פרשת ויקהל - פקודי תש"י - הנשיאים
א. התנהגות הנשיאים
"וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם..."
And the rulers brought the onyx stones, and the stones to be set, for the ephod, and for the breastplate;
ספרי נשא, (במדבר ז' ב'-ג):
"ויקריבו נשיאי בני ישראל... ויביאו את קרבנם לפני ה'". ר' נתן אומר: וכי מה ראו נשיאים להתנדב (שם, ככלות משה להקים את המשכן) תחילה, ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחילה? אלא כך אמרו נשיאים: יתנדבו ישראל מה שמתנדבים ומה שמחסרים אנו משלימים. כיוון שראו נשיאים שהשלימו ישראל את הכל (שמות ל"ו ג'): "והמלאכה הייתה דים", אמרו נשיאים: "מה עלינו לעשות?" והביאו את אבני השוהם, לכך התנדבו כאן (ככלות הקמת המשכן) תחילה.
והנשאם הביאו AND THE PRINCES BROUGHT [ONYX STONES] R. Nathan asked, “What reason had the princes to give their contributions at the dedication of the altar (Numbers 7:12ff.) first of all the people, whereas at the work of the Tabernacle they were not the first, but the last to contribute?” But — replied he — the princes spoke thus: “Let the community in general contribute all they with to give and what will then be lacking we shall supply” But when the community gave everything needed in its entirety — as it is said, (Exodus 36:7) “For the stuff they had was enough [for all the work to make it, and some was left]” — the princes asked, “What can we now do?” therefore הביאו את אבני השהם וגו׳ THEY BROUGHT THE ONYX STONES etc. That is why they were the first to contribute at the consecration of the altar. Because, however, they were dilatory at the beginning, a letter is missing here from their title (thus intimating that something, viz., zeal was lacking in them): for it is written והנשאם instead of והנשיאים (Numbers Rabbah 12:16).
במדבר רבה ז' י"ט:
"ויקריבו נשיאי ישראל". למה נזדרזו הנשיאים לבוא ולהקריב תחילה ובמלאכת המשכן נתעצלו ולא הביאו אלא אבני שוהם ואבני מלואים באחרונה? לפי שבשעה שאמר משה (ל"ה ה') "כל נדיב לב יביאה תרומת ה' ולא אמר לנשיאים, היה רע בעיניהם על שלא אמר להם להביא. אמרו: "יביאו העם מה שיביאו ומה שיחסר, נמלא אנחנו". שמחו בני ישראל במלאכת המשכן והביאו בשמחה כל נדבה ובזריזות. ראה מה כתוב: (שמות ל"ה כ"ב) "ויבואו האנשים על הנשים" שהיו דוחקים זה על זה ובאים אנשים ונשים בערבוביה. ולשני בקרים הביאו כל הנדבה, שנאמר (ל"ו ג') "והם הביאו אליו עוד בבוקר, בבוקר". וכתיב (ל"ו ז') "והמלאכה הייתה דים", לאחר שני ימים בקשו הנשיאים להביא נדבתם ולא יכלו, שכבר ציוה משה (ל"ו ו') "ויעבירו קול במחנה לאמור: איש איש אל יעשו עוד מלאכה". והיו הנשיאים מצירים על שלא זכו בנדבת המשכן. אמרו: "הואיל ולא זכינו בנדבת המשכן, ניתן בבגדי כהן גדול", שנאמר (ל"ה כ"ז) "והנשיאים הביאו את אבני השוהם..." אמר הקב"ה: "בני שנזדרזו – ייכתב שהביאו והותר (ל"ו ז), והנשיאים שנתעצלו, חסר אות אחת משמם, שכן כתיב "והנשאם" חסר יו"ד. כיוון שנגמר המשכן, הקדימו והביאו קרבן בזריזות.
