פרשת ויחי תשי"א - צוואת יעקב
א. צוואת יעקב ומסירתה לפרעה
השוה את צוואת יעקב ליוסף מ"ז כ"ט-ל' למסירת דברי הצוואה באזני פרעה נ' ה'.
צוואת יעקב - פרק מ"ז פסוקים כ"ט-ל' "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ
שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי
וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת
אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם
וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי
וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם
וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם"
מסירת הדברים לפרעה - פרק נ' פסוק ה' "- -
אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר
- -
- -
הִנֵּה אָנֹכִי מֵת
בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן
שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי"
הסבר את סיבת השינויים (חיסורים, הוספות) אחד לאחד.
ב. "חסד ואמת" - שאלות ברש"י
"וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת"
And the time drew near that Israel must die; and he called his son Joseph, and said unto him: ‘If now I have found favour in thy sight, put, I pray thee, thy hand under my thigh, and deal kindly and truly with me; bury me not, I pray thee, in Egypt.
ד"ה חסד ואמת: חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת, שאינו מצפה לתשלום גמול.
חסד ואמת MERCY AND TRUTH — The mercy shown to the dead is “mercy of truth” (true, disinterested kindness) since one cannot hope for any reward (Genesis Rabbah 76:3).
ועל דבריו אלה מקשה הבאור (ר' שלמה דובנא):
אך לא ידעתי איך יפרש "אם ישכם עושים חסד ואמת את אדוני" דאליעזר עבד אברהם (בראשית כ"ד מ"ט).
**
1. הסבר דברי רש"י, וישב את קושית הרש"ד.
*
"כִּי עָשִׂיתִי עִמָּכֶם חָסֶד",
*
Now therefore, I pray you, swear unto me by the LORD, since I have dealt kindly with you, that ye also will deal kindly with my father’s house—and give me a true token—
ואמרו המרגלים (ב' י"ד)
"וְעָשִׂינוּ עִמָּךְ חֶסֶד וֶאֱמֶת"
And the men said unto her: ‘Our life for yours, if ye tell not this our business; and it shall be, when the LORD giveth us the land, that we will deal kindly and truly with thee.’
ג. חשיבותה של שבועת יוסף
"וַיֹּאמַר אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ"
But when I sleep with my fathers, thou shalt carry me out of Egypt, and bury me in their burying-place.’ And he said: ‘I will do as thou hast said.’
פסוק ל"א
"וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִי"
טוב יותר שלא תשביעני ואעשה זאת בעצמי מצד מצוות כיבוד אב, שכזה יהיה המעשה יותר שלם, משאם תשביעני, שמורה שאני אנוס ומוכרח מצד השבועה ולא תתיחס העשיה אלי שעשיתיה מרצון נפשי.
1. מה הפליאה בפסוקים שרצה לתקן? (השוה בראשית כ"ד ב'-ג'; ט')
הסבר למה לא הסתפק יעקב בהבטחת יוסף "אנכי אעשה כדברך", ודרש ממנו שבועה?
העזר בתשובתך בדברי רמב"ן וספורנו להלן:
ד"ה השבעה לי וישבע לו: לא היה יעקב חושד בבנו הצדיק האהוב לו שימרה על מצוות אביו ועל הדבר אשר הבטיחו ואמר אנכי אעשה כדבריך, אבל עשה כן לחזק הענין בעיני פרעה, אולי לא יתן לו רשות להפרד ממנו ויאמר לו שלח את אחיך ואת עבדיך ויעלוהו שם, או שיחפוץ פרעה שיקבר הנביא בארצו לכבוד להם ולזכות, ולכן השביעו, כי לא יהיה נכון להעבירו על שבועתו, וגם יוסף יצטרך יותר להשתדל בענין מפני השבועה, וכן היה הדבר כמו שאמר (להלן נ' ו') עלה וקבור את אביך כאשר השביעך.
"Swear to me, and he swore" - Jacob was not suspecting that his righteous beloved son would defy his father's word, about which [Joseph] already promised that "[he] would do according to [Jacob's] word". [Jacob] did this in order to strengthen his position versus Pharaoh, for he might have not given permission Joseph to depart and say, "take your brothers and servants, and go [to the land of Canaan]"; or he might have wished for the prophet [Jacob] to be buried in Egypt as an honor and merit. Therefore, [Jacob] adjured [Joseph] so that [Pharaoh would feel] it was improper [to make Joseph] violate his oath. (Also, because of the oath, Joseph would put extra effort into it.) And so it happened, as [Pharaoh] said (50:6), "Go and bury your dead, as you have sworn".
פרק מ"ט פסוק כ"א:
ד"ה קברו אותי אל אבותי: ... ואמר רבי אברהם כי טעם קברו אותי אל אבותי שילכו עם יוסף, ולא היה יעקב צריך לכך, אבל ציוה לכולם עתה שיקברו אותו אל המערה כאשר השביע ליוסף, כי פחד אולי לא יתן פרעה רשות ליוסף לצאת מן הארץ שלא יתעכב בארצו. והלא תראה שהוצרך יוסף לחלות פני בית פרעה שיבקשו עליו מפרעה שילך, והוא ענה: כאשר השביעך, כי בעבור השבועה יתרצה בזה.
ד"ה השבעה לי: למען יהיה לך פתחון פה נגדם אם ירצו למחות.
השבעה לי!. This was only a device to enable Joseph to overcome objections by the Egyptians if they would not permit transfer of Yaakov’s remains to another country.
ד. "אנכי אעשה כדברך"
"אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ"
But when I sleep with my fathers, thou shalt carry me out of Egypt, and bury me in their burying-place.’ And he said: ‘I will do as thou hast said.’
בראשית רבה צ"ו בכת"י:
אמר ר' יצחק: העבד עשה כעבדותו ובן חורין עשה כחירותו. העבד עשה כעבדותו שנאמר (בראשית כ"ד ט'): "וישם העבד את ידו"; ובן חורין עשה כחירותו: "ויאמר: אנכי אעשה כדברך".
הסבר את הרעיון הכלול בדברי המדרש הזה.
ה. "ויאמר ליוסף הנה אביך חולה"
"וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה"
And it came to pass after these things, that one said to Joseph: ‘Behold, thy father is sick.’ And he took with him his two sons, Manasseh and Ephraim.
פסיקתא רבתי:
הרי כל שבחו של יוסף שהיה מפליג על כבוד אביו, ולא נכנס אצלו בכל שעה?! שאלולי שבאו אחרים ואמרו לו: אבא חולה, לא היה יודע? אלא להודיעך צדקו, שלא רצה להתיחד עם אביו, שלא יאמר לו: האיך עשו בך אחיך? – ומקללם... לפיכך לא היה הולך אצל אביו כל שעה.
1. היש למצוא סמך בפרשתנו לכך שלא היה יודע יעקב עד מותו מה עשו השבטים ליוסף?
2. מהי הקושיה הגדולה שמתקשים בה רבים מן המפרשים על התנהגות יוסף, שאפשר לתרצה בהסתייע על מדרש זה?