| א. המסומל בעריכת הנרות |
מדוע ציוה ה' כאן על עריכת הנרות, שזה לא היה ראוי לצוותו, כי אם אחרי עשיית המשכן והנחת המנורה וכל הכלים במקומם. ועדיין לא ניתנה הכהונה לאהרן ולבניו, ואיך יצוה אותם על אופן השירות והעבודה שיעשו בהדלקת הנרות, שהם מכלל עבודתם?
המלבי"ם, מתרץ את השאלה הנ"ל בעזרת דברי ר' ידעיה הפניני הבדרשי, בספר "בחינת עולם", פרק ט"ז:
...התורה והאדם – חיבורם נר אלקים בארץ, התורה היא להב המתפרד משביב היושבי בשמים. והאדם בשני חלקיו (גופו ונשמתו) אבוקה שואבת אורו: גוו – פתילה נפתלת, ונשמתו – שמן זית זך, בהצמדם ובהתלכדם (של האבוקה והלהב) יתמלא הבית כולו אורה.
...התורה והאדם – חיבורם נר אלקים בארץ, התורה היא להב המתפרד משביב היושבי בשמים. והאדם בשני חלקיו (גופו ונשמתו) אבוקה שואבת אורו: גוו – פתילה נפתלת, ונשמתו – שמן זית זך, בהצמדם ובהתלכדם (של האבוקה והלהב) יתמלא הבית כולו אורה.
כיצד עונים דבריו לשאלת אברבנאל?
| ב. "לאורך אני צריך?" |
"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד"
And thou shalt command the children of Israel, that they bring unto thee pure olive oil beaten for the light, to cause a lamp to burn continually.
ר' אבינא אמר תרתי (שתי דרשות) ור' ברכיה אמר תרתי: ר' אבינא אמר: הגלגל הזה של חמה, אחד ממשמשי הוא, ובשעה שהוא יוצא לעולם אין כל בריה יכולה ליזון עיניה ממנו, ולאורְךָ אני צריך? אמר ר' אחא: (ישעיה מ"ב) "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר" – לא באתי אלא לזכותך (=לא צויתי מצוות נרות אלא לזכותך).
ר' אבינא אמר אחורי: הברק הזה, אחד מתולדות האש שלמעלה הוא, ומסוף העולם עד סופו מבהיק אורו – ולאורך אני צריך? אמר ר' אחא (ישעיה מ"ב): "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר" – לא באתי אלא לזכותך.
ר' ברכיה אמר: הגלגל הזה של עין – אין אדם רואה מתוך הלבן שבו אלא מתוך השחור. אמר הקב"ה: מה מתוך חשיכה בראתי לך אורה, ולאורך אני צריך? אמר ר' אחא (ישעיה מ"ב): "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר" – לא באתי אלא לזכותך.
ר' ברכיה אמר אחורי (בראשית א'): "והארץ היתה תוהו ובוהו וחשך על פני תהום" מה כתיב אחריו? "ויאמר אלוקים: יהי אור". אמר הקב"ה: מה מתוך חשיכה בראתי לך אורה – ולאורך אני צריך? אמר ר' אחא: "ה' חפץ למען צדקו..." – לא באתי אלא לזכותך.
1. מה הרעיון המשותף בארבעת המדרשים האלה בתכליתן של המצוות שנתן ה' לישראל?
*
2. למה תלו החכמים האלה דבריהם דווקא במצווה זו של נר תמיד בפרשתנו - והלא כלפי כל המצוות אפשר לאמרן – וכיצד דייקו דבריהם מפסוקנו?
3. מה השונה בכל אחד מן המדרשים הנ"ל?
| ג. "שתהא שלהבת עולה מאליה" |
"לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד"
And thou shalt command the children of Israel, that they bring unto thee pure olive oil beaten for the light, to cause a lamp to burn continually.
ספרא ה' אמור:
"להעלות נר תמיד" – שתהא שלהבת עולה מאליה.
"להעלות נר תמיד" – שתהא שלהבת עולה מאליה.
And thou shalt command the children of Israel, that they bring unto thee pure olive oil beaten for the light, to cause a lamp to burn continually.
רש"ר הירש:
"להעלות נר" – הביטוי הזה להדלקת הנר מצאנוהו רק בשייכות לעבודת המנורה במשכן. הוא בא לצוות על הכהן את הפעולה להאחיז את השלהבת בפתיל העומד להדלק כל הזמן "עד שתהא שלהבת עולה מאליה". תכליתו של הרב המלמד תורה לתלמידיו הוא ליתר עצמו (=לעשות עצמו למיותר) כלפי תלמידיו ואין תכליתו להשאיר את העם הלוקח תורה מפיו, את "ההדיוטות", בתלות מתמדת ברבם, שיהיו תמיד נזקקים לו ומיחלים למוצא פיו.
"להעלות נר" – הביטוי הזה להדלקת הנר מצאנוהו רק בשייכות לעבודת המנורה במשכן. הוא בא לצוות על הכהן את הפעולה להאחיז את השלהבת בפתיל העומד להדלק כל הזמן "עד שתהא שלהבת עולה מאליה". תכליתו של הרב המלמד תורה לתלמידיו הוא ליתר עצמו (=לעשות עצמו למיותר) כלפי תלמידיו ואין תכליתו להשאיר את העם הלוקח תורה מפיו, את "ההדיוטות", בתלות מתמדת ברבם, שיהיו תמיד נזקקים לו ומיחלים למוצא פיו.
1. הסבר, מה הסמל שראה הירש במנורה ובפעולות הדלקת הנר, והיכן מצא בכתבי הקודש סימוכין לסמליות זו?
2. מהיכן בתנ"ך יש ללמוד שאחד מתפקידי הכהן הוא הוראת התורה?
*
3. נגד מי פונה הירש בדבריו אלה בתארו את היחס האמתי שבין הרב – המורה – הכהן, לבין העם "ההדיוטות"?