| א. ההכנות לקבלת הלוחות |
השוה את ההכנות לקראת קבלת הלוחות השניים בפרקנו, להכנות לקראת קבלתם בראשונה (פרק י"ט ופרק כ"ד א'-ח'). מהם ההבדלים הבולטים, ומה סיבותיהם?
| ב. הלוחות השניים - מעלות וחסרונות |
"פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים"
And the LORD said unto Moses: ‘Hew thee two tables of stone like unto the first; and I will write upon the tables the words that were on the first tables, which thou didst break.
ראב"ע, בפירושו הקצר לשמות (שאינו מודפס בחומשים):
ואמר הגאון, כי השניים נכבדים מהראשונים בשבעה דרכים: הא' שתיקן להם ארון ששם שם הלוחות; והשני כי בשניים כתוב "למען ייטב לך" שהוא טוב העולם הבא; והג', כי יש עליהם שלוש בריתות: (ל"ד י') "הנה אנכי כורת-ברית", (כ"ז) "כרתי אתך ברית", (כ"ח) "ויכתוב... את דברי הברית"; והד', כי בם חלק מהשמים והארץ כגוף בן אדם, כמו (דברים ל' י"ט) "העידותי בכם היום"; החמישי, שהראשונים הורידם ביום חול; הו' כי בעבורם קרן עור פניו; השביעי, כי קיבלום ישראל, כי התאבלו על הראשונות. ואין צורך להשיב על דברי זה הגאון, כי ראיותיו הם כדברי חלום, לא מעלים ולא מורידים, רק יצא עתק מפיו. והאומר כן – חייב שילקה, כי ידוע כי מכתב האחרונים כמכתב הראשונים – מכתב אלוקים הוא. והנה הם במכתב שוים. ועל דעתי הראשונים בראם השם והשניים פסלם משה מאבן נבראת, והנה מעשה משה נכבד ממעשה אלוקים?!
ואמר הגאון, כי השניים נכבדים מהראשונים בשבעה דרכים: הא' שתיקן להם ארון ששם שם הלוחות; והשני כי בשניים כתוב "למען ייטב לך" שהוא טוב העולם הבא; והג', כי יש עליהם שלוש בריתות: (ל"ד י') "הנה אנכי כורת-ברית", (כ"ז) "כרתי אתך ברית", (כ"ח) "ויכתוב... את דברי הברית"; והד', כי בם חלק מהשמים והארץ כגוף בן אדם, כמו (דברים ל' י"ט) "העידותי בכם היום"; החמישי, שהראשונים הורידם ביום חול; הו' כי בעבורם קרן עור פניו; השביעי, כי קיבלום ישראל, כי התאבלו על הראשונות. ואין צורך להשיב על דברי זה הגאון, כי ראיותיו הם כדברי חלום, לא מעלים ולא מורידים, רק יצא עתק מפיו. והאומר כן – חייב שילקה, כי ידוע כי מכתב האחרונים כמכתב הראשונים – מכתב אלוקים הוא. והנה הם במכתב שוים. ועל דעתי הראשונים בראם השם והשניים פסלם משה מאבן נבראת, והנה מעשה משה נכבד ממעשה אלוקים?!
1. הסבר, מהי מעלתם הרביעית של הלוחות השניים לפי דעת רס"ג? ומה ענין דברים ל' י"ט לענייננו?
*
2. הסבר את המעלה החמישית. מניין לו שלא היה גם זה יום חול?
3. השוה את דברי רס"ג כאן לדברי בעל חכמה שהובאו בגליון כי-תשא תשכ"א - מה ביניהם?
| ג. "ויקח בידו" |
"וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל הַר סִינַי כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים"
And he hewed two tables of stone like unto the first; and Moses rose up early in the morning, and went up unto mount Sinai, as the LORD had commanded him, and took in his hand two tables of stone.
ד"ה ויפסל: מנהג הלשון לדבר ככה, לאמור "ויקח בידו שני לוחות אבנים" ולא אמר "ויקח בידו שני הלוחות", כמו (בראשית י"ט כ"ד) "וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ה'" ולא אמר "מאתו". וככה בפסוק אחד "בני ישראל" חמש פעמים (במדבר ח' י"ט) והוא דרך צחות.
