פרשת דברים תשכ"ב - הפטרה לשבת חזון
א. שאלות מבנה
פסוקים כ"א-כ"ז לדעת כמה מפרשים מהווים הפסוקים כ"א-כ"ז חטיבה בתוך נבואת ישעיה זו. הסבר – מה הופך אותם ליחידה אחת?
ב. מבנה כיאסטי בפסוקים כ"א-כ"ז
החוקר ד"ר ש"א לוינשטם, במאמרו של ישעיה א' (ספר אורבך, ירושלים תשט"ו, עמוד 28-27) גלה את המבנה הכיאסטי של הפסוקים כ"א-כ"ז ותיאר את מבנה הפסוקים כך:
הסבר, מה יש ללמוד ממבנה זה להבנת משמעות הנבואה הזאת?
ג. דימויי חזרה בתשובה
השווה את שני הדימויים שבשני הפסוקים הבאים:
"רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי"
Wash you, make you clean, Put away the evil of your doings From before Mine eyes, Cease to do evil;
"וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ"
And I will turn My hand upon thee, And purge away thy dross as with lye, And will take away all thine alloy;
1. מה ההבדל בין שני הדימויים (המתכוונים שניהם להסרה, להחזרה בתשובה)?
**
2. מהו קשרו של כל אחד מן הדימויים למקומו בפרק?
ד. לציור המליצה
"אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה"
How is the faithful city Become a harlot! She that was full of justice, Righteousness lodged in her, But now murderers.
מצייר במליצתו כאילו איש פלוני אלמוני ראה את ירושלים זה מקרוב והיתה בתכלית הצדק והאמונה; ועתה בא שנית לתוכה וראה כי נהפכו כולם לרוע לה' ולאנשים, והוא מתפלא ושואל: איך נהיה השינוי הזה פתאום?
1. מהי התופעה בסגנון הפסוקים שעליהם מבוסס פירושו?
2. היכן מצינו תופעה זו בסגנון הכתובים בתורה או בנביאים?
ה. יצאו מדחי אל דחי
"כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם"
Thy silver is become dross, Thy wine mixed with water.
הנביא משיב אל השואל המתפלא: "אל תדמה בנפשך שהיתה יציאה זו מן הצדק אל הרצח פתאום, לא כן הוא! כי כבר קדמו לנטות מן הדרך הישרה מעט מעט עד שמרעה אל רעה יצאו. כי כבר מימים רבים היו מערבבים סגים בכסף לרמות בהם, ועוד קודם לכן היו מוכרי המשקים המשכרים מערבים מים ביין לרמאות, כי היה זה עון קל בעיניהם ומזה יצאו מדחי אל דחי.
*
מהי הפליאה בפסוקינו (כ"א-כ"ג) שאותה רצה ליישב?
ו. "כספך, סבאך" - פשט או משל
""כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם""
Thy silver is become dross, Thy wine mixed with water.
פסיקתא דרב כהנא איכה:
בראשונה היו משתמשים במטבעות של כסף, וכיון שרבו הרמאין התקינו שיהיו משתמשים במטבעות של נחשת ומחופין כסף.* והיה חד מנהון אזיל לגבי צורפא והוה שמע קליה אמר לבר ביתיה (=היה אחד הולך אצל הצורף שמע קולו כשהוא אומר לבן ביתו): "איזיל, הנחש ליה" (=ערבב לו הרבה נחושת). אף איהו הוה אזיל למזבן חד קפים דחסר מן גו קפיליא (=אף הוא הלך לקנות לוג יין מבית ממכר יין) ושמע קליה אמר לבר ביתיה: "המהיל ליה!" (=שמע קולו של בעל בית היין אומר לבן ביתו: מהול לו את היין במים). הדא הוא דכתיב: "כספך היה לסיגים, סבאך מהול במים".
ד"ה כסף: דרך משל על השופטים ועל השרים, על כן אחריו "שריך סוררים", והטעם: המובחרים שבהם הם סיגים.
Thy silver. Metaphor for judges and princes ; this verse is, therefore, followed by, Thy princes are rebellious. Thy silver is become dross. The best of the people are like dross.
ד"ה כספך: עושים גם מטבע שקר וחושבים בני אדם, כי כולו כסף – ויש בו סיגים, נחושת ובדיל והדומים להם ומחופה בכסף ומטעין בו בני אדם, וכן מוכרי יין – חושבים הקונים, שהם קונים יין חי, והוא מעורב במים.
ד"ה סבאך: הוא היין הנמכר בחנות לפי שבאים לשם ריקים ופוחזים וסובאים ומשתכרים שם.
שד"ל:
ד"ה כספך היה לסיגים וגו': דרך משל, כלומר: את שהיית מקדם ככסף צרוף וכיין טוב, נהפכת והיית סיגים ויין מזוג, אבל פירוש רש"י ורד"ק רחוק מאד ממעלת מליצת ישעיה, ולדעת ראב"ע הוא משל על השופטים... ונראה לי, שאם איננו רחוק שימשיל גדולי העיר לכסף, רחוק הוא, שימשיל אותם ליין...
*
1. במה סוטה המדרש מפשוטו של מקרא?
**
2. מה מוסיף המדרש הזה להבנת רעיון הפסוק?
3. מה ההבדל העקרוני בין שד"ל לבין רד"ק?
4. במה ראב"ע קרוב יותר לפירושו של שד"ל מאשר רד"ק?
5. מהי ביקורתו של שד"ל לפירוש הרד"ק, ומה ביקורתו לראב"ע?
6. הנראים דברי שד"ל קרובים יותר לפשוטו של מקרא מאשר דברי רד"ק – או נראה לך רד"ק קרוב יותר?
שהיו עושים מעות נחשת ומצפין אותן בכסף להונות בהם.
They would make currency out of copper and coat it with silver, in order to cheat with them.