| א. "...וירא אליו...ויבך..." |
"וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל... וַיֵּרָא אֵלָיו וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ..."
And Joseph made ready his chariot, and went up to meet Israel his father, to Goshen; and he presented himself unto him, and fell on his neck, and wept on his neck a good while.
ד"ה וירא אליו: יוסף נראה אל אביו.
וירא אליו AND HE APPEARED BEFORE HIM — Joseph appeared before his father.
ד"ה ויבך על צואריו עוד: לשון הרבות בכיה וכן (איוב ל"ד כ"ג) "כי לא על איש ישים עוד" - לשון רבוי הוא, אינו שם עליו עלילות נוספות על חטאיו, אף כאן הרבה והוסיף בבכי יותר על הרגיל, אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו, ואמרו רבותינו שהיה קורא את שמע.
ויבך על צואריו עוד AND WEPT ON HIS NECK A GOOD WHILE — The phrase ויבך עוד signifies weeping copiously. So, too, עוד has the same meaning in (Job 34:23) “For He doth not place upon a man עוד” — which means something more than is proper: God does not place on him accusations additional to his sins (the sins he has really committed) Here, also, he wept greatly and continuously — more than is usual. Jacob, however, did not fall upon Joseph’s neck nor did he kiss him. Our Rabbis say: the reason was that he was reciting the Shema (renewing his allegiance to God immediately on settling in a new land).
ד"ה וירא אליו: יוסף נראה אל אביו. ויבך על צואריו עוד, לשון הרביית בכיה, אבל יעקב לא נפל על צואר יוסף בנו ולא נשקו, ואמרו רבותינו שהיה קורא קריאת שמע, לשון רש"י. ולא ידעתי טעם ב"וירא אליו", כי בידוע שנתראו כאשר נפל על צוארו. ועוד, כי איננו דרך כבוד שיפול יוסף על צוארי אביו אבל שישתחוה לו או שינשק ידיו, ככתוב (להלן מ"ח י"ב) "ויוצא יוסף אותם מעם ברכיו וישתחו לאפיו", והשעה הזו ראויה יותר להשתחות לו. וכן כל "עוד" בכתוב תוספת על עיקר הוא, איננו כמו הרבה, "לא על איש ישים עוד" (איוב ל"ד כ"ג) - שישים עליו כפי חטאיו ולא יותר. והנכון בעיני כי כבר היו עיני ישראל כבדים קצת מזוקן, וכשבא יוסף במרכבת המשנה ועל פניו המצנפת כדרך מלכי מצרים, לא היה ניכר לאביו וגם אחיו לא הכירוהו. לפיכך הזכיר הכתוב כי כאשר נתראה אל אביו שהביט בו והכירו, נפל אביו על צוארו ובכה עליו עוד, כאשר יבכה עליו תמיד עד היום הזה, כשלא ראהו. ואחר כך אמר "אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך": ודבר ידוע הוא מי דמעתו מצויה, אם האב הזקן המוצא את בנו חי לאחר הייאוש והאבל, או הבן הבכור המולך. ואל תחוש בעבור אמרו "ויאמר ישראל", כי ממנו ידבר ויחזור ויזכיר שמו, וכן (לעיל מ"א מ"ח-נ') "ויקבוץ את כל אוכל שבע שנים" וגו' "וליוסף יולד שני בנים". וכן במקומות רבים תמיד בתורה ובמקרא.
הירש, (תרגום מגרמנית):
יוסף בכה, יעקב לא בכה; יוסף זלגו עוד עיניו דמעות, יעקב - יבש כבר מקור דמעותיו; יוסף התמיד עוד בבכי, אפילו כשכבר נכנס יעקב בשיחה איתו. – בקווים זעירים כאלה משתקפת האמת לאמיתה. בין הזמנים חי יעקב גלמוד ובודד מבכה אותו. כל חיי רוחו נתונים היו לאבל ולמספד על יוסף. יוסף – חליפות ותמורות עברו עליו. לא היה מופנה לטפח רגשות געגועיו, הדאגות החדשות לבקרים מילאו חדרי לבו. עכשיו בהתפרקו על צוארי אביו נתעוררו בו זכרונות עשרים שנות הפרידה וההתרגשות הכבושה מתפרצת מתוכו בבת אחת. – יעקב בתוך כך הפך כולו ישראל – יוסף עודנו בוכה.
