לדברת "אנכי" עיין גיליון תשי"א המוקדש כולו רק לפסוק ב'.
| א. החרות מאלהים אחרים |
"לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי"
לא יהיה לך THERE SHALL NOT BE UNTO THEE [OTHER GODS] — Why is this said? Does not the preceding verse state: I — and no other — shall be thy God? But since it states immediately after this, “Thou shalt not make unto thee [any graven image etc.]” I might say that I have only a prohibition that one may not make such gods; whence could I know that one may not retain an idol that has already been made? Perhaps there is no such law! Therefore it states here: “there shall not be unto thee” (thou shalt not have other gods) (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 20:3:1.)
בעל עקדת יצחק (ר' יצחק עראמה – נפטר כ-10 שנים אחרי גירוש ספרד):
ולעניין כוונת הדיבור הזה – השני – אומר, שעם הדיבור הזה הוא אזהרה ומניעה מהודות שום אלוהות – הנה הוא באמת כולל גם כן בשורה טובה וחופשיות נפלא, לומר שאחר שהוא אלוהינו, קרוב אלינו, והוא יכול על כל האלוהים כמו שנתבאר מהדיבור הראשון, מעתה – מה לנו מלהודות אלוהות ועבדות... לשום נמצא מנמצאות מעלה מטה – ועודנו חי (כלומר: לעבוד אחד הברואים בעוד הבורא חי וקיים), וכמו שאמרו חז"ל: לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני – כל זמן שאני קיים. וזהו שאמרו (שמות ל"ב ט"ז) "חרות על הלוחות" אל תקרי חרות אלא חֵרות, חֵרות ממלאך המוות, חֵרות מהמלכויות, חֵרות מהיסורין. ויש בכלל זה העבודה זרה הגדולה המצויה היום בעולם מציאות חזק, והוא: התכוונות כל המחשבות והעסקים לקיבוץ הממון והצלחת הנכסים שהמה להם האלוהים האדירים, אשר עליהם הם נשענים ובאמונתם הם נמשכים, ועל קדושת שמם הם מכחישים אלוה ממעל ועוזבים את תורתו, ומניחים אותה עגונה ועלובה בקרן זוית; וזוהי גופה של עבודה זרה ועיקרה – כמו שיבוא בלא תחמוד; אשר ממנה נזהר איוב, כמו שנתבאר באמרו (איוב ל"א כ"ד) "אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי. אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי"...
ולעניין כוונת הדיבור הזה – השני – אומר, שעם הדיבור הזה הוא אזהרה ומניעה מהודות שום אלוהות – הנה הוא באמת כולל גם כן בשורה טובה וחופשיות נפלא, לומר שאחר שהוא אלוהינו, קרוב אלינו, והוא יכול על כל האלוהים כמו שנתבאר מהדיבור הראשון, מעתה – מה לנו מלהודות אלוהות ועבדות... לשום נמצא מנמצאות מעלה מטה – ועודנו חי (כלומר: לעבוד אחד הברואים בעוד הבורא חי וקיים), וכמו שאמרו חז"ל: לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני – כל זמן שאני קיים. וזהו שאמרו (שמות ל"ב ט"ז) "חרות על הלוחות" אל תקרי חרות אלא חֵרות, חֵרות ממלאך המוות, חֵרות מהמלכויות, חֵרות מהיסורין. ויש בכלל זה העבודה זרה הגדולה המצויה היום בעולם מציאות חזק, והוא: התכוונות כל המחשבות והעסקים לקיבוץ הממון והצלחת הנכסים שהמה להם האלוהים האדירים, אשר עליהם הם נשענים ובאמונתם הם נמשכים, ועל קדושת שמם הם מכחישים אלוה ממעל ועוזבים את תורתו, ומניחים אותה עגונה ועלובה בקרן זוית; וזוהי גופה של עבודה זרה ועיקרה – כמו שיבוא בלא תחמוד; אשר ממנה נזהר איוב, כמו שנתבאר באמרו (איוב ל"א כ"ד) "אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי. אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי"...
למורים ולמדריכים:
1. הסבירו לתלמידיכם את המושג "חרות" שבמאמר חז"ל המובא בדבריו (בלשונו "חופשיות נפלא"), מהי החרות שזוכה לה מי שאין לו "אלוהים אחרים"?
2. באיזה מובן רואה בעל העקדה את הרדיפה אחר ממון כעברה על "לא יהיו לך אלוהים אחרים על פני"? (בלשונו: "העבודה זרה המצויה היום בעולם מציאות חזק")
| ב. דיבר הכתוב כפי מחשבת עובדימו |
"לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי"
לא יהיה לך THERE SHALL NOT BE UNTO THEE [OTHER GODS] — Why is this said? Does not the preceding verse state: I — and no other — shall be thy God? But since it states immediately after this, “Thou shalt not make unto thee [any graven image etc.]” I might say that I have only a prohibition that one may not make such gods; whence could I know that one may not retain an idol that has already been made? Perhaps there is no such law! Therefore it states here: “there shall not be unto thee” (thou shalt not have other gods) (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 20:3:1.)
