| א. השוואת פסוקים |
השווה:
| ישעיה מ"ג
פסוק כ"ג
"לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה" פסוק כ"ד "לֹא קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי" |
ירמיהו ו' כ'
"לָמָּה זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא וְקָנֶה הַטּוֹב מֵאֶרֶץ מֶרְחָק עֹלוֹתֵיכֶם לֹא לְרָצוֹן וְזִבְחֵיכֶם לֹא עָרְבוּ לִי" |
מלאכי א'
"מַגִּישִׁים עַל מִזְבְּחִי לֶחֶם מְגֹאָל וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה גֵאַלְנוּךָ בֶּאֱמָרְכֶם שֻׁלְחַן ה' נִבְזֶה הוּא"
Ye offer polluted bread upon Mine altar. And ye say: ‘Wherein have we polluted thee?’ In that ye say: ‘The table of the LORD is contemptible.’
פסוק ח'
"וְכִי תַגִּישׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ אֵין רָע וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה אֵין רָע הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ אָמַר ה' צְבָאוֹת"
"וְכִי תַגִּישׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ אֵין רָע וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה אֵין רָע הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ אָמַר ה' צְבָאוֹת"
"מִי גַם בָּכֶם וְיִסְגֹּר דְּלָתַיִם וְלֹא תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם אֵין לִי חֵפֶץ בָּכֶם אָמַר ה' צְבָאוֹת וּמִנְחָה לֹא אֶרְצֶה מִיֶּדְכֶם"
1. הסבר מה הדמיון ומה השוני בין שלושת המקומות האלה.
2. כיצד תיישב את הסתירה שבין תחילת פסוק כ"ד בישעיה ובין תחילת פסוק כ' בירמיהו?
| ב. למבנה ההפטרה |
השווה בחלוקת פסוקי הפטרתנו את שלוש התפישות הבאות:
שמעון ברמן,בפירושו לישעיהו "אור בהיר" ווילנא תרס"ד:
חלק ראשון: מ"ג כ"ב-כ"ה חלק שני: מ"ג כ"ו-מ"ד נבואה חדשה: מ"ד ו'-כ"ג
חלק ראשון: מ"ג כ"ב-כ"ה חלק שני: מ"ג כ"ו-מ"ד נבואה חדשה: מ"ד ו'-כ"ג
מ"צ סגל, נביאים אחרונים (מהדורה ספרותית):
חלק ראשון: מ"ג כ"ב-כ"ח חלק שני: מ"ד א-ה עניין חדש: מ"ד ו-כ"ח
חלק ראשון: מ"ג כ"ב-כ"ח חלק שני: מ"ד א-ה עניין חדש: מ"ד ו-כ"ח
אברבנאל:
מ"ג כ"ב – מ"ה ד מ"ד ו' – מ"ד כ'
מ"ג כ"ב – מ"ה ד מ"ד ו' – מ"ד כ'
**
1. התוכל להסביר מהו טעמו ונימוקו של כל אחד מן הפרשנים? איזו מן החלוקות נראית לך?
**
2. לפי דעת שלושת הפרשנים דלעיל, שייך הפסוק הראשון של הפטרתנו לעניין הקודם. (וכן דעת אבן כספי, "אדני כסף" ד"ה עם זו יצרתי לי: דבק עם מה שקדם.) התוכל להסביר מה הניע את מסדרי ההפטרות לפתוח את הפטרתנו בפסוק כ"א ולא בפסוק כ"ב?
| ג. בביאור "ולא אותי קראת" וכו' |
"וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל"
Yet thou hast not called upon Me, O Jacob, Neither hast thou wearied thyself about Me, O Israel.
"לֹא הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי"
Thou hast not brought Me the small cattle of thy burnt-offerings; Neither hast thou honoured Me with thy sacrifices. I have not burdened thee with a meal-offering, Nor wearied thee with frankincense.
ד"ה ולא אותי קראת: הטעם כי זאת הטובה שאעשה עם עמי איננה חיוב, כי אפילו ישראל בבבל לא ביקשוני.
