פרשת בשלח תשכ"ו - יציאת מצרים
א. שאלות בדברי אברבנאל
"וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם"
And it came to pass, when Pharaoh had let the people go, that God led them not by the way of the land of the Philistines, although that was near; for God said: 'Lest the people regret when they see war, and they return to Egypt.’
אברבנאל, מקשה:
למה אמר "ויהיה בשלח פרעה את העם" - והיה ראוי שיאמר: "בצאת ישראל ממצרים ולא נחם אלוקים..." ומה לו עתה להודיע ששלחם פרעה, כי זה כבר נאמר למעלה, שיצאו ברשותו וגורשו ממצרים.
ענה לקושיתו!
"וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"
But God led the people about, by the way of the wilderness by the Red Sea; and the children of Israel went up armed out of the land of Egypt.
אברבנאל, מקשה:
הנה הדברים האלה אינם נכתבים במקום הראוי להם, והיה ראוי לכותבם בפרשת (י"ב ל"ז) "ויסעו בני ישראל מרעמסס סוכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף" ושם היה לו לספר, שעלו אותו המון הרב חמושים, לא עתה בתוך סיפור ניסי הים!?
ענה לקושיתו!
את המילה "חמושים" מסביר אברבנאל:
מזויינים בכל כלי זין או שהיו באים בסדר טוב ביד ראשי חמושים מנהיגי הצבא בעם, שהוא ממה שיאות לטוב התיקון בכל צבא, וכמו שציוה משה רבנו ע"ה (במדבר ל"ג) "ואתם תעברו חמושים", כי הנה עם היותם בוטחים בה' היו מזויינים, על דרך (משלי כ"א ל"א) "סוס מוכן ליום מלחמה ולה' הישועה".
ב. בביאור "כי קרוב הוא" - שאלות ברש"י
"וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא"
And it came to pass, when Pharaoh had let the people go, that God led them not by the way of the land of the Philistines, although that was near; for God said: 'Lest the people regret when they see war, and they return to Egypt.’
ד"ה כי קרוב הוא: ונוח לשוב באותה הדרך למצרים. ומדרש אגדה יש לו הרבה.
כי קרוב הוא BECAUSE IT WAS NEAR, and it would therefore be easy to return by the same route to Egypt. — Of Midrashic explanations there are many (cf. Mekhilta d'Rabbi Yishmael 13:17).
1. מה קשה לו?
השוה לדברי רש"י את המדרשים הבאים:
מכילתא:
קרוב הוא הדבר, שאמר הקב"ה למשה: (ג' י"ב) "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה".
תנחומא:
קרוב הוא שירשו הכנענים את הארץ, דכתיב (בראשית ט"ו) "ודור רביעי ישובו הנה" ועדיין לא היה להם דור רביעי.
פסיקתא דרב כהנא פרק י':
קרוב החסד שעשו הכנענים עם אבינו יעקב. הדא הוא דכתיב (בראשית נ') "וירא יושב הארץ הכנעני את האבל..."
א. הסבר את רעיונו של כל אחד מן המדרשים האלה.
ב. הסבר למה לא יכול היה רש"י להביא אף אחד מהם!
ג. שאלות ודיוקים ברש"י
ד"ה ולא נחם: לא נהגם, כמו (שמות ל"ב) "לך נחה את העם" (משלי ו') "בהתהלכך תנחה אותך".
ויהי בשלח פרעה... ולא נחם AND IT CAME TO PASS WHEN PHARAOH HAD SENT [THE PEOPLE AWAY] THAT GOD GUIDED THEM NOT — The word נחם means He guided them, just as, (Exodus 32:34) “Go, guide (נחה) the people”, and (Proverbs 6:22) “when thou goest it shall guide (תנחה) thee”.
*
מה ראה רש"י לפרש מילה זו - מה קשה בה? אילו היה הקושי במובן המילה עצמה, למה לא פירשה עם הופעתה הראשונה בתורה, בראשית כ"ד כ"ז?
ד"ה בראותם מלחמה: כגון (במדבר י"ד) מלחמת "וירד העמלקי והכנעני", אם היו הולכים דרך ישרה היו חוזרים. ומה אם כשהקיפם דרך מעוקם, אמרו (במדבר י"ד) "נתנה ראש ונשובה מצרימה" – אם הולכים בפשוטה על אחת כמה וכמה.
בראתם מלחמה WHEN THEY SEE WAR — For instance the war mentioned in (Numbers 14:45) “Then the Amalekites and the Canaanites came down etc.” If they had proceeded by the direct route they would have then turned back. This is evident, for what would have been the case? If, when He led them about by a circuitous way, they said, (Numbers 14:4) “Let us appoint another chief and go back to Egypt”, had He led them by a direct route how much the more certainly would they have spoken so.
**
ומניין לו שלאו בסתם מלחמה ידבר הכתוב, אלא דוקא בזו?
ענה!
