| א. למושג "בחירת ישראל" |
1. פרופ' היינמן, במאמרו "בחירת ישראל במקרא", סיני תש"ה, חוברת כסלו:
... התורה והנביאים ביססו את תורת הבחירה שלהם (כלומר את תורת הקירבה בין ה' לעם ישראל) דווקא על האוניברסליזם. ... דווקא במקום שהודגשה ביותר בחירת ישראל (כגון בספר דברים ובספר ישעיה) הודגשה אף אחדות האל ושלטונו בעולמו. ואין לתמוה על כך... רק האל "היושב על חוג הארץ ויושביה כחגבים", יכול לבחור אומה בין כל האומות שבעולם ולקרוא לה "עבדי", "בחירי". האוניברסליזם אינו סותר את הבחירה: דווקא מאפשר אותה ומשמש יסודה.
... התורה והנביאים ביססו את תורת הבחירה שלהם (כלומר את תורת הקירבה בין ה' לעם ישראל) דווקא על האוניברסליזם. ... דווקא במקום שהודגשה ביותר בחירת ישראל (כגון בספר דברים ובספר ישעיה) הודגשה אף אחדות האל ושלטונו בעולמו. ואין לתמוה על כך... רק האל "היושב על חוג הארץ ויושביה כחגבים", יכול לבחור אומה בין כל האומות שבעולם ולקרוא לה "עבדי", "בחירי". האוניברסליזם אינו סותר את הבחירה: דווקא מאפשר אותה ומשמש יסודה.
*
א. נגד איזו תפישה מוטעית של בחירת עם ישראל נלחם כאן בעל המאמר?
*
ב. באיזה מקום בפרקנו ובספר דברים הובלט אותו דבר שכותב עליו המאמר במלים המסומנות בקו.
2. קאסוטו, בפירושו לספר שמות:
אם אתם תסכימו להצעתי אבחר בכם במיוחד – והבחירה היא למילוי תפקיד רוחני נשגב.
אם אתם תסכימו להצעתי אבחר בכם במיוחד – והבחירה היא למילוי תפקיד רוחני נשגב.
היכן נאמר בפרקנו שבחירת עם ישראל תכליתה תפקיד מיוחד, ומהו אותו תפקיד?
| ב. שאלות ודיוקים ברש"י |
ד"ה ויחן שם ישראל: כאיש אחד, בלב אחד. אבל שאר כל החניות בתרעומת ובמחלוקת.
ויחן שם ישראל AND THERE ISRAEL ENCAMPED as one man and with one mind — but all their other encampments were made in a murmuring spirit and in a spirit of dissension (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 19:2:10).
א. מה קשה לרש"י?
ד"ה נוסע אחריהם: בלב א' כאיש אחד...
נסע אחריהם [EGYPT] JOURNEYED AFTER THEM (נסע is singular) — the Egyptians journeyed after them with one mind and as one man (hence the use of the singular) (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 14:10:3). Another explanation of והנה מצרים נסע אחריהם is: the singular denotes that they saw, not the Egyptians, but the guardian angel of Egypt coming from heaven to assist the Egyptians. Thus is it explained in the Tanchuma (cf. Exodus Rabbah 21:5).
האם גם שם עומד לפניו אותו קושי?
**
ג. השווה למקומנו דברי רש"י, במדבר י"ג כ"ב:
ד"ה ויבא עד חברון: (סוטה ל"ד) כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות שלא יהא ניסת לחבריו להיות בעצתם. וכן הוא אומר (דברים א') ולו אתן את הארץ אשר דרך בה, וכתיב (שופטים א') ויתנו לכלב את חברון.
ד"ה ויבא עד חברון: (סוטה ל"ד) כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות שלא יהא ניסת לחבריו להיות בעצתם. וכן הוא אומר (דברים א') ולו אתן את הארץ אשר דרך בה, וכתיב (שופטים א') ויתנו לכלב את חברון.
ועיין גם דברי רשב"ם, שם:
ד"ה ויבא עד חברון: הגדה נראית פשט שעל כלב אמר הכתוב שנאמר ולו אתן את הארץ אשר דרך בה והביאותיו אל הארץ אשר בה שמה וזרעו יורישנה. לפיכך ויבא עד חברון. הוא כלב ונשתטח על קבורת אבות והתפלל שינצל מעצת מרגלים. ומצינו ביהושע שנתן לכלב את חברון כדכתיב ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפונה באחוזתו. ומכל מקום לפי עיקר פשוטו ויבא כל אחד ואחד עד חברון שהרי אמרו וגם בני הענקים ראינו שם בחברון. וכתיב ושם ראינו את הנפילים בני ענק.
ד"ה ויבא עד חברון: הגדה נראית פשט שעל כלב אמר הכתוב שנאמר ולו אתן את הארץ אשר דרך בה והביאותיו אל הארץ אשר בה שמה וזרעו יורישנה. לפיכך ויבא עד חברון. הוא כלב ונשתטח על קבורת אבות והתפלל שינצל מעצת מרגלים. ומצינו ביהושע שנתן לכלב את חברון כדכתיב ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפונה באחוזתו. ומכל מקום לפי עיקר פשוטו ויבא כל אחד ואחד עד חברון שהרי אמרו וגם בני הענקים ראינו שם בחברון. וכתיב ושם ראינו את הנפילים בני ענק.
הסבר, למה לא יפרש רש"י אותו קושי שם כדרך שפירשו כאן?
אתם ראיתם YE HAVE SEEN — It is not a tradition in your possession, not in written words do I send a message to you, not by means of eye-witnesses do I attest this to you, but you yourselves have seen אשר עשיתי למצרים WHAT I DID UNTO EGYPT — on account of many sins were they liable to Me for punishment before they came into contact which you, but I did not exact punishment from them except on your account (cf. Mekhilta d'Rabbi Yishmael 19:4:1).
