פרשת ויחי תשכ"ו - מות יעקב
א. צוואת יעקב
השוה את צוואת יעקב ליוסף מ"ז כ"ט-ל' למסירת דברי הצוואה באזני פרעה נ' ה'.
צוואת יעקב פרק מ"ז פסוקים כ"ט-ל' מסירת הדברים לפרעה פרק נ' פסוק ה'
"אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ
שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי
וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת
אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם
וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי
וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם
וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם"
"- - -
אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר
- -
- -
הִנֵּה אָנֹכִי מֵת
- -
בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ
כְּנַעַן שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי"
הסבר את סיבת השינויים (חיסורים, הוספות), אחד לאחד.
ב. "ויעלו אתו" - "ויעל עמו"
"וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים"
And there went up with him both chariots and horsemen; and it was a very great company.
ד"ה ויעל עמו: העלה יוסף עמו.
ויעל עמו; Joseph took with him, as well as chariots riders, etc.; a similar construction as in Genesis 8,20 where the Torah reported that Noach ויעל עולות, offered burnt offerings, i.e, the word ויעל is in the transitive mode hiphil.
ד"ה גם רכב גם וגו': כמו (בראשית ח' כ') "ויעל עולות", לשון מפעיל. א. מה קשה לו בפסוקנו? ב. מניין לו שכפי פירושו כן הוא?
השווה:
"וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל עַבְדֵי פַרְעֹה זִקְנֵי בֵיתוֹ וְכֹל זִקְנֵי אֶרֶץ מִצְרָיִם"
And Joseph went up to bury his father; and with him went up all the servants of Pharaoh, the elders of his house, and all the elders of the land of Egypt,
"וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים"
And there went up with him both chariots and horsemen; and it was a very great company.
נסה להסביר את סיבת השוני בין שני הפסוקים על פי דברי בעל הכתב והקבלה, בבמדבר כ"ב כ"ב:
ד"ה קום לך אתם: ...יש הפרש גדול בין "הליכה עמהם" ובין "הליכה אתם", באמרו "לא תלך עמהם" יורה מניעת הליכה פועלת, שלא ישתתף עמהם לילך, כדי למלאות כוונת משאלותם ולשמשם בקללת העם, ולא נכלל בלשון זה מניעת ההליכה מכל וכל; אמנם אמרו "לך אתם" אין במשמעותו כי אם ההליכה בעלמא שאין בה תועלת, כמו לטיול ולכבוד; והודיעתנו התורה כוונתו הרעה, שבאמת דעתו היתה היפך הציווי, כי אמרה "וילך עם שרי מואב", אשר יורה על הליכת התועלת, למלא משאלות לבבם ולשמש אותם בקללו את אויביהם.
ג. "התחת אלהים" - שתי תשובות
"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱ-לֹהִים אָנִי"
And Joseph said unto them: ‘Fear not; for am I in the place of God?
**
לפי דברי ר' אליעזר אשכנזי יש בדברי יוסף אלה שתי תשובות: אחת לדברי השליחות (פסוקים ט"ז-י"ז) ואחת לדברי האחים (פסוק י"ח). הסבר – כיצד!
ד. בביאור טענת "התחת אלהים"
"הֲתַחַת אֱ-לֹהִים אָנִי"
And Joseph said unto them: ‘Fear not; for am I in the place of God?
תרגום אונקלוס:
ארי דחלא ה' אנא.
האמנם אני דיין תחתון שאדון אחר גזרותיו ואעניש מי שהיה שליח מאתו, לעשותם כמו בית דין, המבטל דברי בית דין חברו. כי אמנם הייתם שליחיו בזה בלי ספק, כענין (מ"ה) "לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלוקים".
התחת אלוקים אני, while it is true that I am a judge, a surrogate of His, charged with the task of carrying out His decrees, and I could punish anyone who was empowered by Him to carry out His decrees. This is analogous to the principle that one court must not annul the rulings of a previous court on the same subject.” (Eduyot 1:5) It is true that you had been charged by G’d to carry out His decrees, but you did not send me here deliberately but G’d. (Genesis 48:8)
אם אתם חייבים עונש על הדבר – אלוקים שופט, ואני לא אקום ולא אטור.
כי התחת אלוקים אני, "Am I then in G'd's place?" Joseph meant: "if you are guilty it is up to G'd to punish you; it is not up to me to revenge myself or to hold a grudge against you." Joseph may not have told the brothers that he had forgiven them because under Noachide law the matter did not depend on his forgiveness at all. Under Noachide law, once a person has committed the sin of kidnapping or robbery, he is guilty of the death penalty. The fact that the victim forgave the criminal is irrelevant to the penalty. Joseph added that he had to interpret the brothers' actions in a manner which reflected credit upon them.
הלא אתם עבדי אלוקים וכאשר תהיו עבדים לי, הלא אני מקפח כבוד שמים ומקבל את עבדיו לי לעבדים, ובדרך שאמרה התורה בספר ויקרא (כ"ח נ"ח) "כי לי בני ישראל לעבדים" – עבדי הם, ואין רצון הקב"ה ואין כבודו שיהיו נמכרים לעבדים לזולתו.
1. במה שונה תרגום אונקלוס מפירושם של שלושת המפרשים, ומה המריצו לתרגם כפי שתרגם?
2. איזה משלושת הפירושים הנ"ל נראה לך הקרוב ביותר לפשוטו של מקרא?