But thou hast not called me, etc. All the good I do to the Israelites, I am not bound to do; for even the Israelites in Babylon have not sought me.
ד"ה כי יגעת: אפילו לא קראת אותי עד שתיגע בשבילי.
כי יגעת בי That thou be weary of me.23A. V., But thou hast been weary of me. Thou hast even not called me; how then shouldst thou be weary for my sake.
ד"ה לא הבאת לי: עולותיך בבבל.
Thou hast not brought me burnt offerings in Babylon.
אברבנאל:
ולא אותי קראת: עתה יבאר הנביא שהגאולה והישועה הזאת לא יזכו אליה ישראל בזכותם, כי הם לא קידמו פני בוראם כראוי, אבל יעשה אותם ה' למען שמו לבלתי היות מחולל בגויים וכדי שבני אדם יכירו וידעו, כי יש אלוקים שופטים בארץ, יעשה ה' התשועה והתחייה אשר זכר. וזהו אומרו: "ולא אותי קראת יעקב", רצה לומר: לא למענכם אני עושה בית ישראל, ולא בעבור מעשיכם הטובים, כי אפילו בעת צרותיך לא קראת אותי ולא התפללת אלי. ואמנם אמרו "כי יגעת בי ישראל" פירשו בו המפרשים: כל שכן שלא יגעת בי ישראל, ויותר נכון לפרשו מלשון "דילמא", שמא יגעת בי ישראל בהיותך בארץ? באמת אינו כן, כי אתה לא הבאת לי שה עולותיך וגו'. וכיוצא בזה פירש רבנו שלמה, אלא שפירש "כי" בניחותא, מלשון "אשר" יאמר: ולא אותי קראת יעקב בפנותך אחרי העבודה זרה שיגעת מהר מעבודתי, לא הבאת לי שה עולותיך כי אם לעבודה זרה. והעולות הם התמידים בבוקר ובערב והזבחים הם השלמים, וגם בדברים לא כיבדתני. וכבר היה זה בזמן אחז שסגר דלתות בית ה' ויעש מזבחות בכל פינה בירושלים ובכל ערי יהודה לזבוח ולקטר לאלוהים אחרים. או יהיה פירוש: "וזבחיך לא כבדתני" – ובזבחיך, ויחסר הבי"ת בכתוב. וכבר התוודה המלך חזקיה בנו על זה (דברי הימים ב' כ"ט) "כי מעלו אבותינו ויסבו פניהם ממשכן ה' ויתנו עורף, גם סגרו דלתות האולם ויכבו את הנרות והקטורת לא הקטירו ועולה לא העלו בקדש לאלוקי ישראל".
ולא אותי קראת: עתה יבאר הנביא שהגאולה והישועה הזאת לא יזכו אליה ישראל בזכותם, כי הם לא קידמו פני בוראם כראוי, אבל יעשה אותם ה' למען שמו לבלתי היות מחולל בגויים וכדי שבני אדם יכירו וידעו, כי יש אלוקים שופטים בארץ, יעשה ה' התשועה והתחייה אשר זכר. וזהו אומרו: "ולא אותי קראת יעקב", רצה לומר: לא למענכם אני עושה בית ישראל, ולא בעבור מעשיכם הטובים, כי אפילו בעת צרותיך לא קראת אותי ולא התפללת אלי. ואמנם אמרו "כי יגעת בי ישראל" פירשו בו המפרשים: כל שכן שלא יגעת בי ישראל, ויותר נכון לפרשו מלשון "דילמא", שמא יגעת בי ישראל בהיותך בארץ? באמת אינו כן, כי אתה לא הבאת לי שה עולותיך וגו'. וכיוצא בזה פירש רבנו שלמה, אלא שפירש "כי" בניחותא, מלשון "אשר" יאמר: ולא אותי קראת יעקב בפנותך אחרי העבודה זרה שיגעת מהר מעבודתי, לא הבאת לי שה עולותיך כי אם לעבודה זרה. והעולות הם התמידים בבוקר ובערב והזבחים הם השלמים, וגם בדברים לא כיבדתני. וכבר היה זה בזמן אחז שסגר דלתות בית ה' ויעש מזבחות בכל פינה בירושלים ובכל ערי יהודה לזבוח ולקטר לאלוהים אחרים. או יהיה פירוש: "וזבחיך לא כבדתני" – ובזבחיך, ויחסר הבי"ת בכתוב. וכבר התוודה המלך חזקיה בנו על זה (דברי הימים ב' כ"ט) "כי מעלו אבותינו ויסבו פניהם ממשכן ה' ויתנו עורף, גם סגרו דלתות האולם ויכבו את הנרות והקטורת לא הקטירו ועולה לא העלו בקדש לאלוקי ישראל".
