| א. השוני בפסוק י"ח |
במה שונה פסוק י"ח מפסוקי כל ברכות יעקב, ונראה כחורג ממסגרתם?
| ב. ברכת דן (1) |
ד"ה דן ידין עמו: ינקום נקמת עמו מפלשתים (כמו דברים ל"ב) "כי ידין ה' עמו".
דן ידין עמו means DAN WILL TAKE VENGEANCE FOR HIS PEOPLE from the Philistines, the phrase having the same meaning as in (Deuteronomy 32:30) “For the Lord will avenge (ידין) his people”.
ד"ה כאחד שבטי ישראל: כל ישראל יהיו כאחד עמו ואת כולם ידין, ועל שמשון ניבא נבואה זו.
כאחד שבטי ישראל means ALL THE TRIBES OF ISRAEL WILL BE AT ONE with him and he will take vengeance for all of them. This prophecy alludes to Samson (Genesis Rabbah 99:11). One might also explain כאחד שבטי ישראל thus: “[Dan will take vengeance for his people as did] the most distinguished tribe (המיוחד) among the tribes of Israel” — alluding to David who was of the tribe of Judah (Genesis Rabbah 99:11).
ד"ה שפיפון: הוא נחש. ואומר אני, שקרוי כך על שם שהוא נושף כמו (בראשית ג') "ואתה תשופנו עקב".
שפיפן is another name for a נחש. I am of opinion that it is thus called because it hisses (נושף) when biting. Similarly we have, (Genesis 3:15) “and thou shalt bite (תשיפנו) at their heel” (cf. Rashi thereon).
ד"ה ויפל רוכבו אחור: שלא נגע בו. ודוגמתו מצאנו בשמשון (שופטים ט"ז): "וילפת שמשון את שני עמודי התוך אשר הבית נכון עליהם ויסמוך עליהם... ויט בכח ויפל הבית... ושעל הגג מתו."
הנשך עקבי סוס THAT BITETH THE HORSE’S HEELS — this is the manner of the serpent. Scripture compares him to a serpent that bites the horse’s heels ויפל רכבו אחור THAT HIS RIDER FALLETH BACKWARD without it (the serpent) having touched him at all. We find the analogy to this in the case of Samson with reference to whom this prophecy was made (Judges 16:29): “And Samson look fast hold of the two middle pillars etc.” — and those on the roof died though not directly attacked. Onkelos translates נחש by כחיוי חורמן, like the serpent “Churman”, which is the name of a kind of serpent the bite of which is incurable. It is the serpent which in Hebrew is called צפעוני. It is called a חורמן because it destroys (חרם) everything. The word וכפיתנא in the Targum means “and like a פתן” (like an asp). יכמון in the Targum means יארוב “he lies in wait”.
ד"ה לישועתך קויתי ה': נתנבא שינקרו פלשתים את עיניו וסופו לומר (שופטים ט"ז כ"ח) "זכרני נא וחזקני נא אך הפעם האלוהים".
'לישועתך קויתי ה I HOPE FOR THY AID, O ETERNAL — He prophesied that the Philistines would put out his (Samson’s) eyes, and that he would have to say (Judges 16:28) “Remember me, I pray Thee, and strengthen me, I pray Thee, only this once etc.”
ד"ה לישועתך קויתי ה': לא היה בכל שופטי ישראל מי שנפל ביד אויביו זולתו שמשון, שהוא הנחש הזה, כדכתיב (שופטים ב' י"ח) "והיה ה' עם השופט והושיעם מיד אויביהם כל ימי השופט" והוא היה האחרון לשופטים, כי שמואל נביא היה ולא נלחם להם, ובימיו מלכו המלכים; וכאשר ראה הנביא תשועת שמשון כי נפסקה, אמר: "לישועתך קויתי ה'", לא לישועת נחש ושפיפון, כי בך אושע, לא בשופט, כי תשועתך תשועת עולמים.
דעת זקנים מבעלי התוספות:
כיון שראה יעקב אבינו גבורת שמשון, אמר: אף על פי שזה גיבור נוצח, אין נכון להתהלל בגבורתו. וכן מצאנו בשעה שנתהלל ואמר "בלחי החמור הכיתי אלף איש", מיד "ויצמא מאד" (שופטים ט"ו י"ד-י"ט), עד שהודה ואמר: "ה', אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדולה הזאת", שהודה שאין הגבורה רק מה' לבדו, והדא הוא דכתיב "יהיה דן נחש עלי דרך, שפיפון עלי אורח" ואף על פי כן הגבורה והנצוח להקב"ה, כדכתיב: "לישועתך קויתי ה'".
