| א. "ויהי כל פקודי בני ישראל..." |
"וַיִּהְיוּ כָּל פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֲבֹתָם"
And all those that were numbered of the children of Israel by their fathers’houses, from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war in Israel;
הוצרך הכתוב להגיד מספר הכלל, לאחר שהגיד הפרטים, כי נצטווה משה ואהרן, שיידעו מספר מפקד העם ויידעו מספר כל שבט, כי כן דרך המלכים למנות את העם; ולא הבינותי טעם המצוה הזאת למה ציוה בה הקדוש ברוך הוא, כי היה צורך שיתייחסו לשבטיהם בעבור הדגלים, אבל ידיעת המספר לא ידעתי למה ציוה שידעו אותו.
אולי להודיעם חסדו עליהם, כי בשבעים נפש ירדו אבותיהם מצרימה, ועתה הם כחול הים וכך מבני עשרים. ואחרי כל דבר ומגפה ימנם, להודיע כי הוא "משגיא לגויים". (המליצה שאולה מאיוב י"ב כ"ג). "ימחץ וידיו תרפינה" (איוב ה' י"ח) כמו שאמרו רבותינו: "מרוב חיבתם מונה אותם כל שעה". ועוד: כי הבא לפני אבי כל הנביאים ואחיו קדוש ה', והוא נודע אליהם בשמו, יהיה לו בדבר הזה זכות וחיים, ... כי ישימו עליהם עינם לטובה יבקשו עליהם רחמים: ה' אלוקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ולא ימעיט מספרכם... ובבמדבר רבה ראיתי כך: "במספר שמות לגולגלותם", אמר לו הקדוש ברוהוא למנותם בכבוד ובגדולה לכל אחד ואחד, לא תהיה אומר לראש המשפחה: "כמה במשפחתך? כמה בנים יש לך?" אלא כולהון יהון עוברין לפניך באימה ובכבוד, ואתה מונה אותם. הדא הוא דכתיב: "במספר שמות מבן עשרים שנה ולמעלה לגולגלותם".
וייתכן שנאמר עוד, כי היה זה כדרך שהמלכות עושה בבואה למלחמה, כי עתה היו מזומנים להיכנס לארץ ולבוא במלחמה עם מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ועם השאר כולם, כמו שאמר "נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה'" (במדבר י' כ"ט), והיו משה והנשיאים צריכים לדעת מספר חלוצי צבא המלחמה וכן מספר כל שבט ושבט, ומה יפקוד עליו בערבות מואב במערכות המלחמה, כי התורה לא תסמוך על הנס שירדוף אחד אלף, וזה טעם "כל יוצא צבא בישראל" כי המניין מפני צבא המלחמה.
ועוד: שיחלק להם הארץ למספר, וידע כמה חבלים יפלו להם מן הארץ הנכבשת להם, כי לולא דבר המרגלים, היו נכנסים שם מיד.
And all of the reports of the Children of Israel, according to houses of their fathers, etc: The verse needed to tell the number of the whole group after it told the [number of the] parts; as Moses and Aaron were commanded to know the report of the [whole] people and to know the number of each tribe, as this is the way of kings to count the people... And it is logical to say further that this was the way of what the monarchy does when it comes to fight a war; as they were now prepared to enter the land and to come to war with the kings of the Amorites who were across the Jordan and with all the other ones; as [Moses] stated, "We are travelling to the place that the Lord said" (Numbers 10:29). And Moses and the leaders needed to know the number of the ones primed for war, as well as the number of each and every tribe. And that which he reports about it [again] on the Plains of Moab is [because] the Torah does not rely on a miracle, such that 'one should chase a thousand.' And this is the reason [that it states], "all that go out in the army from Israel," as the count is for the army of war...
1. מה הטעמים השונים הניתנים ברמב"ן למניין זה?
2. הסבר את המילים המסומנות בקו.
3. הסבר האין דברי הרמב"ן כאן סותרים דבריו בשמות י"ב ט"ז. סוף דבריו:
"ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים, שהם יסוד התורה כולה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבנו, עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו, שכולם ניסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם בין הרבים בין ביחיד... הכל בגזירת עליון".
"ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים, שהם יסוד התורה כולה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבנו, עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו, שכולם ניסים, אין בהם טבע ומנהגו של עולם בין הרבים בין ביחיד... הכל בגזירת עליון".
היעזר בתשובתך בדברי הרמב"ן, דברים כ' ח':
ד"ה וציוה ופקדו שרי הצבאות: ... כי התורה תצוה כדרך הארץ ותעשה הנסים עם יראיו בסתר, ואין החפץ לפניו לשנות טבעו של עולם.
ד"ה וציוה ופקדו שרי הצבאות: ... כי התורה תצוה כדרך הארץ ותעשה הנסים עם יראיו בסתר, ואין החפץ לפניו לשנות טבעו של עולם.
4. איזה פרט מפרטי ביצוע המפקד מחזק את הטעם השלישי של הרמב"ן?
| ב. שאלות בדברי עקדת יצחק |
בעל עקדת יצחק, בהקדמתו לפרשת במדבר:
....והיה המניין לגולגלותם להודיעך, שאין להם עמידה וקיום במין בלבד, ככל שאר הנמצאות ההוות ונפסדות, אלא להעלותן אל על... שכל אחד מהם - יהיה לו חשיבות בפני עצמו כמלך וככהן... כי באמת חיבה יתירה נודעת להם בזה; וזה טעם נפלא שיזכיר כל אחד בשמו ויחסו בשווה... כי כולם שווים במעלה, ומעלת כל אחד נפרדת ממעלת חברו.
....והיה המניין לגולגלותם להודיעך, שאין להם עמידה וקיום במין בלבד, ככל שאר הנמצאות ההוות ונפסדות, אלא להעלותן אל על... שכל אחד מהם - יהיה לו חשיבות בפני עצמו כמלך וככהן... כי באמת חיבה יתירה נודעת להם בזה; וזה טעם נפלא שיזכיר כל אחד בשמו ויחסו בשווה... כי כולם שווים במעלה, ומעלת כל אחד נפרדת ממעלת חברו.
1. הסבר את המילים המסומנות בקו.
2. נגד איזו השקפה (הרווחת גם היום) פונה כאן בעל העקדה?
3. לאיזה מטעמי הרמב"ן דלעיל קרוב טעמו?