שד"ל:
ד"ה ולא אותי קראת: עכשיו מדבר עם העולים מן הגולה ומוכיחם, כי אף על פי שגאלם לא נאמנו לו, כי לקחו נשים נכריות ולא העמידו העבודה על מכונה בבית המקדש כי ראינו כי נחמיה (י') הוצרך להביא את העם בשבועה ללכת בתורת משה ולהספיק מעות לצורך העבודה ולתת התרומות והמעשרות והבכורות והביכורים. והמפרשים פירשו על עבודה זרה שעבדו קודם החורבן או בימי אחז, אמנם אין כאן שוב רמז על עבודת אלילים.
ד"ה ולא אותי קראת: עכשיו מדבר עם העולים מן הגולה ומוכיחם, כי אף על פי שגאלם לא נאמנו לו, כי לקחו נשים נכריות ולא העמידו העבודה על מכונה בבית המקדש כי ראינו כי נחמיה (י') הוצרך להביא את העם בשבועה ללכת בתורת משה ולהספיק מעות לצורך העבודה ולתת התרומות והמעשרות והבכורות והביכורים. והמפרשים פירשו על עבודה זרה שעבדו קודם החורבן או בימי אחז, אמנם אין כאן שוב רמז על עבודת אלילים.
1. איך מתפרשת על פי דברי הנ"ל הוי"ו של "ולא אותי קראת"?
**
2. מה היחס בין שני חלקי פסוק כ"ב לפי שני הפירושים המוזכרים באברבנאל? מהי חולשת הפירוש השני?
3. מה ההבדל בין שלושת הפרשנים בפירוש פסוק כ"ג?
4. מה ההבדל בין שני פירושי אברבנאל לפרק כ"ג? העתק אותו פעמיים וסמנו בסימני פסוק בהתאם לכל אחד מפירושיו.
5. שד"ל דוחה בסוף דבריו את דברי רש"י ("אמנם אין כאן שום רמז על עבודת אלילים"). התוכל למצוא בלשון הכתוב סעד לדברי רש"י?
6. מה רצה אברבנאל להוכיח בעזרת הפסוקים מדברי הימים, ומה רצה שד"ל להוכיח בעזרת הפסוקים מנחמיה?
| ד. שאלות לשון וסגנון |
1. גזניוס מוצא בפסוקים אלה צורת לשון נופל על לשון. היכן?
2. קניג מוצא בפסוקים אלה ביטויי אירוניה. היכן?
| ה. דמיון פסוקינו ל"ידע שור" וכו' |
"וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי"
Thou hast not brought Me the small cattle of thy burnt-offerings; Neither hast thou honoured Me with thy sacrifices. I have not burdened thee with a meal-offering, Nor wearied thee with frankincense.
לפי דעת ר' דוד ילין, חקרי מקרא (חלק ב', ישעיהו):
...כל המאמר הוא על דרך (ישעיה א' ג') : "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו, ישראל לא ידע, עמי לא התבונן".
...כל המאמר הוא על דרך (ישעיה א' ג') : "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו, ישראל לא ידע, עמי לא התבונן".
הסבר מהו הקשר, ובמה פסוקינו הם "על דרך" הפסוק ההוא?