כיון שראה יעקב אבינו גבורת שמשון, אמר: אף על פי שזה גיבור נוצח, אין נכון להתהלל בגבורתו. וכן מצאנו בשעה שנתהלל ואמר "בלחי החמור הכיתי אלף איש", מיד "ויצמא מאד" (שופטים ט"ו י"ד-י"ט), עד שהודה ואמר: "ה', אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדולה הזאת", שהודה שאין הגבורה רק מה' לבדו, והדא הוא דכתיב "יהיה דן נחש עלי דרך, שפיפון עלי אורח" ואף על פי כן הגבורה והנצוח להקב"ה, כדכתיב: "לישועתך קויתי ה'".
ר' יצחק עראמה
, עקדת יצחק:
דעת זקנים מבעלי התוספות:
אמר "הנושך עקבי סוס ויפל רוכבו אחור", כי אם ישוך הנחש עקביו והם הרגליים האחורניים, הנה הסוס יהיה נרתע ונופל לאחוריו בפתע ויפול גם כן רוכבו אחור בהכרח. והנחש לא ימלט בעת ההיא מהרדיפה, אם מנפילת הסוס או הרוכב המזויין, כי במקום שיפולו שם הוא בלי ספק. וכך סוף גבורותיו של שמשון, שעקר עקבי הבית ועמודיו והפיל רוכבו לארץ, ולא חשש למה שימות גם הוא עם הפלשתים הנופלים עליו. ולפי שהישועה שהמיתה בצדה אינה ישועה, חזר הדיבור נוכח פני ה' ואמר "לישועתך קויתי ה'". וכמו שאמר (דברים ל"ג) "אשריך-ישראל מי כמוך עם נושע בה'", כי הנושעים בה' יתברך יזכו לראות באור פני מלך חיים.
אמר "הנושך עקבי סוס ויפל רוכבו אחור", כי אם ישוך הנחש עקביו והם הרגליים האחורניים, הנה הסוס יהיה נרתע ונופל לאחוריו בפתע ויפול גם כן רוכבו אחור בהכרח. והנחש לא ימלט בעת ההיא מהרדיפה, אם מנפילת הסוס או הרוכב המזויין, כי במקום שיפולו שם הוא בלי ספק. וכך סוף גבורותיו של שמשון, שעקר עקבי הבית ועמודיו והפיל רוכבו לארץ, ולא חשש למה שימות גם הוא עם הפלשתים הנופלים עליו. ולפי שהישועה שהמיתה בצדה אינה ישועה, חזר הדיבור נוכח פני ה' ואמר "לישועתך קויתי ה'". וכמו שאמר (דברים ל"ג) "אשריך-ישראל מי כמוך עם נושע בה'", כי הנושעים בה' יתברך יזכו לראות באור פני מלך חיים.
1. למה לו לרש"י לפרש "ידין" בהוראת "ינקום", ולא יפרשו בהוראת "ישפוט"?
ד"ה דן אנכי: בעשר מכות.)
דן אנכי I WILL JUDGE with ten plagues (Genesis Rabbah 44:20).
**
3. מה ראה רש"י לשנות את סדר המילים "כאחד שבטי ישראל" ולפרשו "כל ישראל יהיו כאחד עמו"?
4. מה בין רש"י לבין הרמב"ן בפירוש המילים "לישועתך קויתי ה'"?
5. מה הסיבות המנוגדות שעוררו את יעקב לומר את המילים "לישועתך..." לפי דעת שני הפירושים המובאים אחרונים?
| ג. ברכת דן (2) |
ד"ה דן ידין עמו: המפרשו על שמשון לא ידע בעומק פשוטו של מקרא כלל. וכי יעקב בא להתנבאות על אדם אחד שנפל ביד פלשתים וינקרו את עיניו ומת עם פלשתים בענין רע? חלילה, חלילה!