ד"ה ויקח בידו שני לוחות אבנים: לפי סדר הענין הרי טבעי: "ויפסל... וישכם משה בבקר ויקח את הלוחות בידו ויעל על הר סיני" או "ויעל על הר סיני ושני לוחות בידו"! אבל בא ללמדנו דלקיחת הלוחות הועיל למשה גם בעת (פסוק ב') "וירד..." – היינו בשעה שעבר כבודו יתברך לפני משה. והוא היה צנוע מאד ולא רצה להביט אזי לקח בידו הלוחות שהיו מונחים על ההר ושם אותם נגד פניו. על כן לא כתוב עוד מענין "ושכותי כפי" וכן לא כתיב ראיית אחוריו. וכמו שהיתה מידתו בסנה, כן בסיני...
1. מה קשה לשני הפרשנים?
2. מה ההבדל העקרוני בין גישותיהם?
**
3. לפי דעת בעל העמק דבר הקטין משה בצניעותו את בקשתו עתה. הסבר, מה רצה מעיקרה, מה רצה עתה?
4. במה דומה לדעת בעל העמק דבר משה במעמד זה למעמדו על יד הסנה?
5. הראב"ע מסתמך בישוב הקושי על בראשית י"ט כ"ד. הסבר איך אפשר לישב את הקושי הזה שם, אם לא נלך בשיטת הראב"ע?
| ד. על מי יסב "ויתיצב" |
"וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם ה'"
And the LORD descended in the cloud, and stood with him there, and proclaimed the name of the LORD.
ד"ה וירד: יש אומרים, כי "ויתיצב" על הענן, כי ה' היה עובר.
ד"ה ויתיצב עמו שם: ה' נתיצב, כענין (שמואל א' ג' י') "ויבא ה' ויתיצב עמו" – עם משה שבא בענן כאשר בראשונה.
ד"ה ויתיצב עמו: עם משה הניצב שם, כדכתיב (ל"ג כ"א) "ונצבת על הצור".
ויתיצב עמו, together with Moses who was positioned there, as is written (33,21) ונצבת על הצור, “you will position yourself near the rock.”
ר' אברהם בן הרמב"ם:
ד"ה ויתיצב עמו שם: השאלה ומשל לענין ההבנה וההשגה השכלית כעין "פה אל פה" (במדבר י"ב ח'); וכעין "פנים אל פנים" (שמות ל"ג י"א) וכיוצא בזה.
ד"ה ויתיצב עמו שם: השאלה ומשל לענין ההבנה וההשגה השכלית כעין "פה אל פה" (במדבר י"ב ח'); וכעין "פנים אל פנים" (שמות ל"ג י"א) וכיוצא בזה.
...שירדה השגחת ה' שם להשפיע עליו בעננו, ואמרו "ויתיצב עמו שם" אינו חוזר לה' יתברך שניצב על משה ולא למשה שניצב לפני ה', אבל הוא חוזר אל הענן שזכר, שעמד עם משה, כמו שיעדו (שמות ל"ג כ"ב) "ושכותי כפי עליך".
ד"ה ויתיצב עמו שם: משה על הא-ל, כמו שאמר לו (שמות ל"ד ב') "ונצבת לי שם".
ויתיצב עמו שם. Moses stood there close to G’d, as he had been commanded in verse 2.
*
1. מהי השאלה העומדת לפני כולם, ומה גרם לחילוקי דעות אלה?
2. כמה תשובות ניתנות בזה? חלק את הפרשנים לקבוצות!
**
3. הסבר את דברי ראב"ע ורמב"ן המסומנים בקו.
*
4. המפרשים כולם מביאים ראיותיהם מפסוקי פרשתנו (מפרק ל"ג או ל"ד), מה ראה הרמב"ן להביא ממרחק לחמו ולהסתמך על פסוק מתוך שמואל א' ג'?
5. נסה להכריע בין הדעות הללו על פי ההקשר (עיין בפרקים ל"ג-ל"ד).
| ה. על מה יסב "ויקרא בשם" |
"וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם ה'"
And the LORD descended in the cloud, and stood with him there, and proclaimed the name of the LORD.
וקרא בשמא דה'.
