פרשת וארא תשי"ז - נאום ה'
הערה: לפסוק ג' בפרקנו ולבעיה המיוחדת הקשורה בו עיין גיליון וארא תש"ו, שהוקדש כולו לפסוק זה בלבד.
א. שאלות כלליות
"וַיְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה'"
And God spoke unto Moses, and said unto him: ‘I am the LORD;
"וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם"
and I appeared unto Abraham, unto Isaac, and unto Jacob, as God Almighty, but by My name יהוה I made Me not known to them.
"וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ"
And I have also established My covenant with them, to give them the land of Canaan, the land of their sojournings, wherein they sojourned.
"וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי"
And moreover I have heard the groaning of the children of Israel, whom the Egyptians keep in bondage; and I have remembered My covenant.
"לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים"
Wherefore say unto the children of Israel: I am the LORD, and I will bring you out from under the burdens of the Egyptians, and I will deliver you from their bondage, and I will redeem you with an outstretched arm, and with great judgments;
"וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם"
and I will take you to Me for a people, and I will be to you a God; and ye shall know that I am the LORD your God, who brought you out from under the burdens of the Egyptians.
"וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'"
And I will bring you in unto the land, concerning which I lifted up My hand to give it to Abraham, to Isaac, and to Jacob; and I will give it you for a heritage: I am the LORD.’
1. הסבר מהו מבנה הנאום הזה, חלק אותו לפסקאות.
2. שם ה' חוזר ונשנה בפסוקים אלה ארבע פעמים, מה תפקידה של חזרה זו?
3. למה חוזרים פסוקים אלה פעמיים על שמות האבות?
4. מהו תפקידם של ריבוי הווי"ן בפסוקים ו'-ז'?
5. מה הן "ארבע לשונות של גאולה", שעליהן אמרו שארבע כוסות הותקנו כנגדם?
6. אמרו על פרשה זו (ב'-ח') שהיא מדברת על עבר, על הווה, על עתיד קרוב ועל עתיד רחוק. הסבר כיצד?
ב. תשובות ה' לדברי משה
בעל באר יצחק, אומר לתחילת פרשתנו:
אומר לתחילת פרשתנו: הנה סברת חז"ל שזה המאמר (ו' ב') "וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ה'" איננו מאמר בפני עצמו, רק הוא דבוק עם הפרשה הקודמת שסיים בה (ו' א') "ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה", וכן נראה ממסדר הקאפיטול (=הפרק) שפסוק "ויאמר ה' אל משה עתה תראה..." שבסיום הפרשה הקודמת הוא תחילת הקאפיטול החדש; ומפני שלא רצו הקהילות לסיים הפרשה הקודמת בפסוקים כ"ב-כ"ג "למה הרעֹתה לעם הזה..." שהם פסוקי קובלנא ותרעומת, לכן הוסיפו עליו פסוק "ויאמר ה' אל משה: עתה תראה אשר אעשה לפרעה", כדי לסיים בטוב. ולפי הסברא הזו באתהו הנבואה בזמן אחר, רוצה לומר שמאמר (ו' א') "ויאמר ה' אל משה: עתה תראה..." ומאמר הבא אחריו (ו' ב') "וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו: אני ה'..." בזמן אחד נאמרו לו.
*
1. לפי סברה זו שני מאמרי ה' (ו' א') "עתה תראה" וכן (ו' ב'-ח') "אני ה' וארא אל...", שניהם תשובות לדברי התרעומת של משה (ה' כ"ב-כ"ג) "למה הרעות לעם הזה". הסבר מה ההבדל בין שתי התשובות?
**
והנה משה אמר שני דברים, האחד: "למה הרעות לעם הזה, למה זה שלחתני", והשני: "והצל לא הצלת את עמך". וה' השיבו על האחרון: (ו' א'): "עתה תראה אשר אעשה לפרעה" ועל הראשון (ו' ב'-ג') "אני ה' וארא אל... באל שד-י ושמי ה' לא נודעתי להם" והטעם, כי על ידי האבות נודע שמי שהוא אל שדי, ועל ידך ייוודע שמי ה' הנכבד בעולם, כאשר אמר (ו' ו'): "לכן אמור לבני ישראל אני ה'" והנה שלחתיך להודיע זה השם.
הטובה תשובתו של ראב"ע לשאלה הנ"ל בעיניך, אם לא? נמק תשובתך!
ג. שאלות ודיוקים ברש"י
ד"ה וגם הקימותי את בריתי: וגם כשנראיתי להם באל שדי, הצבתי והעמדתי בריתי ביני וביניהם.
וגם הקמתי את בריתי וגו׳ Then, ALSO, when I appeared unto them by the name of God Almighty I ESTABLISHED and set up MY COVENANT between Myself and them
**
א. מה קשה לו בפסוקנו, ולמה לו לחזור על הנאמר בתחילת פסוק ג'?
**
ב. למה לו לפרש מלת "הקימותי" – הצבתי והעמדתי, הן "והקימותי ברית" כבר מצינו בתורה בכמה מקומות (בראשית ו' י"ח, י"ז ז', י"ז י"ט), ולא פירשה רש"י כלל, ומה ראה לפרשה כאן?