אך על שבטו של דן נתנבא שהיה מאסף לכל המחנות. וגם ביהושע כתב (יהושע ו' ט') "והמאסף הולך אחרי הארון". ולפי שהיה הולך כל הימים, בין בימי משה, בין בימי יהושע, אחר כל הדגלים, והיה צריך להלחם עם כל האומות הרודפים אחריהם לזנב הנחשלים אחריהם בדרך, ולהנקם מן האומות, כי גיבורים היו, לכך אמר יעקב: "דן ידין עמו" - ינקום נקמת עמו "כאחד כל שבטי ישראל" – היה נוקם נקמתם ומשמרם מרודפיהם, כמו (דברים ל"ב) "כי ידין ה' עמו... דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו". וכמו (תהלים ק"י ו') "ידין בגויים מלא גוייות מחץ ראש על ארץ רבה".
דן ידין עמו, those who explained this as a reference to Shimshon, one of the judges of Israel, have read the text only superficially. Did they really think that Yaakov, on his deathbed, would prophesy concerning a single specific individual who, moreover, fell into the hands of the Philistines and ended his life as their victim? Far be it from Yaakov to focus on such events at a time like this, even if he foresaw it! Yaakov relates to the tribe of Dan who is described as the rearguard of the Jewish armies in the desert both in Numbers 10,25 and in the Book of Joshua 6,9 where this tribe is described in identical terms. The fact that the rearguard is the most exposed section of the army which has to beat off any attacks from the rear, means that it needs extra protection by G’d. Yaakov says that he will enjoy success in avenging any unprovoked attacks on the Jewish people, i.e. their army. The words
ד"ה יהי שבטו של דן "נחש עלי דרך" להרוג את האומות.
דן ידין עמו, those who explained this as a reference to Shimshon, one of the judges of Israel, have read the text only superficially. Did they really think that Yaakov, on his deathbed, would prophesy concerning a single specific individual who, moreover, fell into the hands of the Philistines and ended his life as their victim? Far be it from Yaakov to focus on such events at a time like this, even if he foresaw it! Yaakov relates to the tribe of Dan who is described as the rearguard of the Jewish armies in the desert both in Numbers 10,25 and in the Book of Joshua 6,9 where this tribe is described in identical terms. The fact that the rearguard is the most exposed section of the army which has to beat off any attacks from the rear, means that it needs extra protection by G’d. Yaakov says that he will enjoy success in avenging any unprovoked attacks on the Jewish people, i.e. their army. The words
רשב"ם:
ד"ה ויפול רוכבו: האויבים נופלים לפניו.
ד"ה ויפול רוכבו: האויבים נופלים לפניו.
רשב"ם:
לישועתך – דן – קויתי ה': אני מקוה ה' שיושיע אותך וישגבך על האומות.
לישועתך – דן – קויתי ה': אני מקוה ה' שיושיע אותך וישגבך על האומות.
ר' אברהם בן-הרמב"ם, (תרגום מערבית ע"י ויזנברג, יצא לאור לונדון תשי"ח ע"י הרב ס"ד ששון):
ומאמרו יהי דן – רמז, כי מלחמת דגל מחנה דן במלחמתם תהיה בערמה ובתחבולה כמו המארב וכיו"ב. לא כנצחון מחנה יהודה אשר משיגים את נצחונם ביציאה (= בפומבי) ואמיצות, כיציאת דוד נגד גלית הפלשתי. ולפי האופן שרמז בו אל שמשון הטעם בו, כי המושיע העתיד לעמוד, והוא שמשון, ימשול על כל שבטי ישראל וכך נאמר (שופטים ט"ז ל"א) "והוא שפט את ישראל עשרים שנה". ויהיה שיעור המקרא: "דן ידין עמו ושבטי ישראל כאחד" רמז על הסכמתם עמו ואסיפתם אליו, והמשיל את הריגתו לפלשתים אל הריגת הנחש למי שהוא נושך, כמו שהמשיל אמיצות דוד משבט יהודה אל האריה הטורף. וכמה גדולה חכמת המשל בנבואה זו, שהרי גבורת דוד במלחמתו באומות בפרהסיא, כאריה הטורף, ואילו גבורת שמשון בערמה בשעות של הסח הדעת להם, כמו שהנחש נושך אדם בשעת הסח הדעת, יוכיחו אל זה מעשיו של שמשון וסיפורו. וכבר ביאר ופירש את זה בן חפני ז"ל (= ר' שמואל בן חפני גאון בפירושו הערבי אשר רק קטעים נשארו ממנו). אבל איני מעורר אותך על מה שהיו הפלשתים מבקשים אותו מחפשים אחריו, אף על פי שאין זה מטכסיסי מלחמה לצאת חילות לקראת איש אחד והוא נמלט מהם, אף על פי שהיה הורג מספר גדול מהם. וכך היא דרכו של נחש, הוא הורג וכל חי בורח מפניו מימינו ומשמאלו והוא ממהר לנוס עד שהוא נעלם מן העין, וניצל.