ד"ה והנשאם: א"ר נתן מה ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח בתחלה ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחלה אלא כך אמרו נשיאים יתנדבו צבור מה שמתנדבין ומה שמחסרין אנו משלימין אותו כיון שהשלימו צבור את הכל שנאמר (שמות לו) והמלאכה היתה דים אמרו נשיאים מה עלינו לעשות הביאו את אבני השהם וגו' לכך התנדבו בחנוכת המזבח תחלה ולפי שנתעצלו מתחלה נחסרה אות משמם והנשאם כתיב.
והנשאם הביאו AND THE PRINCES BROUGHT [ONYX STONES] R. Nathan asked, “What reason had the princes to give their contributions at the dedication of the altar (Numbers 7:12ff.) first of all the people, whereas at the work of the Tabernacle they were not the first, but the last to contribute?” But — replied he — the princes spoke thus: “Let the community in general contribute all they with to give and what will then be lacking we shall supply” But when the community gave everything needed in its entirety — as it is said, (Exodus 36:7) “For the stuff they had was enough [for all the work to make it, and some was left]” — the princes asked, “What can we now do?” therefore הביאו את אבני השהם וגו׳ THEY BROUGHT THE ONYX STONES etc. That is why they were the first to contribute at the consecration of the altar. Because, however, they were dilatory at the beginning, a letter is missing here from their title (thus intimating that something, viz., zeal was lacking in them): for it is written והנשאם instead of והנשיאים (Numbers Rabbah 12:16).
ד"ה ויקריבו אותם לפני המשכן: שלא קבל משה מידם עד שנאמר לו מפי המקום, אמר רבי נתן מה ראו הנשיאים להתנדב כאן בתחלה ובמלאכת המשכן לא התנדבו תחלה אלא כך אמרו הנשיאים יתנדבו צבור מה שיתנדבו ומה שמחסרין אנו משלימין כיון שראו שהשלימו צבור את הכל שנא' (שמות לו) והמלאכה היתה דים אמרו מעתה מה לנו לעשות הביאו את אבני השוהם והמלואים לאפוד ולחשן לכך התנדבו כאן תחלה.
ויקרבו אותם לפני המשכן AND THEY BROUGHT THEM BEFORE THE TABERNACLE — because Moses would not accept them (the gifts) at their (the princes’) hands until he was so bidden by the mouth of the Omnipresent (cf. v. 5). — Rabbi Nathan said: What reason had the princes to give their contributions here first of all the people, whereas at the work of the Tabernacle they were not the first but the last to contribute? But — he replied — the princes spoke thus: “Let the community in general contribute all they wish to give and then what will then be lacking we shall supply”. As soon as they saw that the community gave everything needed in its entirety (lit., that the community completed everything) — as it said, (Exodus 36:7) “For the stuff they had was enough [for all the work to make it]” — the princes asked, ‘What can we now do’? Therefore they brought the onyx stones, and stones for setting for the Ephod and for the breast plate. That is why they were here the first to contribute” (Sifrei Bamidbar 46 1).
ד"ה והנשיאים: כי בצאתם ממצרים ונצלום. כל איש שאל כפי מעלתו והנה דבר גדול היה שנמצא שמן למאור ביד הנשיאים אחר חדשים רבים שיצאו ממצרים.
ר' שמשון רפאל הירש, (תרגום מגרמנית):
... הנשיאים חשבו את הקריאה להתנדבות כל העם לפגיעה בכבוד מעלתם, ובצפייתם שתרומת העם לא תספיק ואז ייפול בגורלם כבוד השלמת החסר, לא מהרו להשתתף בהתנדב עם. ואולם זריזות העם הכזיבה את חשבונם, עד שיצא שנשאר להם רק להביא את אבני השוהם וכו' לבגדי הכוהן הגדול. הפגם שנמצא במהלך מחשבה כזה – העמדת עצמם בשעת המפעל הלאומי הנשגב מעל לעם תחת היותם בתוך העם ואחים לנדיבי העם, ... הפגם הזה מרומז בכתיב "הנשאם" החסר. להיות נשיאי העם לא נתקיים בהם באותה שעה.