**
א. מה הם הקשיים שרצה רש"י ליישב בפסוקנו זה?
*
ב. מקשים מפרשי רש"י, למה לו להזכיר כאן עבירות שעברו מצרים לפני שנזדווגו לישראל, ומה עניינם של ישראל הוא זה? ענה לשאלתם!
ד"ה ועתה: אם עתה תקבלו עליכם, יערב לכם מכאן ואילך, שכל התחלות קשות.
ועתה AND NOW — if you will now take upon yourselves the observance of My commandments, it will be pleasant (easy) to you from now and henceforth, for every beginning is difficult (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 19:5:1).
**
א. מה ראה רש"י להקדים מילת "אם" למילה "עתה" שלא ככתוב - מה תיקן בזה?
ב. העתק את פסוקנו בסימני פיסוק לפי פירושו של רש"י!
ג. במה סוטה רש"י כאן מפשוטו של מקרא?
ד"ה ושמרתם את בריתי: שאכרות עמכם על שמירת התורה.
ושמרתם את בריתי AND KEEP MY COVENANT which I shall make with you regarding the observance of the Torah (cf. (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 19:5:1).
השווה לדבריו רמב"ן:
הברית אשר כרתי את אבותיכם להיות להם לאלוהים ולזרעם אחריהם.
הברית אשר כרתי את אבותיכם להיות להם לאלוהים ולזרעם אחריהם.
*
א. מי משניהם קרוב יותר ללשון הכתוב?
*
ב. מה ראה רש"י לפרש כפי שפירש ולא כפירוש הרמב"ן?
| ג. שאלות בדברי ספורנו |
1. פסוק ג'
"וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱ-לֹהִים"
"וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱ-לֹהִים"
אמר שישראל שמו פניהם אל עסקי החנייה וצרכיה, ומשה עלה והכין עצמו לנבואה.
שני קשיים - אחד בסגנון ואחד בעניין – רצה לישב. אילו הם?
להבנת השאלה הסגנונית עיין
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ. וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ"
And it came to pass, when he was come near to enter into Egypt, that he said unto Sarai his wife: ‘Behold now, I know that thou art a fair woman to look upon.
"וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה. וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת"
So Esau returned that day on his way unto Seir.
להבנת השאלה בעניין – עיין ספורנו, שמות ג', א':
ד"ה ויבוא אל הר האלוקים: חורבה. הוא לבדו להתבודד ולהתפלל על דרך ויבא עד חברון ).
ד"ה ויבוא אל הר האלוקים: חורבה. הוא לבדו להתבודד ולהתפלל על דרך ויבא עד חברון ).
ויבא אל הר האלוקים חורבה. Moses, all by himself; he wanted to pray and meditate there in complete isolation and concentration. The phrase is similar to Numbers 13,22 ויבא עד חברון, where we find that one of the spies, Calev, reportedly, came to Chevron. [the sudden singular ויבא instead of ויבואו, there prompted the sages to say that Calev went to pray at the graves of the patriarchs. Ed.]
2. שמות י״ט:ד׳
"אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם"
Ye have seen what I did unto the Egyptians, and how I bore you on eagles’wings, and brought you unto Myself.
כמה הפצרתי כדי שישובו מרשעם "כי לא אחפץ במות המת". ובהקשות ערפם הוצרכתי להרבות אותותי ומופתי בקרבם ולהשחיתם.
**
א. מה קשה לו בפסוקנו, ולשם מה הביא את הפסוק מיחזקאל י"ח ל"ב?
*
ב. במה שונה הוא עקרונית מפירושו של רש"י?
| ד. קבלת התורה - איש לפי כוחו |
"... מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱ-לֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל"
משה ידבר MOSES SPAKE — When Moses was speaking and proclaiming the Commandments to Israel — for they heard from the Almighty’s mouth only the Commandments אנכי and לא יהיה לך, whilst the others were promulgated by Moses — then the Holy One, blessed be He, assisted him by giving him strength so that his voice might be powerful and so become audible (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 19:19:2).
תנחומא שמות כ"ה:
בוא וראה האיך היה הקול יוצא אצל ישראל, כל אחד ואחד לפי כוחו: הזקנים היו שומעים את הקול לפי כוחם והבחורים לפי כוחן והנערים לפי כוחן והקטנים לפי כוחן והיונקים לפי כוחן והנשים לפי כוחן, ואף משה לפי כוחו, שנאמר "משה ידבר והאלוקים יעננו בקול" – בקול שהיה יכול משה לסבול. וכן הוא אומר (תהלים כ"ט) "קול ה' בכח"! – "בכוחו" לא נאמר אלא "בכח", שכל אחד ואחד יכול לסבול.
בוא וראה האיך היה הקול יוצא אצל ישראל, כל אחד ואחד לפי כוחו: הזקנים היו שומעים את הקול לפי כוחם והבחורים לפי כוחן והנערים לפי כוחן והקטנים לפי כוחן והיונקים לפי כוחן והנשים לפי כוחן, ואף משה לפי כוחו, שנאמר "משה ידבר והאלוקים יעננו בקול" – בקול שהיה יכול משה לסבול. וכן הוא אומר (תהלים כ"ט) "קול ה' בכח"! – "בכוחו" לא נאמר אלא "בכח", שכל אחד ואחד יכול לסבול.
1. איזו תמיהה סגנונית בפסוקנו מתפרשת במדרש?
**
2. הסבר את הרעיון הכלול בדברי המדרש על שמיעת דברי תורה ולימודה.