ומאמרו יהי דן – רמז, כי מלחמת דגל מחנה דן במלחמתם תהיה בערמה ובתחבולה כמו המארב וכיו"ב. לא כנצחון מחנה יהודה אשר משיגים את נצחונם ביציאה (= בפומבי) ואמיצות, כיציאת דוד נגד גלית הפלשתי. ולפי האופן שרמז בו אל שמשון הטעם בו, כי המושיע העתיד לעמוד, והוא שמשון, ימשול על כל שבטי ישראל וכך נאמר (שופטים ט"ז ל"א) "והוא שפט את ישראל עשרים שנה". ויהיה שיעור המקרא: "דן ידין עמו ושבטי ישראל כאחד" רמז על הסכמתם עמו ואסיפתם אליו, והמשיל את הריגתו לפלשתים אל הריגת הנחש למי שהוא נושך, כמו שהמשיל אמיצות דוד משבט יהודה אל האריה הטורף. וכמה גדולה חכמת המשל בנבואה זו, שהרי גבורת דוד במלחמתו באומות בפרהסיא, כאריה הטורף, ואילו גבורת שמשון בערמה בשעות של הסח הדעת להם, כמו שהנחש נושך אדם בשעת הסח הדעת, יוכיחו אל זה מעשיו של שמשון וסיפורו. וכבר ביאר ופירש את זה בן חפני ז"ל (= ר' שמואל בן חפני גאון בפירושו הערבי אשר רק קטעים נשארו ממנו). אבל איני מעורר אותך על מה שהיו הפלשתים מבקשים אותו מחפשים אחריו, אף על פי שאין זה מטכסיסי מלחמה לצאת חילות לקראת איש אחד והוא נמלט מהם, אף על פי שהיה הורג מספר גדול מהם. וכך היא דרכו של נחש, הוא הורג וכל חי בורח מפניו מימינו ומשמאלו והוא ממהר לנוס עד שהוא נעלם מן העין, וניצל.
ר' אברהם בן-הרמב"ם, (תרגום מערבית ע"י ויזנברג, יצא לאור לונדון תשי"ח ע"י הרב ס"ד ששון):
ד"ה שפיפון: שם משמות הנחשים ומאמרו "עלי דרך" ו"עלי אורח" אשר הם מקומות הנחשים והשפיפונים, כדי להשלים פשוטו של משל.
ד"ה שפיפון: שם משמות הנחשים ומאמרו "עלי דרך" ו"עלי אורח" אשר הם מקומות הנחשים והשפיפונים, כדי להשלים פשוטו של משל.
ר' אברהם בן-הרמב"ם, (תרגום מערבית ע"י ויזנברג, יצא לאור לונדון תשי"ח ע"י הרב ס"ד ששון):
ד"ה ומאמרו: "לישועתך קויתי ה'" אמרו, כי היא תפילה על שמשון, שיעזור לו האל ויצילהו מיד פלשתים אחר שנפל בידם, כמו שהיה, "כי רבים אשר המית במותו" וכו', והנראה שהואיל שהמשיל עניינם לנחש ולשפיפון אשר אין הצלתם שלמה אחר שנשכו אלא אם לא יבינו בהם (אלא אם כן לא ירגישו הנשוכים מי מזיקם ולא יראום), לכן התפלל על תשועת מחנה דן בשעה שהם מסתכנים במארב. ואם הרמז על שמשון, התפלל יעקב שיציל אותו בעזה (שופטים ט"ז א'-ג') וכמו שעזר לו כאשר יצאה עין המים מן הלחי (שופטים ט"ו י"ט).
ד"ה ומאמרו: "לישועתך קויתי ה'" אמרו, כי היא תפילה על שמשון, שיעזור לו האל ויצילהו מיד פלשתים אחר שנפל בידם, כמו שהיה, "כי רבים אשר המית במותו" וכו', והנראה שהואיל שהמשיל עניינם לנחש ולשפיפון אשר אין הצלתם שלמה אחר שנשכו אלא אם לא יבינו בהם (אלא אם כן לא ירגישו הנשוכים מי מזיקם ולא יראום), לכן התפלל על תשועת מחנה דן בשעה שהם מסתכנים במארב. ואם הרמז על שמשון, התפלל יעקב שיציל אותו בעזה (שופטים ט"ז א'-ג') וכמו שעזר לו כאשר יצאה עין המים מן הלחי (שופטים ט"ו י"ט).