ד"ה לא יהיה לך: דיבר הכתוב "אלוהים" כנגד מחשבת עובדימו, כמו "ויקח חנניה הנביא" (ירמיה כ"ח י') "והאנשים רדפו אחריהם" (יהושע ב' ז') וככה דבר שמואל "למה הרגזתני" (שמואל א' כ"ח ט"ו) כי הכתוב דיבר כפי מחשבת שאול. ואין זה מקומו לפרש אותו.
1. מה קשה לו?
2. מה רצה ראב"ע להוכיח בעזרת הפסוקים: ירמיהו כ"ח י'; יהושע ב' ז'; שמואל א' כ"ח ט"ו?
| ג. "לא יהיה לך" |
"לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי"
לא יהיה לך THERE SHALL NOT BE UNTO THEE [OTHER GODS] — Why is this said? Does not the preceding verse state: I — and no other — shall be thy God? But since it states immediately after this, “Thou shalt not make unto thee [any graven image etc.]” I might say that I have only a prohibition that one may not make such gods; whence could I know that one may not retain an idol that has already been made? Perhaps there is no such law! Therefore it states here: “there shall not be unto thee” (thou shalt not have other gods) (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 20:3:1.)
ד"ה לא יהיה לך: למה נאמר? לפי שנאמר: "לא תעשה לך" אין לי אלא שלא יעשה, העשוי כבר מנין שלא יקיים? תלמוד לומר: "לא יהיה לך".
לא יהיה לך THERE SHALL NOT BE UNTO THEE [OTHER GODS] — Why is this said? Does not the preceding verse state: I — and no other — shall be thy God? But since it states immediately after this, “Thou shalt not make unto thee [any graven image etc.]” I might say that I have only a prohibition that one may not make such gods; whence could I know that one may not retain an idol that has already been made? Perhaps there is no such law! Therefore it states here: “there shall not be unto thee” (thou shalt not have other gods) (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 20:3:1.)
ד"ה לא יהיה לך: (אחרי הביאו דברי רש"י) וזו באמת ברייתא היא שנויה במכילתא. ואם כן תהיה זו מצוות לא תעשה בלבד אזהרה למקיים עבודה זרה ברשותו ואין בה מיתת בית דין, ולמה הקדים הקיום שהוא בלאו להשתחואה ועבודה שהם בכרת ומיתת בי"ד...
והנכון גם לפי הפשט שהוא מלשון "והיה ה' לי לאלהים" (בראשית כ"ח כ"א), "להיות לכם לאלהים" (במדבר ט"ו מ"א/ויקרא י"א מ"ה). יאמר: שלא יהיה לנו בלתי ה' אלהים אחרים מכל מלאכי מעלה ומכל צבא השמים הנקראים אלהים, כענין שנאמר (שמות כ"ב י"ט): "זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו", והיא מניעה שלא יאמין באחד מהם ולא יקבלהו עליו באלוה ולא יאמר לו אלי אתה. וכן דעת אונקלוס שאמר: אלה אחרן בר מיני.
1. העתק את דברי רש"י בסימני פיסוק!
2. הסבר מהו ההבדל בין רש"י לרמב"ן בהבנת המילים האלה!
**
3. מה היא ראיית הרמב"ן נגד דעת רש"י?
**
4. מה ראייתו מבמדבר ט"ו מ"א?
| ד. "על פני" - שאלות ברש"י |
"לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי"
לא יהיה לך THERE SHALL NOT BE UNTO THEE [OTHER GODS] — Why is this said? Does not the preceding verse state: I — and no other — shall be thy God? But since it states immediately after this, “Thou shalt not make unto thee [any graven image etc.]” I might say that I have only a prohibition that one may not make such gods; whence could I know that one may not retain an idol that has already been made? Perhaps there is no such law! Therefore it states here: “there shall not be unto thee” (thou shalt not have other gods) (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 20:3:1.)
ד"ה על פני: כל זמן שאני קיים, שלא תאמר לא נצטוו על עבודה זרה אלא אותו הדור.
על פני BEFORE ME — i. e. so long as I exist; and these apparently superfluous words are added in order that you may not say that no one received any command against idolatry except that generation which went forth from Egypt (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 20:3:2).
1. מה קשה לו?
**
ד"ה על פני: בכל מקום אשר אני שם, וזהו כל העולם.
**
על פני BEFORE ME — i.e. in any place where I am, and that is the entire world. Another explanation: so long as I exist (i.e. always) (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 20:3:2). — The Ten Commandments — I have already explained them (Exodus 20:1-14).
דבר אחר: כל זמן שאני קיים.
על פני BEFORE ME — i. e. so long as I exist; and these apparently superfluous words are added in order that you may not say that no one received any command against idolatry except that generation which went forth from Egypt (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 20:3:2).
מה ראה רש"י להביא שם (בפרשת ואתחנן) שני פירושים למילים "על פני", ולא להסתפק שם בפירושו האחד שפירש כאן?
עצה טובה ללומד המתקדם הקורא גרמנית: קרא בעיון:
Herrmann Cohen: D. Bilderdienst
בתוך הספר:
Religion der Vernunft aus den Quellen des Judentums, Seite 58-64