| א. "עמך" |
השווה את הפסוקים:
"לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ"
And the LORD spoke unto Moses: ‘Go, get thee down; for thy people, that thou broughtest up out of the land of Egypt, have dealt corruptly;
פסוק י"א
"לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ?"
"לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ?"
"רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי")
And the LORD said: ‘I have surely seen the affliction of My people that are in Egypt, and have heard their cry by reason of their taskmasters; for I know their pains;
1. כיצד יש לבאר חילופי כינוי אלה?
2. הבא הוכחה מפרק זה (ל"ב) עצמו, שאין חילופי כינוי כאלה דברים שבמקרה!
| ב. תפילת משה |
1. מהו מבנה התפילה הזאת?
השווה תפילתו זו לתפילת משה בבמדבר י"ד, י"ג-ט"ו:
|
ב"כי תשא"
פסוק י"ב:
"לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים וּלְכַלֹּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" |
ב"שלח"
פסוק ט"ו:
"וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר
פסוק ט"ז:
מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה' לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר" |
הסבר את סיבת השוני שבדברים המושמים בפי הגויים כאן וכאן!
| ג. "למה ה' יחרה אפך..." |
"לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה"
And Moses besought the LORD his God, and said: ‘LORD, why doth Thy wrath wax hot against Thy people, that Thou hast brought forth out of the land of Egypt with great power and with a mighty hand?
אמר ר' הונא: משל לחכם שפתח לבנו חנות של בשמים בשוק של זונות. המבוי (מקום החנות) עשה שלו, והאומנות עשתה שלה, והנער כבחור עשה שלו – יצא לתרבות רעה. בא אביו ותפסו עם הזונה, התחיל האב צועק ואומר: "הורגך אני!" היה שם אוהבו, אמר לו: "אתה איבדת הנער, ואתה צועק כנגדו?! הנחת כל האומנויות ולא למדתו אלא בשם. הנחת כל המבואות ולא פתחת לו חנות אלא בשוק של זונות!" כך אמר משה: "ריבון העולם! הנחת כל העולם ולא שעבדת בניך אלא במצרים, שהיו עובדין טלאים, ולמדו מהם בניך, ואף הם עשו עגל!... דע מהיכן הוצאת אותם!"
הלא ידעת שהוצאת אותם מארץ מצרים, שהיא מלאה גילולים, אשר היו מלומדים בכל התועבות האלה... והמצרים עובדי טלאים הם, ומהם למדו... והם לא היו רוצים לצאת משם, ושבעל כורחם הוציאם בכוחו הגדול ובזרועו הנטויה; ואם הוצאת אותם מתוך הגילולים והעבודות הזרות, למה יחרה אפך, אם חזרו לעשותם, כי ההרגל נעשה בהם טבע שני, והוא הביאם אל זה, ולא היה דבר שנתחדש בהם עתה...
למה ה' יחרה אפך בעמך: באותם שלא חטאו בעגל.
למה ה' יחרה אפך בעמך, Moses, does not accept that all the people have become “his” people as implied by G’d having said to him שחת עמך “your people have become corrupted.” Surely, he reasons, not all the people have sinned. Why should G’d be angry at those who did not sin, the ones who are still “G’d’s people?”
1. מה הקושי בפסוק שאותו רצו ליישב?
2. מה מוסיף אברבנאל בפירושו על דברי המדרש?
3. במה שונה ספורנו משני קודמיו, ומה היא חולשת פירושו?
4. מה האחיזה הסגנונית שמצא ספורנו בפסוק לפירושו?
| ד. הסניגוריה בדברי משה |
"לָמָה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ..."
And Moses besought the LORD his God, and said: ‘LORD, why doth Thy wrath wax hot against Thy people, that Thou hast brought forth out of the land of Egypt with great power and with a mighty hand?
ר' נחמיה אמר: בשעה שעשו ישראל אותו מעשה, עמד לו משה מפייס את האלוהים. אמר: "ריבון העולם, עשו לך סיוע ואתה כועס עליהם?! העגל הזה שעשו יהיה מסייעך: אתה מזריח את החמה, והוא - את הלבנה; אתה – הכוכבים, והוא – המזלות; אתה מוריד את הטל והוא משיב רוחות; אתה מוריד גשמים והוא מגדל צמחים." אמר הקדוש ברוך הוא: "משה, אף אתה טועה כמותם?!! והלוא אין בו ממש!" אמר לו: "אם כן – 'למה ה' יחרה אפך בעמך?'"
מקשין: מדרש זה קשה להולמו. והלא משה רבנו רוצה ללמד עליהם סניגוריה ולהקטין חטאם, ולכאורה נראה שמגדיל חטאם, כי מוכיח שהם עובדים להבל ולריק ומשתחוים לאל לא יושיע – וזה הלוא עיקר חטאם (ירמיהו ב'): "כי אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות בורות נשברים אשר לא יכילו המים" – ומה סניגוריה יש בדבריו?