינים לו ואינו רואה ואיך יזריח על אחרים, ענין אחר אם לא יאמרו כדבר הזה, עתה תראו אם לא יאמרו אליכם כדבר הזה דרשו אל האובות אף על פי שאין לו שחר ולא ממש בדבר הזה לא יבושו מלומר אליכ
2. כיצד יש לפרש את הקשר שבין פסוקי ישעיה ח' י"ט-כ' לדעת הירש (דלא כרש"י שם!)
*
3. התוכל למצוא בתוך חלק השני של פרקנו (י"ט-ל"ו) עוד פסוקים, המתקשרים באופן זה בקשר ניגודי, כשם שמקשר הירש את פסוקינו ל"א-ל"ב?
ג. "...אל תבקשו..."
"אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים אַל תְּבַקְשׁוּ לְטָמְאָה בָהֶם..."
Turn ye not unto the ghosts, nor unto familiar spirits; seek them not out, to be defiled by them: I am the LORD your God.
ד"ה אל תבקשו: להיות עסוקים בם, שאם תעסקו בם, אתם מיטמאין לפני, ואני מתעב אתכם.
אל תבקשו means DO NOT SEEK to busy yourselves with them, for if you busy yourselves with them, you will become defiled in My sight and I shall abhor you.
ד"ה אל תבקשו לטמאה בם: אל תבקשו אותם כדי להיטמא בהם, אבל תבקשו לדעת טיבם להורות, כאמרם ז"ל (שבת ע"ה א') "'לא תלמד לעשות' (דברים י"ח ט') - אבל אתה למד להבין ולהורות".
אל תבקשו לטמאה בהם, do not search them out as they would confer spiritual contamination on you. However, the Talmud did permit us to study the manner in which these phenomena are being used when the objective is merely to understand the phenomenon, not to make use of it. [based on Deuteronomy 18,9 as interpreted in Shabbat 75. Ed.]
1. מה קשה לרש"י?
2. במה שונה ספורנו ממנו?
3. התוכל לפרש את מבנה הפסוק באופן שונה משניהם?
ד. "מפני שיבה תקום..."
"מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן"
Thou shalt rise up before the hoary head, and honour the face of the old man, and thou shalt fear thy God: I am the LORD.
קדושין ל"ב ב', וכן ספרא פ':
תנו רבנן: לפני שיבה... אפילו זקן אשמאי? (פירוש רבינו תם: לשון שוממין – בור ועם הארץ כדמתרגמינן (בראשית מ"ז) "והארץ לא תשם" - "וארעא לא תבור") תלמוד לומר: "זקן" – ואין זקן אלא חכם, שנאמר (במדבר י"א): "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל". ר' יוסי הגלילי אומר: אין זקן אלא מי שקנה חכמה (רש"י: ולשון נוטריקון הוא: זקן – זה שקנה חכמה), שנאמר (משלי ח'): "ה' קנני ראשית דרכו"... איסי בן יהודה אומר: "מפני שיבה..." אפילו כל שיבה במשמע.
§ The Sages taught with regard to the verse: “Before the hoary head you shall stand and you shall revere the face of an elder, and you shall fear your God” (Leviticus 19:32): One might have thought that it is obligatory to stand before a simple [ashmai] elder. Therefore, the verse states: “elder,” and an “elder” means nothing other than a wise man, as it is stated: “Gather unto Me seventy men of the Elders of Israel, whom you know to be the Elders of the people” (Numbers 11:16). Rabbi Yosei HaGelili says: An “elder [zaken]” means nothing other than one who has acquired wisdom. He interprets the word zaken as a contraction of the phrase zeh kanna, meaning: This one has acquired. Elsewhere the word kanna is used in reference to wisdom, as it is stated that wisdom says: “The Lord acquired me [kanani] at the beginning of His way” (Proverbs 8:22).
1. הסבר את ההבדל בין שלושתם באופן גראפי לפי המפתח הבא:
ד"ה מפני שיבה תקום: יכול זקן אשמאי? - תלמוד לומר זקן, אין זקן אלא שקנה חכמה.
מפני שיבה תקום THOU SHALT RISE UP BEFORE A HOARY HEAD — One might think this reverence is also due to an ignorant old man! Scripture however says זקן — "thou shalt honour the face of the ״זקן — and זקן denotes only one who has acquired wisdom (Sifra, Kedoshim, Chapter 7 12;Kiddushin 32b).
כמי משלושתם פירש רש"י?
**
ד"ה מפני שיבה: יכול מפני זקן אשמאי? - תלמוד לומר זקן, אין זקן אלא שקנה חכמה, לשון רש"י, ולשון תורת כהנים (פרק ז' י"א). והוא השנוי בגמרא במסכת קדושין (ל"ב ב'), תלמוד לומר זקן, אין זקן אלא חכם, שנאמר (במדבר י"א ט"ז) "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל", ורבי יוסי הגלילי אומר: אין זקן אלא שקנה חכמה, שנאמר (משלי ח' כ"ב) "ה' קנני ראשית דרכו". והנה לדברי שניהם, אין המצוה אלא בחכם. ואונקלוס אמר, מן קדם דסבר באורייתא תקום ותהדר אפי סבא, ומשמעות דבריו שגם הוא סובר כן. ועם כל זה, העולה מן הגמרא לפי פסק ההלכה אינו כן, שהרי אמרו (קידושין ל"ב ב') "איסי בן יהודה אומר: כל שיבה במשמע, ואמר רבי יוחנן (שם ל"ג א'): הלכה כאיסי בן יהודה". והנה יצוה בכל שיבה, אפילו על אשמאי שהוא הבור, ויחזור ויצוה על הזקן שהוא הקונה חכמה ואפילו יניק וחכים...
התוכל להסביר למה לא פירש רש"י כאיסי בן יהודה, אף על פי שהלכה כמותו?
*
4. התוכל להסביר למה בחר הכתוב בחציו הראשון של הפסוק בשם עצם מופשט "שיבה" (ולא "שב" או "איש שיבה"), ולמה בחר בחצי השני של הפסוק בשם התואר "זקן" ולא בשם עצם מופשט "זקנה"?