תרגום יונתן:
וקרא משה בשום מימרה דה'.
וקרא משה בשום מימרה דה'.
ראב"ע:
הנה ה' הוא הקורא, והנה למדנו איך יקרא משה, לקיים מה שיעדו... ואין הדבר כן, אבל הוא חוזר למשה: ואומר כאשר ראה משה שרוח נשאתהו מאת ה' ושמתהו בנקרת הצור וסתם בעדו בעב הענן היה צועק וקורא בשם ה' מנקרת הצור ואומר: ה' אלוקי זכור את אשר הבטחתני ולמה סכות בענן לך?
הנה ה' הוא הקורא, והנה למדנו איך יקרא משה, לקיים מה שיעדו... ואין הדבר כן, אבל הוא חוזר למשה: ואומר כאשר ראה משה שרוח נשאתהו מאת ה' ושמתהו בנקרת הצור וסתם בעדו בעב הענן היה צועק וקורא בשם ה' מנקרת הצור ואומר: ה' אלוקי זכור את אשר הבטחתני ולמה סכות בענן לך?
ויקרא ה' יתברך בשם ה' קריאה מודיעה פעולות אלוקיות.
ויקרא, now the subject is G’d. 'בשם ה, By calling out G’d indicated that he was about to carry out some specifically Divine activities.
באור:
...והנכון כפשוטו, שה' הוא הקורא ומודיע דרכיו ומידותיו למשה עבדו ומלמדו היאך יקרא.
...והנכון כפשוטו, שה' הוא הקורא ומודיע דרכיו ומידותיו למשה עבדו ומלמדו היאך יקרא.
1. מהן שתי הדרכים להבנת פסוקנו? האם ההכרעה בשאלה הקודמת קובעת גם את ההכרעה בשאלה זו?
2. אילו ראיות מן הכתוב אפשר להביא לדעת הראב"ע?
3. מהו הקשר שבין פסוק ה' לפסוקים ו'-ז', אם נקבל את דעת הראב"ע לפסוק ה'?
על פי איזו מידה שהתורה נדרשת בה יש לבאר קשר זה? ועיין בראשית ל"ז ה-ו, ז,ח.
על פי איזו מידה שהתורה נדרשת בה יש לבאר קשר זה? ועיין בראשית ל"ז ה-ו, ז,ח.
4. עיין במחזור יום הכיפורים (או בסדר סליחות): "אל מלך יושב על כסא רחמים מתנהג בחסידות..." כמו שכתוב "וירד ה' בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם ה'". לפי איזו תפישה פירש מסדר תפילה זו את פסוקנו?
| ו. "הקריאה בשם" |
"וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם ה' לְפָנֶיךָ..."
And He said: ‘I will make all My goodness pass before thee, and will proclaim the name of the LORD before thee; and I will be gracious to whom I will be gracious, and will show mercy on whom I will show mercy.’
"וַיֵּרֶד ה' בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם ה'"
And the LORD descended in the cloud, and stood with him there, and proclaimed the name of the LORD.
וקראתי...: ואקרי בשמא דה' קדמך,
תרגום אונקלוס, לבראשית י"ב ח':
וצלי בשמא דה'.
וצלי בשמא דה'.
ד"ה ויקרא: מתרגמינן וקרא בשמא דה'
ויקרא בשם ה׳ AND HE CALLED BY NAME, O LORD — We render this in the Targum by, 'ויקרא בשמא דה and he (Moses) called on the name of the Lord.
ראב"ע, ל"ג י"ט:
ד"ה וקראתי: באברהם כתוב (בראשית י"ב ח') "ויקרא בשם ה'" ובני אדם נקראים לעבוד ה' על כן מילת "בשם" דבקה עם השם הנכבד ואין ככה "ויקרא בשם ה'" (שמות ל"ד ו'), כי השם הוא הקורא וככה (ל"ג) "וקראתי בשם ה' לפניך".
ד"ה וקראתי: באברהם כתוב (בראשית י"ב ח') "ויקרא בשם ה'" ובני אדם נקראים לעבוד ה' על כן מילת "בשם" דבקה עם השם הנכבד ואין ככה "ויקרא בשם ה'" (שמות ל"ד ו'), כי השם הוא הקורא וככה (ל"ג) "וקראתי בשם ה' לפניך".
