פרשת פקודי תש"ח - המשכן
א. שאלות ודיוקים ברש"י
ד"ה ויפרש את האהל: הן יריעות העזים.
ויפרש את האהל AND HE SPREAD THE TENT The אהל is the curtains of goats’ skins.
מה קשה לו?
2) פסוק ל"ב
ד"ה ובקרבתם: כמו ובקרבם, כשיקרבו.
מהו ההסבר הדקדוקי למילה זו?
ד"ה לעיני כל בית ישראל: בכל מסע שהיו נוסעים היה הענן שוכן במקום אשר יחנו שם. מקום חנייתן אף הוא קרוי מסע, וכן (בראשית י"ג ג') וילך למסעיו, וכן (במדבר ל"ג א') אלה מסעי, לפי שממקום החנייה חזרו ונסעו, לכך נקראו כולן מסעות.
לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם [THE CLOUD WAS ON THE TABERNACLE] … IN THE SIGHT OF ALL THE HOUSE OF ISRAEL, THROUGHOUT ALL THEIR JOURNEYS — At every מסע which they made (according to Rashi this means: at every station at which they stopped) the cloud rested upon the Tabernacle in the place where they encamped. A place where they encamped is also called מסע (the literal meaning of which is “journey”). Similar is, (Genesis 13:3) “And he went on to his resting places (למסעיו)“ (cf. Rashi on this verse); similar also is, (Numbers 33:1) “These are the מסעי” — “the places of encampment”. Because from the place of encampment they always set out again on a new journey therefore all the different stages of their journeys (including the places where they encamped) are called מסעות.
א. מה קשה לו?
**
ב. למה לא הסתפק בפירוש הפסוק עד "אשר יחנו שם", ומה תיקן בהוסיפו "מקום חנייתם אף הוא קרוי..."?
ב. שאלות לשון וסגנון
1. ר' שלמה פפנהיים, מבאר את ההבדל בין לשון "שים", ובין לשון "נתן" במילים אלה:
לשון "שימה" ישמש כשיהיה שם איזה סדר מחויב ונאות, וכשיהיה מן הצורך היות הדבר מסודר ומדובק דווקא במקום או בזמן או בעניין מיוחד. וכשיניח הדברים בלא סדר וערך ישמש לשון "נתינה".
הסבר לפי דבריו אלה את השינוי בלשון הכתובים:
"וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו וַיָּשֶׂם אֶת קְרָשָׁיו וַיִּתֵּן אֶת בְּרִיחָיו..."
And Moses reared up the tabernacle, and laid its sockets, and set up the boards thereof, and put in the bars thereof, and reared up its pillars.
"וַיִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת... וַיָּשֶׂם אֶת הַבַּדִּים... וַיִּתֵּן אֶת הַכַּפֹּרֶת..."
And he took and put the testimony into the ark, and set the staves on the ark, and put the ark-cover above upon the ark.
הסבר את ההבדל בין המושגים "פרוכת" ו"מסך" לפי שימושם בפסוקים:
הפסוק רש"י:
פרק כ"ו פסוק ל"א "וְעָשִׂיתָ פָרֹכֶת..." לשון מחיצה הוא, ובלשון חכמים פרגוד, דבר המבדיל בין המלך ובין העם.
פרק כ"ו פסוק ל"ג "וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים..."
פרק כ"ו פסוק ל"ו "וְעָשִׂיתָ מָסָךְ"
וילון שהוא מסך כנגד הפתח, כמו (איוב א' י') שכת בעדו, לשון מגן.
פרק ל"ה פסוק י"ב "וְאֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ"
פרוכת המחיצה. כל דבר המגין, בין מלמעלה בין מכנגד, קרוי מסך וסכך, וכן (איוב א' י') שכת בעדו, (הושע ב' ח') הנני שך את דרכך.
פרק ל"ה פסוק ט"ו "וְאֶת מָסַךְ הַפֶּתַח לְפֶתַח הַמִּשְׁכָּן" וילון שלפני המזרח, שלא היו שם לא קרשים ולא יריעות.
פרק מ' פסוק ג' "וְסַכֹּתָ עַל הָאָרֹן אֶת הַפָּרֹכֶת" לשון הגנה, שהרי מחיצה היתה.
פרק מ' פסוק כ"א "וַיָּשֶׂם אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ וַיָּסֶךְ עַל אֲרוֹן הָעֵדוּת"
ועיין רש"י לכל המקומות הנ"ל.
**
"וְאִם לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן וְלֹא יִסְעוּ"
**
But if the cloud was not taken up, then they journeyed not till the day that it was taken up.
ראב"ע, (בפירושו הקצר לשמות, שלא נדפס בחומשים הרגילים):
וי"ו ולא יסעו כפ"א רפה בלשון ישמעאל.
But if the cloud was not taken up, then they journeyed not till the day that it was taken up.
להבנת דבריו אלה השוה:
ד"ה ובהו: ... ואל תתמה על וי"ו והארץ כי פירושו כפ"א רפה בלשון ישמעאל. וכמוהו ואד יעלה מן הארץ (בראשית ב' ו').