החפץ חיים, (אחרי הביאו דברי רש"י כאן):
והנה כאן בשביל שנתעצלו קמצה התורה אות יו"ד. ואצל נדבת הנשיאים בפרשת נשא האריכה התורה בנדבת כל נשיא בפרשה מיוחדת ולא כללה אותם יחד, אם כי נדבותיהם היו שוות. וכל זה ללמדנו בא, כמה חביב להקב"ה עניין שבני אדם עושים אותו בחבורה עם הציבור ואינם מתגאים איש על אחיו, אף אין בהם קנאה ותחרות.
העמק דבר, (אחרי הביאו דברי רש"י כאן):
והנשיאים: ונראה משום שבאמת עדיין לא נתמנו להיות נשיאים מפי ה' עד אחר הקמת המשכן, אלא הסכמת השבטים הייתה שיהיו נשיאים, משום זה כתיב חסר, שלא היו עוד בשלמות נשיאים.
ועיין במדבר א' ד'.
1. כיצד מעריכים כל החכמים הנ"ל את התנהגות הנשיאים?
*
ד"ה וישקל אברהם לעפרן: (בכורות נ) חסר וי"ו לפי שאמר הרבה ואפי' מעט לא עשה (ב"מ פז) שנטל ממנו שקלים גדולים שהן קנטרין שנאמר עובר לסוחר שמתקבלים בשקל בכל מקום ויש מקום ששקליהן גדולים שהן קנטרין צנטיאר"ש (צענטער) בלע"ז.)
*
וישקל אברהם לעפרן AND ABRAHAM WEIGHED TO EPHRON [THE SILVER] — The name Ephron is written defectively (without the ו) to indicate that there was something missing in Ephron viz, sincerity — because he promised much but did not do even the very least (Bava Metzia 87a): He took from him big Shekels, viz., centenaria (worth a full 100 smaller units) as it is said, “money current with the merchant” which means, such coins as were everywhere accepted as worth a full Shekel — for there are places where their Shekels are of large size, centenaria; old French Centenars (cf. Ruth R. 7).
3. מהו הקושי בתורה המתורץ כאן דרך אגב בדברי החפץ חיים?
4. במה שונה בעל העמק דבר מכל הפרושים האחרים?
ב. שאלות ודיוקים ברש"י
ד"ה וכל איש אשר נמצא: תכלת או ארגמן או תולעת שני או עורות אילים או תחשים כולם הביאו.
וכל איש אשר נמצא אתו AND EVERY MAN WITH WHOM WAS FOUND blue purple, or red purple, or crimson, or rams’ skins, or tachash skins — all of them brought whatever they had.
א. שני קשיים רצה לתרץ בזה. אלו הם?
**
ב. מקשין: למה הביא רש"י בפרושו את ג' המינים הנמנים בפסוק ראשונה ואת ב' המינים הנמנים בסוף הפסוק והשמיט את ב' האמצעיים? ישב קושייתם.
ד"ה חור: בנה של מרים היה.
חור HUR was the son the Miriam (Sotah 11b; cf. Rashi on Exodus 24:14).
**
לשם מה מעיד לנו דבר זה, הן כבר אמרוֹ רש"י בפרק כ"ד י"ד ד"ה חור ומה ראה לשנותו כאן?
3) פסוק ל'
ד"ה ואהליאב: משבט דן מן הירודין שבשבטים מבני השפחות והשוהו המקום לבצלאל למלאכת המשכן והוא מגדולי השבטים לקיים מה שנאמר (איוב לד) ולא נכר שוע לפני דל.
ואהליאב AND OHOLIAB — he was of the tribe of Dan, of one of the lowest of the tribes, of the sons of the handmaids, and yet the Omnipresent placed him with regard to the work of the Tabernacle on a level with Bezalel although he was a member of one of the noble tribes (Judah)! in order to confirm what Scripture says, (Job 34:19) “He regardeth not the rich more than the poor” (Midrash Tanchuma 2:10:13).
*
בעל לבוש האורה, מקשה:
למה המתין רש"י עד כאן ולא פרש לנו כל זה למעלה בפרשת כי תשא פרק ל"א פסוק ב', פסוק ו'?
נסה לענות.