יוסף בכה, יעקב לא בכה; יוסף זלגו עוד עיניו דמעות, יעקב - יבש כבר מקור דמעותיו; יוסף התמיד עוד בבכי, אפילו כשכבר נכנס יעקב בשיחה איתו. – בקווים זעירים כאלה משתקפת האמת לאמיתה. בין הזמנים חי יעקב גלמוד ובודד מבכה אותו. כל חיי רוחו נתונים היו לאבל ולמספד על יוסף. יוסף – חליפות ותמורות עברו עליו. לא היה מופנה לטפח רגשות געגועיו, הדאגות החדשות לבקרים מילאו חדרי לבו. עכשיו בהתפרקו על צוארי אביו נתעוררו בו זכרונות עשרים שנות הפרידה וההתרגשות הכבושה מתפרצת מתוכו בבת אחת. – יעקב בתוך כך הפך כולו ישראל – יוסף עודנו בוכה.
1. מה השאלה המתעוררת בפסוקנו, שעליה עונים המפרשים הנ"ל?
*
2. הידועים לך עוד פסוקים בתנ"ך שבהם מתעוררת אותה שאלה?
3. מה הם הנימוקים הלשוניים שיש להביא לכל אחת מן הדעות הנ"ל?
4. מה הם הנימוקים הפסיכולוגיים שיש להביא לכל אחת מן הדעות הנ"ל?
"וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף אָמוּתָה הַפָּעַם אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ כִּי עוֹדְךָ חָי"
And Israel said unto Joseph: ‘Now let me die, since I have seen thy face, that thou art yet alive.’
6. מה הראיה שמביא רמב"ן מאיוב ל"ד כ"ג: "כי לא על איש ישים עוד".
| ב. שאלות ודיוקים ברש"י |
ד"ה ויאסר יוסף: הוא עצמו אסר את הסוסים למרכבה להזדרז לכבוד אביו.
ויאסר יוסף מרכבתו AND JOSEPH MADE READY (literally, bound, harnessed) HIS CHARIOT — He himself harnessed the horses to the chariot being eager to show honour to his father (Genesis Rabbah 95:8; Mechilta to בשלח).
א. מה קשה לו?
ב. היכן מצינו ברש"י פירוש דומה לזה?
ג. התוכל לנמק את דעת רש"י שהיא לא כדעת ראב"ע ולערער את ראייתו המובאת ממלכים א' ו' י"ד?
ראב"ע:
על ידי ציווי, כמו "ויבן שלמה את הבית" (מלכים א' ו' י"ד).
על ידי ציווי, כמו "ויבן שלמה את הבית" (מלכים א' ו' י"ד).
2) פרק מ"ו פסוק ל'
ד"ה אמותה הפעם: פשוטו כתרגומו...
ד"ה אמותה הפעם: פשוטו כתרגומו...
*
מה קשה לו, ומה ראה להביא דברי תרגום אונקלוס?
אלו אנא מאית זמנא הדא.
ד"ה ואמרה אליו: ועוד אומר לו (פסוק ל"ב) "והאנשים רועי צאן" וגו'.
'ואמרה אליו אחי וגו AND I WILL SAY TO HIM— “MY BRETHREN … have come unto me” and further I will say to him, והאנשים רעי צאן 'וגו AND THE MEN ARE SHEPHERDS etc.
**
מה קשה לו, ומה תיקן בהוסיפו מילת "ועוד אומר"?
ד"ה אנשי חיל: בקיאין באומנותן לרעות צאן .
אנשי חיל MEN OF ACTIVITY — skilled in their occupation of tending sheep.
| ג. דברי האחים בעמדם לפני פרעה |
"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל אֶחָיו מַה מַּעֲשֵׂיכֶם וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְעַתָּה יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן"
And Pharaoh said unto his brethren: ‘What is your occupation?’ And they said unto Pharaoh: ‘Thy servants are shepherds, both we, and our fathers.’