ראב"ע, ל"ג י"ט:
ד"ה ויקרא: הנה השם הוא הקורא (פירוש על ראב"ע: כי מילת "בשם" בטעם טפחא ודבק עם מילת "ויקרא") והנה למדנו איך יקרא משה (פירוש על ראב"ע: רצונו לומר: השם קרא בשם להורות איך יקרא משה).
ד"ה ויקרא: הנה השם הוא הקורא (פירוש על ראב"ע: כי מילת "בשם" בטעם טפחא ודבק עם מילת "ויקרא") והנה למדנו איך יקרא משה (פירוש על ראב"ע: רצונו לומר: השם קרא בשם להורות איך יקרא משה).
רכסים לבקעה:
ד"ה וקראתי בשם: מחוברים במירכא טפחא וכן למטה "ויקרא בשם" מחוברים, וכל האחרים מחובר מילת "בשם" לשם הקודש, לפי שהם לשון תפילה, ותרגום "וצלי". ואלה תרגומם "וקרא בשמא דה'". ואין לעמוד על דעת אונקלוס בזה. וגם רש"י ז"ל כתב סתם "כתרגומו". ולא נתברר, מה זה שהוא יתברך קרא בשם ה'. ועוד שהוא לא כטעמי המקרא.
ד"ה וקראתי בשם: מחוברים במירכא טפחא וכן למטה "ויקרא בשם" מחוברים, וכל האחרים מחובר מילת "בשם" לשם הקודש, לפי שהם לשון תפילה, ותרגום "וצלי". ואלה תרגומם "וקרא בשמא דה'". ואין לעמוד על דעת אונקלוס בזה. וגם רש"י ז"ל כתב סתם "כתרגומו". ולא נתברר, מה זה שהוא יתברך קרא בשם ה'. ועוד שהוא לא כטעמי המקרא.
שד"ל:
ד"ה וקראתי בשם ה': אודיעך תיאורי, מידת רחמים ומידת הדין לפיכך לא אחון כל חוטא אלא קצתם וקצתם אענוש. "בשם" נראה לי סמוך, וכן למטה ל"ד ה', אף על פי שאין כן בעלי הטעמים. קריאה בשם ה' כאן אין עניינה נבדל מכל שאר קריאה בשם. וראב"ע חשב, כי באברהם הכוונה, שקרא בני אדם לעבודת ה', וזה אינו, שאם כן היה לו לומר "לשם", לא "בשם": אך האמת, כי כל "קריאה בשם" אין עניינה אלא הרמת קול... וזה לתת כבוד... ולפעמים להודיע ולפרסם, שאנו בוחרים בפלוני כמו שמות ל"א ב', ישעיהו מ"ג א'.
ד"ה וקראתי בשם ה': אודיעך תיאורי, מידת רחמים ומידת הדין לפיכך לא אחון כל חוטא אלא קצתם וקצתם אענוש. "בשם" נראה לי סמוך, וכן למטה ל"ד ה', אף על פי שאין כן בעלי הטעמים. קריאה בשם ה' כאן אין עניינה נבדל מכל שאר קריאה בשם. וראב"ע חשב, כי באברהם הכוונה, שקרא בני אדם לעבודת ה', וזה אינו, שאם כן היה לו לומר "לשם", לא "בשם": אך האמת, כי כל "קריאה בשם" אין עניינה אלא הרמת קול... וזה לתת כבוד... ולפעמים להודיע ולפרסם, שאנו בוחרים בפלוני כמו שמות ל"א ב', ישעיהו מ"ג א'.
ד"ה ויקרא בשם ה': והנה גם למעלה וגם כאן נראה לי, כי "בשם" ראוי להיות בטעם משרת.
1. מהו הקושי בשני הפסוקים האלה?
2. איך מפרש ראב"ע את "קריאה בשם" כאן, ואיך אצל אברהם?
3. במה מסתמך ראב"ע על תרגום אונקלוס?
4. מה מעיר רכסים לבקעה לענין ההסתמכות על תרגום אונקלוס (רש"י)?
5. כיצד מתייחס שד"ל כאן לטעמי המקרא, ומהו שהמריצו לפרש כן?