| א. כינויי אלישע |
השווה:
"וַיָּבֹא נַעֲמָן בְּסוּסָו וּבְרִכְבּוֹ וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַבַּיִת לֶאֱלִישָׁע"
So Naaman came with his horses and with his chariots, and stood at the door of the house of Elisha.
"וַיִּשְׁלַח אֵלָיו אֱלִישָׁע מַלְאָךְ לֵאמֹר"
And Elisha sent a messenger unto him, saying: ‘Go and wash in the Jordan seven times, and thy flesh shall come back to thee, and thou shalt be clean.’
"וַיָּשָׁב אֶל אִישׁ הָאֱ-לֹהִים הוּא וְכָל מַחֲנֵהוּ וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו"
And he returned to the man of God, he and all his company, and came, and stood before him; and he said: ‘Behold now, I know that there is no God in all the earth, but in Israel; now therefore, I pray thee, take a present of thy servant.’
"וַיֹּאמֶר גֵּיחֲזִי נַעַר אֱלִישָׁע אִישׁ הָאֱ-לֹהִים הִנֵּה חָשַׂךְ אֲדֹנִי אֶת נַעֲמָן הָאֲרַמִּי הַזֶּה מִקַּחַת מִיָּדוֹ אֵת אֲשֶׁר הֵבִיא חַי ה' כִּי אִם רַצְתִּי אַחֲרָיו"
But Gehazi, the servant of Elisha the man of God, said: ‘Behold, my master hath spared this Naaman the Aramean, in not receiving at his hands that which he brought; as the LORD liveth, I will surely run after him, and take somewhat of him.’
1. הסבר את סיבת השוני בכינויים שבהם נקרא אלישע בפרקנו!
2. למה זה נקרא נעמן בכינוי "נעמן הארמי" בפסוק כ'?
| ב. "נערה קטנה" ועכשו גדולה |
"וַיִּשְׁבּוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה קְטַנָּה"
And the Arameans had gone out in bands, and had brought away captive out of the land of Israel a little maid; and she waited on Naaman’s wife.
אהרליך, מקרא כפשוטו:
ד"ה נערה קטנה: היתה קטנה כשנשבית והיא גדולה עכשו, ונזכרת קטנותה, לפי שאילו היתה גדולה כשהלכה בשבי, היתה צרתה וצרת עמה נוגעת בלבבה, ולא היתה יועצת טוב לאדוניה, משנאתה אותו ואת עמו. ומפני שנשבית והיא קטנה ולא בת דעת, והיא גדלה בבית נעמן ותהי לו כבת, שכחה עמה ובית אביה לאהבה את אדוניה!
ד"ה נערה קטנה: היתה קטנה כשנשבית והיא גדולה עכשו, ונזכרת קטנותה, לפי שאילו היתה גדולה כשהלכה בשבי, היתה צרתה וצרת עמה נוגעת בלבבה, ולא היתה יועצת טוב לאדוניה, משנאתה אותו ואת עמו. ומפני שנשבית והיא קטנה ולא בת דעת, והיא גדלה בבית נעמן ותהי לו כבת, שכחה עמה ובית אביה לאהבה את אדוניה!
1. מהי חולשת פירושו זה, ומה הביאו לפרש כך?
2. יישב את העניין בדרך אחרת.
| ג. בביאור "העת לקחת" וכו' |
"הַעֵת לָקַחַת אֶת הַכֶּסֶף וְלָקַחַת בְּגָדִים וְזֵיתִים וּכְרָמִים וְצֹאן וּבָקָר וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת"
And he said unto him: ‘Went not my heart [with thee], when the man turned back from his chariot to meet thee? Is it a time to receive money, and to receive garments, and oliveyards and vineyards, and sheep and oxen, and men-servants and maid-servants?
אבן כספי, אדני כסף:
ד"ה העת לקחת: הנה הכסף והבגדים היו למנה בכוונה ראשונה בעצם, וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות בכוונה שניה ובמקרה, וכמו זה אמרתי על (בראשית ל' כ"ו) "תנה את נשי וגו'". והמשל על זה ואור לך!
ד"ה העת לקחת: הנה הכסף והבגדים היו למנה בכוונה ראשונה בעצם, וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות בכוונה שניה ובמקרה, וכמו זה אמרתי על (בראשית ל' כ"ו) "תנה את נשי וגו'". והמשל על זה ואור לך!
אבן כספי, משנה כסף, בראשית ל' כ"ו:
ד"ה אשר עבדתי אותך בהן: מאד העמיקו בזה המפרשים הקודמים, להעלם מהם זכירת ההגיון והטבע, והחטיאו כוונת נותן התורה, כי אמרו "בהן" שב אל "נשי" לבד, וחלילה! אבל גם ל"ילדי", כי "בהן", שטעמו – בעבורם לנתינת סיבה תכליתית, היה לנשיו וילדיו במדרגות, רצוני לומר: לנשיו תחילה ואחר לילדיו, כי יעקב עבד לאלו התכליות, ואחת מהן – הילדים, כדי שירעו צאנו או שיכלכלוהו בזקנותו כמו שהיה כן, כמו שמבואר (בראשית מ"ז י"ב) "ויכלכל יוסף..." עורו, עורו, ישנים!
ד"ה אשר עבדתי אותך בהן: מאד העמיקו בזה המפרשים הקודמים, להעלם מהם זכירת ההגיון והטבע, והחטיאו כוונת נותן התורה, כי אמרו "בהן" שב אל "נשי" לבד, וחלילה! אבל גם ל"ילדי", כי "בהן", שטעמו – בעבורם לנתינת סיבה תכליתית, היה לנשיו וילדיו במדרגות, רצוני לומר: לנשיו תחילה ואחר לילדיו, כי יעקב עבד לאלו התכליות, ואחת מהן – הילדים, כדי שירעו צאנו או שיכלכלוהו בזקנותו כמו שהיה כן, כמו שמבואר (בראשית מ"ז י"ב) "ויכלכל יוסף..." עורו, עורו, ישנים!
*
1. מה הקושי המשותף למקומנו ולפסוק בבראשית?
2. למי מן המפרשים הוא מתנגד בפירושו לבראשית?
| ד. ראוי לאדם שיודה ויעזוב |
רלב"ג, במנותו "התועליות" המגיעות מפרקי אלישע:
והתועלת הכ"ט: להודיע שאין ראוי לאדם שיכפור העון, אך יהיה מודה ועוזב...
והתועלת הכ"ט: להודיע שאין ראוי לאדם שיכפור העון, אך יהיה מודה ועוזב...
**
1. מהיכן בפרקנו למד "תועלת" זו?
**
2. מהו הפסוק שבחומש בראשית שיכול היה הרלב"ג להסתמך עליו?