ד"ה וגם אני: כמו שהצבתי והעמדתי הברית יש עלי לקיים, לפיכך שמעתי את נאקת בני ישראל הנואקים.
וגם אני — Since I established and set up My covenant it is incumbent upon Me to fulfil it; therefore, שמעתי את נאקת בני ישראל I HAVE HEARD THE GROANING OF THE CHILDREN OF ISRAEL who groan (complain) אשר מצרים מעבדים אתם THAT THE EGYPTIANS ARE ENSLAVING THEM, ואזכר AND I REMEMBER that covenant which I have already made with them; because at the covenant “between the pieces” I said to him, (Genesis 15:14) “And also against that nation whom they shall serve will I pronounce judgment.”
**
א. מה קשה לו?
**
ב. האם "וגם" שבפסוקנו דומה ל"וגם" שבפסוק ד' או הוראתו על פי רש"י כאן אחרת?
**
ג. למה הוסיף רש"י מלת "הנואקים" – איזו אי הבנה רצה למנוע?
ד. לשונות גאולה
"וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם"
and I will take you to Me for a people, and I will be to you a God; and ye shall know that I am the LORD your God, who brought you out from under the burdens of the Egyptians.
ר' יוסף אבן כספי:
בעבור שבתחילת העניין לא דיבר משה להם במצות ה', רק "אעלה אתכם מעוני מצרים אל ארץ הכנעני" (ג' י"ז), כאשר היה זה הכרחי להציע להם תחילה להרחיב לבות כולם טף ונשים, עד שיתחילו בדברים מושכים הלבבות "להיכנס באמונה בשם הנכבד אלוקי אבותם", לא זולתם, שב השם לצוות למשה, שיוסיף עתה לומר להם דבר אחד יותר עמוק, כי כן הוא מטוב הלימוד, רצוני, שיוחל בקל ואחר כך בעמוק, כל שכן לאותו העם, גם להיותם כלל המון ולכן ציוה ה' למשה עתה שיאמר: "ולקחתי אתכם לי לעם" וזה כעניין אמרו "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (י"ט ו'); והנה היות עם ה' וכהניו וגוי קדוש זהו תכלית שלמות הנפש, לא זולת זה... ומה מאוד הפליג השם בזה החידוש ששלח להם עתה, וזה לסיבות - האחת: מצד האמת עצמו. והשנית: פן יאמרו קצת הנמצאים שם או הבאים אחריהם כמונו היום, כי תכלית גאולת זה העם הוא רק מה שאמר להם בתחילת העניין: "אעלה אתכם אל ארץ זבת חלב ודבש". כמו שיטענו הנוצרים עלינו תמיד, לכן ציוהו בזה המהלך השני, שיגיד להם התכלית העיקרית, והוא הקודם במעלה, ואם האחר קודם בזמן והצעה לו, כי תיקון הגוף לתכלית תיקון הנפש. לכן ציוהו גם כן כי אחרי זכרוֹ זה התכלית העיקרי בראשית דבריו, עתה יזכור להם אחריו בסדר השלמות הקודם בזמן, שהוא תיקון הגוף. וזהו שאמרו (ו' ח'): "והבאתי אתכם אל הארץ...", כי אינם עדיין חזקי אמונה בשם יתברך, כל שכן אחרי חרי אף פרעה, שיספיק להם הטענה בתכלית, העיקרי לבד, עד שישמחו בו, כל שכן כולם; לכן אחר שהקדים העיקרי כראוי לו לקדומת מעלתו, הטפיל לו אחריו הטפל. וראה חכמת המלמד הטוב, איך עשה להם שלוש מדרגות, כי בתחילת הלימוד, שלא ראו מאורות מעולם, וכל התחלות קשות, לימדם דעת השם הנכבד והכניסם בבריתו לתכלית טוב גופני לבד, והוא אמרוֹ למעלה (ג' י"ז) "אעלה אתכם מעוני מצרים אל ארץ הכנעני". ובפעם השניה זכר להם זה התכלית הגופני יחד עם עוד אחד, שהוא הרוחני, עד שהקדים הרוחני לגופני, להעירם כי הוא הקודם במעלה והוא העיקרי. ובפעם השלישית, והוא ביום מתן תורה, שאז היה התכלית וגמר והכניסם בברית ה' לא זכר להם רק הרוחני, והוא אמרו (י"ט): "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". כי אז נגאלו ונזדככו הרעיונים ונלטשו השכלים, וראו בעיניהם פעולות זה האדון, אשר לא יעשם זולתו. לכן ראוי שיאמר להם הרוחני לבד שהוא התכלית, ואז גמר הליקוחין והנישואין שנזדווגו עמו.
1. הסבר את המקומות המסומנים בקו.
2. לאיזו טענה מתכוון הפרשן באמרו "כמו שיטענו עלינו הנוצרים"?
3. הבא ראיה מפרשת שמות, כי התכלית העיקרי שהוא הרוחני כבר מוזכר על יד הסנה.