**
ב. הגור אריה, מקשה:
מתוך הקל-וחומר שלמד רש"י, נראה שדעתו לומר שאם הוליכם בפשוטה היו חוזרין ודאי, אם כן למה אמר הכתוב "פן" שהוא לשון ספק?
ישב קושייתו!
ד"ה פן ינחם: יחשבו מחשבה על שיצאו, ויתנו לב לשוב מצרימה.
פן ינחם PERADVENTURE [THE PEOPLE] REPENT — peradventure they cherish a different thought (they change their mind) about having gone out and set their hearts on returning (cf. Rashi on Genesis 6:6).
**
מפרשי רש"י כולם מקשים: מה ראה רש"י לפרש ד"ה הזה לאחר ד"ה בראותם מלחמה, ולא פירשו לפני כן כסדר הפסוק בתורה? נסה למצוא תשובה!
ד"ה ויסב: הסיבם מן הדרך הפשוטה לדרך העקומה.
ויסב means HE LED THE PEOPLE ABOUT from the direct route to a circuitous route.
מה ראה רש"י להפך את הפעל בוי"ו המהפך לפועל בעבר פשוט?
ד. שאלות בדברי ראב"ע
"וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם"
And it came to pass, when Pharaoh had let the people go, that God led them not by the way of the land of the Philistines, although that was near; for God said: 'Lest the people regret when they see war, and they return to Egypt.’
**
ד"ה ויהי בשלח: וי"ו "ולא נחם" כפ"א רפה בלשון ישמעאל. וידוע כי ממצרים עד ירושלים פלשתים אינו מרחק רב והוא כמו מהלך עשרה ימים בדרך הישרה, ולולי זה איך היו באים השבטים בחמוריהם עד מצרים, אם היה הדרך רחוק מאד? מה היה מספיק שיאכלו הם וחמוריהם ובעלותם מביאים שבר לבתיהם?
במה שונה ראב"ע מרש"י בתפישתו התחבירית את פסוקנו?
ד"ה כי קרוב הוא: אמר ר' משה: אף על פי שהוא קרוב. וכמוהו לפי דעתו (שמות ל"ד ט') "כי עם קשה עורף הוא" (תהלים מ"א ה') "רפאה נפשי כי חטאתי לך"; (יהושע י"ז י"ח) "כי רכב ברזל לו". ולפי דעתי אין צורך, כי טעמו: למה לא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים? בעבור שהוא קרוב, והנה נחם דרך רחוק שלא יראו מלחמה, ויאמרו "נתנה ראש ונשובה מצרימה". וטעם "כי קרוב הוא", שידוע כי בין ארץ מצרים על הדרך הישרה ובין ארץ כנען עשרה ימים, והנה לא ראו מלחמה, והיו עבדים תחת יד אחרים; והנה כאשר יצא פרעה אחריהם, אין בהם מרים יד. גם עמלק יצאו על ישראל במתי מעט ויזנב אחריו והיה נחלש מפניו, לולא משה בחירו. וידענו כי ה' יודע עתידות בלי ספק וידע שינחמו אם יוליכם דרך ארץ פלשתים ואמר "פן ינחם העם" – כי דיברה תורה כלשון בני אדם שיבינו הלומדים;
א. מה בין ר' משה וראב"ע?
ב. איך יש לפרש את שמות ל"ד ט' אם לא נקבל את פירוש ר' משה?
ג. איך יש לפרש את יהושע י"ז י"ח אם לא נקבל את פירוש ר' משה?
ד. מה רצה ראב"ע להוכיח באמרו "והנה לא ראו מלחמה"?
ה. "וה' הולך לפניהם"
"וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה"
And the LORD went before them by day in a pillar of cloud, to lead them the way; and by night in a pillar of fire, to give them light; that they might go by day and by night:
ד"ה וה' הולך לפניהם יומם: ידענו כי ה' "שוכן עד וקדוש שמו" (ישעיה נ"ז ט"ו) "ויושב קדם סלה" (תהלים נ"ה כ') והכתוב ידבר כלשון בני אדם, בעבור כי כוח ה' הולך עם ישראל כדרך (ישעיה ס"ג י"ב) "מוליך לימין משה זרוע תפארתו".
In a pillar of cloud. It was shaped not like a cloud but like a pillar extending earthward from heaven. A pillar is called an amud in Hebrew because it is ma’amed—i.e. “holds up”—the house. So that they could travel by day and by night. Because of the enormity of the camp they were only able to travel short distances at a time. Therefore they traveled a brief way in the daytime and then another brief way at night. The two pillars remained with them until the reached the sea.
ר' יוסף אבן כספי:
ד"ה וה' הולך לפניהם: אין השם גשם שילך לפניהם כאחד השרים, אבל איך שיהיה הגה יצדק אמרו, שהשם הולך לפניהם, כי הוא הפועל הרחוק לכל הפועלים.
1. מה הקושי בפסוקנו?
*
2. היש הבדל בין פרוש הראב"ע לבין פרוש אבן כספי אם לא?
*
3. הסבר את המילים המסומנות בקו.