השווה דברי יוסף מ"ו ל"ג-ל"ד לדברי האחים אל פרעה מ"ז ג'-ד':
"וְהָיָה כִּי יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה וְאָמַר מַה מַּעֲשֵׂיכֶם"
Then Joseph went in and told Pharaoh, and said: ‘My father and my brethren, and their flocks, and their herds, and all that they have, are come out of the land of Canaan; and, behold, they are in the land of Goshen.’
"וַאֲמַרְתֶּם אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ... גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ"
And Pharaoh said unto his brethren: ‘What is your occupation?’ And they said unto Pharaoh: ‘Thy servants are shepherds, both we, and our fathers.’
"וַיֹּאמְרוּ... רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ"
And Pharaoh said unto his brethren: ‘What is your occupation?’ And they said unto Pharaoh: ‘Thy servants are shepherds, both we, and our fathers.’
מה הסיבה שלא ענו האחים כפי שלימדם יוסף ושינו מדבריו?
"וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה
רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ,..."
And Pharaoh said unto his brethren: ‘What is your occupation?’ And they said unto Pharaoh: ‘Thy servants are shepherds, both we, and our fathers.’
"וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה
לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ כִּי אֵין מִרְעֶה... וְעַתָּה יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן"
And they said unto Pharaoh: ‘To sojourn in the land are we come; for there is no pasture for thy servants’flocks; for the famine is sore in the land of Canaan. Now therefore, we pray thee, let thy servants dwell in the land of Goshen.’
מה ראה הכתוב להכפיל מילת "ויאמרו", והלא שני הפסוקים דברי אותם המדברים הם?
ענה על שאלה זו רק אחרי העיון בכפל מילת "ויאמרו" במדבר ל"ב ב'-ה'
"וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן"
"וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר עֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן"
And they said: ‘If we have found favour in thy sight, let this land be given unto thy servants for a possession; bring us not over the Jordan.’
| ד. הופעת יעקב והאחים לפני פרעה |
השווה את הופעת האחים בפני פרעה מ"ז ב'-ו' להופעת יעקב אבינו לפני פרעה מ"ז ז'-י':
הופעת האחים בפני פרעה:
"וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וַיַּצִּגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל אֶחָיו מַה מַּעֲשֵׂיכֶם וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה, רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְעַתָּה יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיךָ אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ וְאֶת אַחֶיךָ יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְאִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ בָּם אַנְשֵׁי חַיִל וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי"
"וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וַיַּצִּגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל אֶחָיו מַה מַּעֲשֵׂיכֶם וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה, רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְעַתָּה יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיךָ אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ וְאֶת אַחֶיךָ יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְאִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ בָּם אַנְשֵׁי חַיִל וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי"
הופעת יעקב לפני פרעה:
"וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת יַעֲקֹב אָבִיו וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה וַיֵּצֵא מִלִּפְנֵי פַרְעֹה"
"וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת יַעֲקֹב אָבִיו וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה וַיֵּצֵא מִלִּפְנֵי פַרְעֹה"
1. למה הציג יוסף את אחיו בראשונה לפני פרעה, והביא את אביו רק אחר כך אליו?
2. במה שונה התנהגות יעקב לפני פרעה מהתנהגות האחים בעמדם לפני פרעה (וגם לפני כן בעמדם לפני יוסף המשנה למלך)?
הסבר את ההבדל הסגנוני בין:
"וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח... וַיַּצִּגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה"
And from among his brethren he took five men, and presented them unto Pharaoh.
"וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת יַעֲקֹב אָבִיו וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה"
And Joseph brought in Jacob his father, and set him before Pharaoh. And Jacob blessed Pharaoh.
| ה. "ויבא יוסף את יעקב אביו..." |
"וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת יַעֲקֹב אָבִיו..."
And Joseph brought in Jacob his father, and set him before Pharaoh. And Jacob blessed Pharaoh.
ואיני מוצא טעם לסיפור זה, למה נכתב.
ויברך יעקב את פרעה. He greeted him (bestowed a blessing) as is customary when one is introduced to the king. The custom is highlighted in Kings II 4,29 where Elisha told Gechazi not to respond to anyone’s greeting. Yaakov blessed Pharaoh again upon leaving after the audience. I have not found a satisfactory explanation why the Torah had to report something so ordinary.
התוכל אתה למצוא את הטעם?