א. "קרא ה' בשם..." - שאלות ברש"י |
ב. דברי משה בהשוואה לדברי ה' - שאלות ברש"י |
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת לֵב לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ וְאֹרֵג עֹשֵׂי כָּל מְלָאכָה וְחֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת"
ד"ה חור: בנה של מרים היה.
ד"ה ואהליאב: משבט דן, מן הירודין שבשבטים מבני השפחות, והשווהו המקום לבצלאל למלאכת המשכן, והוא מגדולי השבטים, לקיים מה שנאמר (איוב ל"ד י"ט) "ולא ניכר שוע לפני דל".
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלָאכָה וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה וְעָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ"
ד"ה קראתי בשם: לעשות מלאכתי, את בצלאל.
ד"ה בחכמה: מה שאדם שומע מאחרים ולמד.
ד"ה ובתבונה: מבין דבר מלבו, מתוך דברים שלמד.
ד"ה ובדעת: רוח הקדש.
ד"ה לחשוב מחשבות: אריגת מעשה חושב.
ד"ה ובחרושת: לשון אומנות, כמו (ישעיה מ' כ') "חרש חכם", ואונקלוס פירש ושינה בפירושן, שחרש אבנים קרוי אומן, וחרש עץ קרוי נגר.
ד"ה למלאת: להושיבה במשבצת שלה במלואה, לעשות המשבצת למידת מושב האבן ועוביה.
ד"ה ובלב כל חכם לב וגו': ועוד שאר חכמי לב יש בכם, וכל אשר נתתי בו חכמה ועשו את כל אשר צויתיך.
ג. "ראו קרא ה' בשם..." |
ד. "ראו קרא ה'" |
ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם... זהו שאמר הכתוב "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם" (משלי ג')... בשעה שאמר הקב"ה למשה בהר על מלאכת המשכן... אמר משה: רבונו של עולם, מי יעשה כל זאת? אמר ליה: "ראה קראתי בשם בצלאל" (ל"א ב'). כשירד משה אמר להם לישראל: כך אמר לי הקב"ה, לעשות לו משכן קרשים מזבח ושלחן. אמרו לו: ומי יעשה כל זאת? אמר להם: בצלאל. התחילו ישראל מרננים על משה ואמרו: לא אמר הקב"ה למשה לעשות את המשכן על ידי בצלאל, אלא משה מעצמו ממנה אותו על שהוא קרובו.
משה – מלך; אהורן אחיו – כהן גדול; בניו – סגני כהונה; אלעזר – נשיא הלוי; בני קהת – נושאי המשכן; וזה – שליט על מלאכת המשכן! כל הגדולה הזאת מבקש משה לכווין! אמר להם משה: אני לא עשיתי כלום מדעתי, אלא הקב"ה אמר, והוא מראה להם "ראו קרא ה' בשם בצלאל", לקיים מה שנאמר "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים" – זה בצלאל שאמר הקב"ה "ראו קרא ה' בשם..." "ואדם" – אלו ישראל, שנאמר (יחזקאל לד, לא) ואַתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם".
ה. ליודעי גרמנית |
" וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת..."
…mit Geist Gottes erfüllte mit Weisheit, mit Einsicht, mit Erkenntnis
gefüllt… mit Guttesgeit in Weisheit, in Unterscheidung, in Erkenntnis