1. הסבר, אם מתנגד רשב"ם כל כך לפירוש המייחס את פסוקינו לאיש אחד, למה יפרש כן את פסוק י' ד"ה עד כי יבוא שילה. ועיין בגליון ויחי תש"כ.
2. מהי חולשת הרשב"ם בפירושו לסוף פסוק ט"ז?
**
3. במה מסכים ר' אברהם בן-הרמב"ם עם הרשב"ם, ובמה הוא שונה ממנו?
4. לשם מה מוסיף ר' אברהם בן הרמב"ם את דבריו "ומאמרו 'עלי דרך' 'עלי אורח'" – מהו הקושי שרצה ליישב בזה? – הסבר את דבריו: "כדי להשלים פשוטו של משל".
| ד. פסוק י"ח - חלק מברכת גד |
**
לפי פירושו של בנו יעקב בספרו "גנזיוס" יש לצרף פסוק י"ח לפסוק הבא אחריו, לברכת גד, ובוא פסוק זה ושלאחריו להקדים את דברי משה לבני גד בבמדבר ל"ב פסוקים כ'-כ"ד. הסבר מהו הקשר שבין פסוק י"ח לבין הפסוקים ההם?
| ה. שאלות בטעמי המקרא |
"גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ"
Judah is a lion’s whelp; From the prey, my son, thou art gone up. He stooped down, he couched as a lion, And as a lioness; who shall rouse him up?
ד"ה מטרף: ממה שחשדיך בטרוף טורף יוסף חיה רעה אכלתהו וזהו יהודה שנמשל לאריה.
מטרף FROM THE PREY (literally, tearing) — From the deed of which I suspected you when I said (Genesis 37:33) “Joseph is torn in pieces, an evil beast hath devoured him” — and by that Judah was meant who was likened to a lion —
ד"ה בני עלית: סלקת את עצמך ואמרת מה בצע וכו'.
בני עלית THOU WENTEST UP, O MY SON — from that murderous deed you withdrew saying, (Genesis. 5:26) “what profit is it if we slay our brother”, and similarly did he act when Tamar was condemned to death, for he said “She is righteous: mine is the blame” (cf. Rashi on Genesis 38:26), therefore as a reward כרע רבץ HE STOOPED DOWN, HE CROUCHED etc. — as we are told of the days of Solomon (1 Kings 5:5) “[Israel dwelt safely] every man under his vine etc.” (Genesis Rabbah 99:8).
ר"ו הידנהיים בפירושו "הבנת המקרא" על רש"י מעיר:
הוצרך לפרש כן עבור הטעמים.
הוצרך לפרש כן עבור הטעמים.
... והמפרשו במכירת יוסף לא ידע פשוטו של פסוק ולא בחילוק טעמים כלל.
מטרף בני עלית, you my son Yehudah, seeing that after you have risen from dealing with the spoils of war you had acquired stature and were held in awe, have lain down like a lion, supremely confident that no one would dare disturb your rest. No enemy will dare to become the one to disturb your sleep and to attack you. This is the plain meaning of the verse repeating the word Yehudah twice in the same sequence. All those who understood Yaakov as referring to the sale of Joseph in this verse do not understand the sentence structure nor paid attention to the tone signs.
1. במה מתאים פירושו של רש"י לחלוקת הטעמים?
2. נגד איזה פירוש הנוגד את חילוק הטעמים, יוצא רשב"ם?
"כרע רבץ כאריה וכלביא – מי יקימנו".
Judah is a lion’s whelp; From the prey, my son, thou art gone up. He stooped down, he couched as a lion, And as a lioness; who shall rouse him up?
ויש המחלקים בדרך אחרת:
"כרע רבץ כאריה – וכלביא מי יקימנו".
"כרע רבץ כאריה – וכלביא מי יקימנו".
Judah is a lion’s whelp; From the prey, my son, thou art gone up. He stooped down, he couched as a lion, And as a lioness; who shall rouse him up?
לאיזו דעה מסייעים הטעמים?