“And confused” – "The brother of", and the vav in place of the hey, like the vav in [the word] vayishtachu (“and he bowed”) Genesis 18:2, “and they pastured amongst he reeds (achu)” Genesis 41:2. The meaning is [as follows:] The creation of the firmament and the dry land was not in a area to be settled, since it was covered with water, and thus G-d placed its generative power to be beneath the water. Now don’t be surprised by the vav of veha’aretz (“and the earth’), for its meaning is like the feh in Arabic and like “and a mist” v’ed would rise up from the earth” Genesis 2:6, for Moshe did not speak about the World to Come, which is the world of the angels, but rather of this transitory world. And those who explain that the heavens in the first verse are really the heavenly heavens, what will they do [here] with the earth? Behold, complete proofs, for reasonable people, that there is only earth. Now it is expounded that there were seven earths is [actually] that the earth is divided into seven and the Temple was in the center of the settled region, for it was distant from the center of the earth.
ד"ה ואשר לא שם: יש בלשון קדר טעם לוי"ו ויעזב. רק אין יכולת בנו לתרגם הדבר בלשון אחרת. וככה ביום השלישי וישא אברהם את עיניו (בראשית כ"ב ד') ורבים ככה.
ד"ה ויהי בשלח: וי"ו ולא נחם כפ"א רפה בלשון ישמעאל. וידוע כי ממצרים עד ירושלם דרך פלשתים אינו מרחק רב והוא כמו מהלך עשרה ימים בדרך הישרה ולולי זה איך היו באים השבטים בחמוריהם עד מצרים. אם היה הדרך רחוק מאוד, מה היה מספיק שיאכלו הם וחמוריהם, ובעלותם מביאים שבר לבתיהם.
ד"ה ויכולת: וי"ו ויכלת כפ"א רפה בלשון ישמעאל. אם תעשה את הדבר הזה ויתן לך השם רשות לעשותו אז תוכל לעמוד.
ד"ה גאולת עולם: נצחי, ובעבור שאמר גאולת עולם אמר ואשר יגאל והטעם כמו קנה. ויש אומרים אפילו אם היה הגואל לוי. וי"ו ויצא כפ"א רפה בלשון ישמעאל. בית או עיר המשפט אחד.
eternal redemption i.e., permanent redemption. After mentioning the permanent right of redemption, Scripture uses the same word when it says whoever redeems from the Levites; but here the word simply means “to buy” (others say that the choice of words teaches us that the house may be redeemed even from a Levite buyer). The vav in expires is like the f of Arabic. The same laws apply to a single house as to an entire city .
מה הקושי המשותף לפסוקנו עם הפסוקים הנ"ל, וכיצד יש לבאר וי"ו זו בעברית מדוברת?
ג. "וכבוד ה' מלא את המשכן"
"וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן"
Then the cloud covered the tent of meeting, and the glory of the LORD filled the tabernacle.
פסוק ל"ד
"מלא" זה בשם משתתף (= משמש בהוראות שונות) ישתמשו בו בעלי הלשון בגשם שיבוא בגשם וימלאוהו (= גוף הבא בתוך גוף אחר ותופס את כל המקום המוקף) "ותמלא כדה" (בראשית כ"ד), וזה הרבה (הרי ש"מלא" הוא בראשיתו מושג המקום) ויעשה הדבר בעניין תום זמן משוער והשלמתו (= ישתמשו בשם זה להורות על זמן שנגמר והושלם) "וימלאו ימיה" (בראשית כ"ה) "וימלאו לו ארבעים יום" (בראשית נ') (= הרי ש"מלא" הוא בראשיתו גם מושג הזמן; ואולם בשני המקרים העיקר – שלמות המידה בזמן ובמקום). ויעשה עוד בעניין השלמות בחשיבות והתכלית בה. (= ועוד ישתמשו ב"מלא" בהוראת השלמות במעלה וההתרוממות לתכלית המעלה הזאת). "ומלא ברכת ה'" (דברים ל"ג) (= זכה לתכלית הברכה האלוקית), "מלא אותם חכמת לב" (שמות ל"ה) (= נתן להם שלמות בידיעת האמנות). ומזה העניין נאמר (ישעיה ו') "מלא כל הארץ כבודו" – כל הארץ תעיד על שלמותו כלומר: תורה עליו. (= שלמות הנברא תעיד על שלמות הבורא). וכן אמרו (שמות מ' ל"ד) וכבוד ה' מלא את המשכן. וכל לשון "מליאה" מיוחסת לה' – היא מזה העניין, לא שיש שם גוף ממלא מקום.
מורה נבוכים, א' ס"ד:
ופעמים רוצים ב"כבוד" – הגדלת האנשים כולם את ה'. (יש משתמשים במילת "כבוד ה'" במובן כיבוד הבא מצד בני אדם כלפי האלוה)... ולפי קרא זה העניין "כבוד". נאמר (ישעיה ו') "מלא כל הארץ כבודו" – דומה לאמרו (חבקוק ג') "ותהלתו מלאה הארץ", כי השבח יקרא "כבוד". ונאמר: (ירמיהו י"ג) "תנו לה' אלוקיכם כבוד", (תהלים כ"ט) "ובהיכלו כולו אומר כבוד" (= אומר דברי שבח, היינו: בעולמו של הקב"ה – "בהיכלו" – הכל משבחים ומעריצים אותו, ואף הדומם בכלל, שהוא מעורר את האדם לומר דברי שבח ותהילה).
כיצד יש לפרש את פסוקנו לפי הרמב"ם, ובמה שונה פירושו מן הפירוש הרגיל?